רוני צרפתי | צילום: אביגיל עוזי
העבודה החדשה
"לא יכולתי יותר ללכת לעבודות לא מעניינות רק כי צריך לעבוד"
רוני צרפתי, בת 22 מראש העין, "החלטתי שאני לא הולכת יותר לקרוע את עצמי, תעדפתי את הזמן לעצמי. אני מאוד מחושבת. לפני שהחלטתי להוריד משמרות עשיתי חישוב של מה זה יאפשר לי לעומת כמה אני צריכה לשים בצד”
רוני צרפתי, בת 22 מראש העין, רווקה • בעבר: פקידת קבלה במשרדי חברת כרמל לשטיחים ופרקטים • כיום: בעלת סטודיו לתכשיטים Estella ועובדת בחנות יצירה
"לפני הקורונה, כל עבודה שעבדתי בה גבתה ממני המון שעות ובשכר שלא היה שווה את זה. הפתרון היה לעשות שעות נוספות ולטחון את עצמי במשמרות כדי להגיע למשהו ראוי. גם היחס והתנאים תמיד היו בעייתיים. לפני הצבא, למשל, עבדתי בדיוטי פרי, ושם, אם הייתי צריכה משהו לא בטוח שהיה למי לפנות וכל דבר קטן הצריך תהליכים ביורוקרטיים ארוכים. אבל גם כשהשתחררתי הסטייט אוף מיינד שלי היה 'לעבוד לעבוד לעבוד ולחסוך כסף'".
איפה מצא אותך הסגר הראשון?
"בדיוק התחלתי לעבוד כפקידת קבלה במשרדי חברת כרמל לשטיחים ופרקטים, ועם הסגר הראשון הוציאו אותי לחל"ת יחד עם כל העובדים. לאט לאט התחילו להחזיר את מי שהיה הכי נחוץ, אבל אני, כמי שאחראית על תיאום פגישות כשאין פגישות, נשארתי מחוץ למעגל הזה. בסוף התפטרתי, החלטתי לקחת זמן לעצמי ולמצוא עבודה שתתאים לי קצת יותר. גיליתי שאני צריכה יותר לתת זמן לעצמי ולתחביבים שלי".
איך זה קרה?
"ספורט לא היה חלק מהחיים שלי לפני הקורונה, אבל אחרי שהתפטרתי התחלתי להתאמן מדי יום. חוץ מזה, ישבתי עם חברה שהיתה איתי במגמת אמנות בתיכון והיינו עושות שעות של יצירות. זה היה מאוד נחמד לעשות דברים שאני אוהבת ולתת יותר לעצמי ולסביבה. זה עשה אותי יותר שמחה”.
וזה שינה את הגישה שלך לעבודה?
"כן. אחרי הסגרים לא יכולתי ללכת יותר לעבודות שלא מעניינות או לא עושות לי טוב רק כי 'צריך לעבוד'. וגם החלטתי שאני לא הולכת יותר לקרוע את עצמי. תעדפתי את הזמן לעצמי ולאימונים, ממש הכנסתי את זה לסדר היום שלי. התחלתי למלצר במסעדה בהוד השרון, שהעסיקה אותי למשמרות מאוד קצרות, לרוב בערב. זה גם השאיר לי את כל היום פנוי לעצמי ולחברים, כך שבשלב מסוים התחלתי ללמוד צורפות תוך כדי, וגם האווירה שם היתה מאוד כייפית. נהניתי להגיע לשם, אבל בשלב מסוים רציתי לעשות את שביל ישראל עם חברים ולא ידעתי בדיוק כמה זמן זה ייקח אז התפטרתי.
״ביוני האחרון פתחתי עסק משלי, לתכשיטי כסף בעבודת יד. בקרוב יהיה גם ציפוי זהב. נכון לעכשיו המכירות הן באתר ובאינסטגרם. כרגע העסק הוא הבייבי שלי ולא מעניין אותי כמה שעות צריך להשקיע כי זה גם התחביב שלי והעבודה עליו נותנת לי ערך מוסף לעצמי . בכל מקרה, העסק בתהליכי פיתוח אז כמות השעות שאני עובדת עליו מזערית.
“כיום אני עובדת בחנות יצירה בראש העין והעבודה תופסת מקום הרבה פחות גדול בחיים שלי. לאחרונה אפילו הורדתי משמרות כדי להתרכז בעסק שלי".
איך מסתדרים מבחינה כלכלית?
"אני מאוד מחושבת. לפני שהחלטתי להוריד משמרות עשיתי חישוב של מה זה יאפשר לי לעומת כמה אני צריכה לשים בצד.
“למזלי אני עדיין חיה אצל ההורים, אבל אני מממנת את עצמי. אם אני צריכה דברים לעצמי אני קונה. ואני גם חוסכת כסף לטיול לדרום אמריקה שייצא לפועל בקרוב. מצאתי את האיזון שמתאים לי".