אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרשת שיכון ובינוי: לא לתת "הנחת חבר" לאריסון ופלד צילום: סיון פרג'

דעה

פרשת שיכון ובינוי: לא לתת "הנחת חבר" לאריסון ופלד

שרי אריסון ויד ימינה אומנם ניצלו מכתב אישום בפרשת השוחד בשיכון ובינוי, אבל אין סיבה שהן יצאו ממנה כמו שנכנסו אליה. הדיבידנדים שמשכה אריסון והבונוסים שקיבלה פלד, בזכות הכנסות נגועות בשוחד, צריכים לחזור לחברה. זהו התפקיד של המשקיעים לתבוע אותם

24.11.2021, 09:40 | תומר גנון

החלטת הפרקליטות לסגור את תיק החקירה בפרשת השוחד בשיכון ובינוי נגד בעלת השליטה לשעבר, שרי אריסון, ויד ימינה, אפרת פלד, נראית על פניו במתחם הסבירות ברף הפלילי – אין כנראה די ראיות להנחיה ולכוונה שלהן לשלם ולשמר את מנגנון השוחד באפריקה. זאת, למשל, בניגוד למנכ"לים וליו"רים לשעבר בחברה ובחברות הבנות, שהיו בלב העשייה. אבל זה לא צריך להיות סוף פסוק מבחינתן בפרשה.

קראו עוד בכלכליסט:

המשקיעים בחברה הציבורית, מהגדולות בישראל, בתקופה הרלוונטית לא יכולים להתעלם מהעובדה שהשתיים נהנו באופן אישי מהמנגנון המושחת. אם זאת אריסון כבעלת שליטה שמשכה דיבידנדים, ואם זאת פלד כדירקטורית שמשכה שכר וקיבלה בונוסים. 

חייבים להבין את ההיקפים. באחת מהחברות הציבוריות הרווחיות והיציבות בתחום התשתיות והנדל"ן, עם הכנסות של 6.5 מיליארד שקל ורווח תפעולי של 1.08 מיליארד שקל ב-2019, התנהל במשך יותר מעשור מנגנון מושחת ומשחית של תשלומים בהיקף פנטסטי. 16-18 מיליון דולר מדי שנה. 2%-3% מהכסף היו במוזמן. התמורה שהופקה מהשוחד שווה לכ-1 מיליארד שקלים. היסטרי. 

והכל מתועד. על השולחן. קופונים ושוברים לתשלומי שוחד, קופת מזומנים, הנהלת חשבונות כפולה. משלמים כדי לזכות במכרז, משלמים כדי להגדיל תשלומים, משלמים כדי להפחית מס, משלמים כדי לשחרר עיכובים ביורוקרטים, משלמים כי, כך טוענים בכירי שיכון ובינוי, זאת אפריקה. 

החקירה הגיעה הכי גבוה שאפשר. אריסון ופלד ישבו בחדרי החקירה וטענו שלא היה להן מושג מה מתרחש. נניח. לבקש שישלמו שוחד הן כנראה לא ביקשו. ראיות שהן היו צריכות לדעת, יש לא מעט. לשיטת הפרקליטות זה לא מספיק כדי להרשיע אותן, ובסוף זה המבחן.

אפרת פלד ושרי אריסון, צילום: סיון פרג אפרת פלד ושרי אריסון | צילום: סיון פרג' אפרת פלד ושרי אריסון, צילום: סיון פרג

אבל יש גבול להיתממות ולגלגול העיניים. ידעו או לא ידעו, מה זה קשור לעובדה שהן נהנו מפרי העץ המורעל? למשקיעי שיכון ובינוי אסור לעבור על זה בשתיקה. כמעט 20% ממניות החברה היו בידי המשקיעים המוסדיים (מנורה, כלל, הפניקס ואקסלנס). אלה שמנהלים את החסכונות הפנסיונים של עם ישראל. עוד 33% בידי הציבור. זה התפקיד שלהם לבוא חשבון עם כיסם של האחראיים. לנהל תביעה נגזרת, ועד הסוף.

אבל, כמו שהוכח בעבר, זה מצריך לשנות גישה. מחקר של רשות ני"ע שפורסם ב-2019 מלמד עד כמה מדובר בדבר שאינו מובן מאליו. הגופים המוסדיים לא הגישו לבית המשפט בין 2011-2017 אפילו תביעה נגזרת אחת, שבמסגרתה הם דרשו השבה לקופת החברה של בונוסים ודיבידנדים שקיבלו מנהלים, דירקטורים או בעלי השליטה.

הרגע הזה, לטעמי, הגיע כבר מזמן. את ההנחה שנתנה הפרקליטות, במסגרת שיקול דעתה, לא לנהל תיק נגד אריסון ופלד, אלא נגד היו"רים והמנכ"לים, עוד אפשר איכשהו להבין. אבל את ההחלטה של המשקיעים לתת להן הנחת חבר – ממש לא.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות