בלעדי
רשות המים: לממן את הפטור על מי ים המלח מהתמלוגים
רשות המים קיבלה בהסכמה את הפטור מתשלום שסידר משרד המשפטים למפעלי ים המלח של עידן עופר, אבל כעת היא מבקשת שאוצר המדינה בכל זאת ישלם את החשבון המבוטל - דרך התמלוגים וכספים שאמורים לזרום לקרן העושר
אחרי שמשרד המשפטים פטר את מפעלי ים המלח (מי"ה) מתשלום עבור המים שהיא מפיקה מבארות הקידוח, ורשות המים קיבלה את העמדה ואף תומכת בה, כעת נדרש למצוא גורם שישלם את החוב המבוטל לרשות המים.
קראו עוד בכלכליסט:
ל"כלכליסט" נודע כי לפני מספר שבועות פנתה הרשות, בראשותו של גיורא שחם, למשרד האוצר, וביקשה להעביר למשק המים חלק מהתמלוגים שמקבלת המדינה ממפעלי ים המלח. משרד האוצר עוד לא קיבל החלטה כיצד לנהוג בכספים.
רשות המים מבקשת שכספים שמי"ה מעבירה לאוצר המדינה במסגרת התמלוגים שהיא משלמת על הכנסותיה מהשימוש שהיא עושה באוצרות טבע, יועברו בחלקם לרשות המים כדי לכסות את חוב המים של החברה - שהתבטל לנוכח עמדות משרד המשפטים והרשות עצמה. אם האוצר ייענה לבקשה, הדבר יבוא על חשבון תמלוגים של מי"ה שאמורים היו להצטבר לטובת "קרן העושר", כתוצאה מהיטל ששינסקי.
חברת מי"ה, שבשליטת ICL של עידן עופר, היא אחד מ־10 המפעלים המזהמים בישראל, לפי המשרד להגנת הסביבה. למרות זאת, מי"ה נהנית מהטבות מים יוצאות דופן, כאשר תחשיב "כלכליסט" שפורסם אתמול העריך אותן ביותר מ־1.5 מיליארד שקל עד שנת 2030, מועד סיום הזיכיון של מי"ה.
הפטור של משרד המשפטים מתשלום עבור שאיבת 35 מיליון קוב מי קידוחים בכל שנה, מסתכם ב־35 מיליון שקל בשנה. בנוסף נהנית מי"ה מפטור, שמקורו בכללים שקבע מנהל רשות המים שחם, ואינה צריכה לשלם עבור שאיבת 445 מיליון מטר קוב מי ים המלח עצמו. על פי חישוב מינימלי שערכנו, שווי ההטבה זו לא פוחת מ־58 מיליון שקל בשנה.
כמו כן, רשות המים "טעתה" בסיווג של מי"ה, כך שמ־2018 ועד 2020 חסכה החברה 120 מיליון שקל, שלפי רשות המים כבר לא ניתן לדרוש ממנה.
כעת רשות המים עומדת על כך שמי"ה תשלם את ההפרשים כתוצאה משינוי הסיווג, אולם הפטור של משרד המשפטים משליך על גובהם ומדובר ב־10 מיליון שקל בשנה בלבד ולא 40 מיליון שקל בשנה, כפי שדרשה רשות המים במקור.
לא ברור מה עומד מאחורי רוחב הלב של המדינה שהעניקה את כל ההטבות הללו למי"ה, אך בפועל המדינה יוצרת באמצעותן מצב משפטי מיוחד שחל אך ורק על מי"ה, אשר הרפורמה בחוק המים "דילגה" עליה. חקלאים, אזרחים ומפעלים כפופים כולם לרפורמה מ־2017 שגרמה לשינוי תעריפים, הטלת חיובים חדשים וכו', ואילו מי"ה נהנית ממצב שונה. מי"ה מסרו אתמול בתגובה לדברים כי החברה נוהגת על פי דין וכי "הניסיונות לדרוש מהמדינה לחייב את מי״ה בדמי מים בשטח הזיכיון הינם קריאה לרשויות המדינה לפעול בניגוד לחוק. לא רק זאת, אלא שמשרד המשפטים גם מסרב לחשוף את חוות הדעת המשפטית המלאה, שהובילה לפטור החריג וזו מוחזקת תחת חיסיון בנימוק שמדובר ב"מסמך פנימי", ושעובדי המדינה צריכים להיות חופשיים להביע את דעתם ולא לחשוש שייחשפו.
הטיעון הזה בעייתי במיוחד, מאחר שחוות דעת משפטית לרוב אינה כוללת שמות של עובדי אגפים ואת עמדותיהם השונות, אלא מדובר במסמך מסכם שמציג ניתוח משפטי. בנוסף, אם בכל זאת יש שמות במסמך — הרי אפשר פשוט להשחיר אותם.
ארגון אדם טבע ודין כבר הודיע שיעתור לבית המשפט נגד רשות המים והמדינה בטענה שמדובר בהחלטה לא חוקית. זאת לאור העובדה שים המלח הוא מקור מים ציבורי, שחוק המים חל עליו, כפי שקבע בית הדין למים.
עו"ד לי־היא גולדנברג מארגון אדם טבע ודין אמרה אתמול בהתייחסה לדרישת רשות המים להעביר לה כסף מהתמלוגים של מי"ה: "מצבה העגום של הקרן לאזרחי ישראל הינה עדות לכך שהמדינה כשלה בתפקידה להבטיח את חלקו של הציבור במשאבי הטבע שלו, וביניהם המשאבים המופקים ממימי ים המלח. במקום להבטיח את חלקו של הציבור ממשאבים אלו, תוך הגנה על משאב המים, המדינה פועלת בניגוד לאינטרס הציבורי; לא רק שלא נגבים דמי מים גבוהים, המשקפים את נדירות מימי ים המלח, אלא שהמדינה החליטה לא לגבות דמי מים עבורם כלל. כעת המדינה מוסיפה חטא על פשע ומבקשת לפצל את הכנסות הציבור על משאבי הטבע כדי לכפות על החלטתה שלא לגבות דמי מים על כלל הפעילות של מי"ה".
רשות המים מצידה ממשיכה להגן על ההחלטה שלה ועל האינטרסים של מפעלי ים המלח ומבהירים שהם לא נתנו פטור או הטבה כלשהי לחברה. לטענתה, חוק הזיכיון של מי"ה גובר על התיקון בחוק המים וכל החובות והזכויות של מי"ה מוגדרים תחת חוק הזיכיון. "מפעלי ים המלח משלמים בעבור הפקת מים מים המלח במסגרת תשלומי התמלוגים שהמדינה משיתה על החברה", טוענת הרשות והוסיפה כי "חברת מפעלי ים המלח שילמה את כל חובותיה באשר לדמי המים מחוץ לשטח הזיכיון. לאור קביעת משרד המשפטים, רשות המים תפעל על מנת להשיב למשק המים על החלק היחסי בתשלום התמלוגים המגיע למדינת ישראל לטובת הוזלת תעריף המים ושמירה על טובת הצרכן".