מימין: משה לארי ורון הוכמן ממזרחי־טפחות. הצטרפו לשלושת הבנקים הגדולים | צילומים: עמית שעל, אתר החברה: אלי אטיאס
בלעדי
השקעה שנייה למזרחי־טפחות: במו"מ לרכישת 20% מסמיקום
יחידת ההשקעות הריאליות של הבנק, בהובלת רון הוכמן, במגעים להשקעה במשווקת מוצרי החשמל לפי שווי חברה של 400 מיליון שקל. משה גוב ישתמש בחלק מהסכום לפרוע הלוואה שנטל כדי לעלות לאחזקה של 100%, וחלק ייכנס לקופתה
במקום הנפקה, משקיע בדמות בנק: ל"כלכליסט" נודע כי מזרחי־טפחות מנהל מגעים מתקדמים לרכישת 20% ממניות יבואנית ומשווקת מוצרי החשמל סמיקום תמורת כ־80 מיליון שקל, סכום שמשקף לסמיקום הפרטית שווי של כ־400 מיליון שקל. חלק מהכסף יגיע לידי בעלי החברה משה גוב, שיעשה בו שימוש כדי לפרוע הלוואה שנטל כדי לעלות לאחזקה של 100% בחברה, וחלק ייכנס לקופת החברה.
קראו עוד בכלכליסט:
העסקה המתגבשת מול יחידת ההשקעות הריאליות של מזרחי־טפחות - שבראשה עומד רון הוכמן, שהגיע מקרן ההשקעות סקיי - היא תחליף של סמיקום להנפקה בבורסה. כפי שנחשף ב"כלכליסט" באוגוסט האחרון, סמיקום החלה לקדם מהלכים להנפקה בתל אביב לפי שווי של 450 מיליון שקל — פי שלושה מהשווי שלפיו נמחקה מהבורסה בשנת 2014.
החברה שאפה לגייס 120-100 מיליון שקל וכבר החלה להיפגש עם גופים מוסדיים; הכנת התשקיף היתה קרובה לסיום ואת ההנפקה שתוכננה לספטמבר נועדה להוביל חברת לידר חיתום. אולם אז החליטו בסמיקום לעצור את תוכניות ההנפקה ולעבור למסלול של גיוס פרטי ושל הכנסת שותף פיננסי.
גוב נימק את ההחלטה בכך שמשפחתו התנגדה להנפקה, ובראש המתנגדים אשתו. למעשה, עוד בטרם החל לקדם את ההנפקה קיים גוב פגישות עם כמה גופים פיננסיים כדי לעניין אותם בהשקעה שתביא אותם לאחזקה של 20% בסמיקום, אך באותה העת לא הושגו הסכמות ביחס לשווי החברה. על כן בחר גוב לנצל את שוק ההנפקות הרותח ולקחת אותה להנפקה.
ואכן, שנת 2021 שברה את כל השיאים בכל הנוגע למספר ההנפקות בבורסה המקומית, עם 89 הנפקות ראשוניות (IPO) שבוצעו במהלכה. גל ההנפקות נמשך, אולם ניכר שהשוק מגלה סלקטיביות גבוהה יותר, נוכח אכזבות שהנחילו חלק מהמצטרפות לבורסה - בעיקר חברות טכנולוגיה שהסבו הפסדים למשקיעים. ישנן חברות שלא מצליחות לקבל בהנפקה את השווי שאליו שאפו.
סיימה את 2020 ברווח של 30 מיליון שקל
סמיקום עוסקת ביבוא ושיווק של מוצרי ורכיבי אלקטרוניקה, מתקני תאורה, ציוד מחשבים ומוצרי חשמל. החברה מייבאת, בין היתר, את מוצרי החשמל של הענקית הקוריאנית יונדאי, בהם בלנדרים, מעבדי מזון, טלוויזיות, טוסטרים ומיקרוגלים. כמו כן היא מייבאת את כלי העבודה של Work, מתקני ברביקיו של סטנלי ומכשירי טלפון של וויטק. את המוצרים האלה היא משווקת באמצעות חנויות של מוצרי חשמל וכן ברשתות שיווק דוגמת אייס והום סנטר.
כמשווקת עצמאית, סמיקום פועלת בעיקר באונליין, אולם יש לה גם שתי חנויות פיזיות גדולות - אחת באזור התעשייה קדימה ואחת בראשון לציון.
לחברה יש גם פעילות תעשייתית לייצור של כבלים נעדרי קרינה ושל רכיבים למוצרים ביטחוניים. כמו כן, סמיקום מציעה שירותי ניהול פרויקטים. כיום, עיקר ההכנסות שלה מגיעות ממכירות מוצרים לבית חכם, תחום שנהנה מעלייה משמעותית בביקושים בשנתיים האחרונות. כספי ההנפקה ישמשו את החברה להתרחב לתחום יבוא המזגנים ומכונות הכביסה.
משבר הקורונה פגע בסמיקום משמעותית, אך למרות זאת היא הצליחה לסיים את 2020 ברווח נקי של 30 מיליון שקל. על בסיס רווח זה, השווי שלפיו שאפה להנפיק גזר לה מכפיל רווח של 15. ב־2021 החברה התאוששה והיא צפויה לסיים אותה עם הכנסות של 380-370 מיליון שקל ורווח נקי של 38-37 מיליון שקל. הרווח הנקי הצפוי לשנה זו גוזר לה מכפיל רווח של קרוב ל־12.
בשיחות עם משקיעים אמר גוב כי סמיקום צומחת כך שבכל חמש שנים היא מכפילה את קצב ההכנסות שלה, ואף הציג נתונים המגבים זאת.
בשנה שעברה, בעיצומה של מגפת הקורונה, רכש גוב את החלק של שותפו חיים דנון, שהחזיק ב־50%-40% ממניות סמיקום, וכך טיפס לאחזקה של 100%. לפי הערכות של גורמים בשוק ההון, גוב רכש את הנתח שלו בחברה לפי שווי של 60%-50% מהשווי שלפיו הוא שאף להנפיק את סמיקום. כלומר, שווי של עד 270 מיליון שקל.
דנון הוא הבעלים של חברת קומסקו, שמייבאת ציוד מכני והנדסי, ואחד מבעלי השליטה (50%) ביבואנית הרכב UMI, שמייבאת ארצה את המותגים שברולט, קאדילק ואיסוזו, וכן מחזיקה בסוכנות השכרת הרכב אוויס. כמו כן, עד 2017 החזיק דנון ב־12% ממניות יבואנית הרכב קרסו מוטורוס, שמייבאת ארצה את רנו וניסאן. את האחזקה הזו מכר תמורת 320 מיליון שקל ב־2017.
דנון נכנס לראשונה לסמיקום בעת שהיתה חברה נסחרת, וב־2014 חבר לגוב בביצוע הצעת רכש למניות הציבור, שעמדו באותה עת על 13%. השניים שילמו 17 מיליון שקל עבור המניות, הפכו את סמיקום לפרטית והחברה נמחקה מהבורסה בעיצומו של גל מחיקות ענק.
הבנק נכנס להשקעות ריאליות בהובלת הוכמן
כפי שנחשף ב"כלכליסט", בתחילת השנה החליט מזרחי־טפחות, שבניהול משה לארי, להקים פעילות של השקעות ריאליות, ובכך להצטרף לשלושת הבנקים הגדולים האחרים — לאומי, הפועלים ודיסקונט — שפועלים זמן רב בתחום באמצעות לאומי פרטנרס, פועלים אקוויטי ודיסקונט קפיטל בהתאמה. אלא שבניגוד אליהם, מזרחי־טפחות החליט לא להקים חברה נפרדת, אלא יחידה הפועלת תחת החטיבה הפיננסית בראשות עדי שחף.
הוכמן, שגויס לעמוד בראש היחידה, הגיע מקרן הפרייבט אקוויטי סקיי, מהגדולות בישראל, לאחר ששימש בה כשותף במשך עשור. דודו של הוכמן, צבי יוכמן, הוא אחד ממייסדי הקרן והשותף הבכיר בה, לצדו של ניר דגן.
בחודש שעבר נחשפה ב"כלכליסט" ההשקעה הראשונה של היחידה החדשה: השקעה של 60 מיליון שקל בחברת ההתחדשות העירונית ראדקו. בתמורה יקבל הבנק 20% ממניות החברה, בעסקה שמשקפת לראדקו שווי של 300 מיליון שקל אחרי הכסף