ותודה למגפה: זינוקה המטאורי של הבריאות הדיגיטלית

משבר הקורונה (COVID-19), השפיע דרמטית על מערכות הבריאות בישראל ובכל העולם. המחסור במיטות אשפוז ובאנשי שירותי בריאות, החשש של חולים להידבק עקב צפיפות בבתי החולים וההבנה שריחוק חברתי יכול להציל חיים במציאות של מגפה האיצו את קצב האימוץ של טכנולוגיות בריאות דיגיטלית על ידי החולים ומערכות הבריאות, כמו גם על ידי גופי הרגולציה וחברות ביטוח. המשבר יצר הזדמנות להמציא מחדש מודלים וירטואליים והיברידיים של טיפול, במטרה לשפר את הגישה הרפואית, לייעל תהליכים במערכת הבריאות, לשפר את תוצאות הטיפולים ולהפחית בעלותם.

השימוש הגובר ביישומים כמו זום חיזק את ההבנה שרופא או מטפל יכולים להיפגש וירטואלית עם מטופל, ללא קשר למיקומם. מגמה זו, בשילוב עם הקישוריות הזולה והרציפה לאינטרנט דרך הטלפונים הסלולריים או יחידות מיחשוב אישיות העצימה את הפתיחות לשירותים חדשניים של הבריאות הדיגיטלית מצד כלל האוכלוסייה ובפרט מצד שכבות סוציו-אקונומיות חלשות ואוכלוסייות באיזורים מרוחקים. הדינמיקה הזאת תורמת לחיזוק הדמוקרטיזציה של שירותי הבריאות לכלל האוכלוסייה ולצימצום הפערים בחברה.

יישום נכון של טכנולוגיות מתקדמות מאפשר לשפר את איכות הטיפול גם ברמה האנושית. מטופלים כרוניים משתוקקים לחמלה ולאנושיות בטיפולים היומיומיים שהם עוברים והבריאות הדיגיטלית מאפשרת פתרונות לטיפול המשולב באמפתיה והתייחסות אישית דווקא כשהם מרוחקים פיסית מהמטפלים. תקשורת תכופה בין המטפלים למטופלים דרך היישומים הדיגיטליים וניטור רציף של הסמנים הביולוגיים שלהם מספקת למטופלים תחושה כי הם במעקב מתמיד וכי יש להם על מי לסמוך.

משבר הקורונה יצר גם עומסי יתר על מערכות הבריאות והדגיש את חשיבותם של תהליכים יעילים ונכונים בכל צמתי המערכת. החיבוריות בין חולים, מטפלים, ובסיסי נתונים מאפשרת שילוב של מערכות בינה מלאכותית (AI) שמספקות המלצות טיפוליות ואדמיניסטרטיביות, ומבטיחות שיפור והוזלה של תהליכים לצד מיזעור של טעויות רפואיות.

עומר כרמל. "יישום נכון של טכנולוגיות מתקדמות מאפשר לשפר את איכות הטיפול גם ברמה האנושית" | צילום: בירד

הטיפול בבני הדור השלישי - האוכלוסיה האחראית לעיקר עלויות מערכת הבריאות - מקבל התייחסות רחבה על ידי טכנולוגיות חדשניות. בתכנון נכון, ותוך התחשבות במגבלותיהם, הבריאות הדיגיטלית מציעה לקשישים פתרונות לבישים ומכשירים ביתיים חכמים המאפשרים עצמאות ונוחות טיפולית חסרות תקדים. מרכז הכובד הטיפולי עובר מבית החולים לבתי המטופלים. הפתרונות הללו מנטרים ומזהים אי סדרים בנתונים הבריאותיים, ומפחיתים את האירועים שבהם מטופלים מגיעים אל בתי החולים ללא סיבה רפואית מוצדקת, או מגלים בשלב מוקדם מצב רפואי שמצריך התערבות, לפני התדרדרות.

ההתפתחות המואצת של שוק הבריאות הדיגיטלית העולמי מורגשת היטב בגידול הפעילות הכלכלית בתחום. חקר שוק שנעשה על ידי Fatpos Global באוגוסט 2021 צפה קצב צמיחה שנתי (CAGR) של 37.8% לשוק הרפואה הדיגיטלית (מדטק) משנת 2021 עד 2030, שיגדיל את נפחו משווי של 37.69 מיליארד דולר בשנת 2020 ל-930.31 מיליארד דולר עד 2030. ניתוח של חברת מקינזי מחודש יולי 2021 מצביע על כך שהשימוש ברפואה דיגיטלית גדל פי 38 בהשוואה לגודלו לפני המגפה. 

גידול זה מתבטא גם בכמות ההנפקות הראשונות של חברות בריאות דיגיטליות בשווקים הפיננסים בצפון אמריקה: אם בעבר הפעילות הפיננסית העיקרית של חברות אלה התרכזה במיזוגים וברכישות (M&A), הרי שהיום אנחנו עדים לקצב מתגבר של הנפקות ציבוריות (IPO). מאז תחילת השנה, 12 חברות בריאות דיגיטליות הונפקו לציבור בצפון אמריקה בהשוואה לשש הנפקות בשנת 2020. 

מרכז הכובד הטיפולי עובר מבית החולים לבתי המטופלים. הפתרונות הללו מנטרים ומזהים אי סדרים בנתונים הבריאותיים, ומפחיתים את האירועים שבהם מטופלים מגיעים אל בתי החולים ללא סיבה רפואית מוצדקת, או מגלים בשלב מוקדם מצב רפואי שמצריך התערבות, לפני התדרדרות

הגידול ניכר היטב גם בישראל. מניתוח הנתונים באתר סטארט-אפ ניישן סנטרל (startupnationcentral.org) מתברר כי בהשוואה לשנת 2019, כמות ההשקעות בתחום מדעי החיים והבריאות הדיגיטלית גדלה ב-68% (מ-1.194 מיליארד דולר ל-2.011 מיליארד דולר), כשתחומי הבריאות הדיגיטלית תופסים חלק נכבד מאחוז הגידול. לאקוסיסטם הפעיל והפורה של קרנות הון סיכון ממוקדות, חממות, מאיצי חברות, קרנות המציעות תכניות מענקים ונוכחות של חברות פארמה ומכשור רפואי בינלאומיות יש תרומה משמעותית לגידול זה. 

חברת YonaLink הישראלית, לדוגמה, מפתחת פלטפורמה לשיתוף מטופלים ובתי חולים במחקרים קליניים על ידי שיפור הנגשת המידע הקליני וייעול התהליכים האדמיניסטרטיביים. הפלטפורמה מאפשרת את הגדלת מגוון המרכזים רפואיים המשתתפים במחקר קליני ואת הגדלת הנגישות של כלל החולים לטיפולים מצילי חיים, ללא קשר למיקומם הגיאוגרפי. חברת Donisi Health, גם היא מישראל, מפתחת סנסורים לבדיקת פרמטרים בריאותיים שונים ומאפשרת לנטר אותם מרחוק ללא מגע עם החולה, והחברה הישראלית MyndYou פיתחה שירות בוט קולי, מבוסס AI, שמשוחח בטלפון עם חולים כרוניים ובאמצעות ניתוח קול ושפה, יכול להצביע על מצבם הבריאותי ולהתריע על התדרדרות צפויה. 

כיום, נראה כי כלל הגורמים המעורבים בתהליך מבינים את יתרונות הבריאות הדיגיטלית ומציגים נכונות לאימוץ ולפיתוח של טכנולוגיות חדשניות. ההייטק הישראלי ממוצב כעת במקום מצוין וההזדמנויות בתחום צפויות רק לגדול.

עומר כרמל הוא מנהל פיתוח עסקי בקרן בירד