רואה חשבון מסים ראיית חשבון כסף מס | צילום: Canva
משרד שטיינמץ עמינח: הרפורמה במיסוי הבינלאומי - מהן ההשלכות הצפויות?
הוועדה המליצה על שינויים בנושא התושבות, פטורים מדיווח ומס יציאה. רו"ח שרית אריה: "גיבושם של כללים ברורים וחזקות מספריות יביא לוודאות, שהיא עיקרון חשוב מאוד בעולם המסים"
לאחרונה פורסמו המלצות הוועדה שהוקמה לצורך יצירת רפורמה במיסוי הבינלאומי. הוועדה ממליצה לגבש כללים וחוקים בנוגע להגדרת תושבות בישראל ובנוסף עוסקת בנושאים אחרים הקשורים למיסוי הבינלאומי.
כיום, תושבותו של אדם נבחנת לפי מבחן מרכז החיים. במסגרת מבחן זה בוחנים את מכלול הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של אותו אדם. בנוסף, קיימות חזקות בהתאם למספר ימי השהייה בישראל, אולם חזקות אלו ניתנות לסתירה.
על מנת להבין בצורה טובה יותר את ההשלכות המסתמנות, רו"ח שרית אריה, שותפה במשרד רואי חשבון שטיינמץ עמינח, שיתפה בתובנות שלה: "מבחן מרכז החיים הינו מבחן אובייקטיבי וסובייקטיבי, שבמצבים רבים אינו נותן תשובה ברורה ומוחלטת וכל אחד יכול לנתח את העובדות בצורה שונה ולהגיע למסקנה אחרת בקשר לתושבותו של אדם. דבר זה גורם למחלוקות ולדיונים רבים מול רשות המסים ועשוי להוביל להליכי שומה במישור האזרחי ואף הפלילי".
ולמה המצב הזה בעייתי?
"הוא בעייתי כיוון שנישומים בעלי נתונים דומים למדי עשויים לקבל תוצאות שונות לחלוטין בעיני רשות המסים, דבר הפוגע בשאיפה לאחידות בגביית המס. גיבושם של כללים ברורים וחזקות מספריות יביא לוודאות, שהיא עיקרון חשוב מאוד בעולם המסים".
אז איך אפשר לפתור את המצב?
"שילובו של דין פנימי ברור, ביחד עם אמנות למניעת כפל מס, עשויים לספק יכולת טובה יותר של אדם לכלכל את צעדיו ולקבל ודאות האם הוא חב במס בישראל או שנדרש לתשלום במדינה אחרת שבה הוא נוהג לגור.
פטור מדיווח - מעודד הלבנת הון?
לפי הדו"ח של הוועדה, הפטור מדיווח לתושב ישראל לראשונה ולתושב חוזר ותיק עלול לשמש כר פורה להלבנת הון ולהתחמקות ממס לגבי הכנסות בחו"ל ובישראל.
האם אכן צריך לבטל את הפטור? רו"ח שרית אריה ממשרד שטיינמץ עמינח הסבירה את המצב הקיים: "הפטור הינו פטור "כפול": אי תשלום מס בישראל לתקופה של 10 שנים על הכנסות הנובעות מחו"ל, וכן פטור מדיווח בישראל על הכנסות מחו"ל ועל נכסים הקיימים בחו"ל. מתן הפטורים גורם למשקיעים בעלי פוטנציאל פיננסי לשוב לישראל ובכך ליצור תרומה לפיתוח חוסנה הכלכלי והחברתי".
ומה ההבדל ביניהם?
"שני הפטורים שונים במהותם. בעוד הפטור הראשון הינו פטור שמקל על החזרה לישראל או העלייה לישראל באי תשלום מסים, שכמובן לא היו מוטלים בישראל אם אותו אדם היה נשאר תושב חוץ, הפטור השני הינו פטור שיכול לגרום לחשיפה של עבירות מתחום חוק איסור הלבנת הון וליחס שלילי כלפי מדינת ישראל מצד המדינות המתועשות במסגרת המלחמה בהון השחור ובעבירות הלבנת הון".
"ביטול הפטור מדיווח עלול להוביל למצב שמשקיעים רבים יחליטו לא להגיע לישראל ולהישאר תושבי חוץ, אולם שיקוליה של מדינת ישראל במסגרת המלחמה בעבירות הכלכליות, עשויה לגבור על ההטבה הכלכלית של ישראל מעלייתם או חזרתם לישראל של אותם תושבים".
כמו כן, הוועדה מציינת כי לא ניתן להצביע על היקף המס שנגבה כמס יציאה מאז כניסת הסעיף לתוקף ב–2003.
האם כדאי לשנות את הוראות מס היציאה כפי שמוגדרות כיום?
"מס היציאה הינו מס חשוב המחייב במס עליית ערכם של נכסים עד למועד ניתוק תושבותו של אדם את ישראל. כיום חיוב במס בגין מס היציאה קשה ליישום, הן ברמה המהותית בהתאם להגדרות פקודת מס הכנסה והן ברמה הטכנית בגביית המס עצמו. כך למשל, ניתן לקבל דיבידנדים לאחר ניתוק התושבות ומס היציאה לא יחול על ההכנסה בצורה חוקית לחלוטין".
"קיימים כמובן גם מצבים בהם למדינת ישראל קיים מקור חיוב בגין מס היציאה, אולם בפועל לא ניתן לגבות את החוב מאותו אדם שהינו כבר תושב חוץ והקשר של מדינת ישראל איתו בוטל לחלוטין (גם לעניין גביית חובות). תיקון החקיקה של מס היציאה יביא לגביית מס אמת בגין שווים של נכסים שנצמחו בתקופת היות אותו אדם תושב ישראל", סיכמה רו"ח אריה משטיינמץ עמינח.