הפיתרון העירוני לאלימות נגד נשים

נשים נאנסות בחניונים תת קרקעיים, הן נשדדות ברחובות חשוכים ומותקפות באזורים שלא עובר בהם איש ברוב שעות היממה. לכן, כשאני מסתובבת בעיר ורוצה לשמוע מוזיקה, פודקאסט או לדבר בטלפון, אני עושה זאת עם אוזניה אחת בלבד. האוזן השנייה תמיד פנויה, מאזינה, דרוכה לסכנות. לא אחת אני תוהה אם כדאי לי לבחור בדרך ארוכה יותר כדי להגיע ליעד כזה או אחר. החשש מתקיפה במרחבים עירוניים כאלה מבוסס על זוועות שהתרחשו פעמים רבות, רבות מידי.

המציאות הזו אינה גזירת גורל. איכות חייהן של נשים תלויה במידה רבה באופן שבו רשויות מקומיות ויזמים פרטיים מתכננים ומנהלים את המרחבים העירוניים. לגורמים האלה יש כלים ישימים, חלקם אפילו פשוטים, לעיצוב מרחבים שיטיבו עם קהל המשתמשות בו. 

אתמול (חמישי) צויין יום המאבק באלימות נגד נשים. פעולות של אנשים וגופים פרטיים לקידום הצלחת המאבק חשובים ומשמעותיים, אבל האימפקט המשמעותי ביותר צריך להגיע מגופים שיש בכוחם להשפיע על חייהם של רבים – מוסדות ממשל מרכזי וממשל מקומי. אלא שהפעולות שנעשות כיום אינן מספיקות כדי להבטיח מרחבים עירוניים מוגנים ובטוחים עבורנו הנשים.

חניון בתל אביב | צילום: יאיר שגיא

ראשי ערים שהמאבק קרוב לליבם מזרימים תקציבים להסברה ושיווק ובמקרה הטוב גם לחינוך התושבים. זהו רובד חשוב, אבל ההשפעה שלו אינה מיידית. בנוסף למאמצים אלה, עיריות יכולות להכתיב נורמות תכנונית שישנו את המציאות. 

כך למשל, רחובות שבהם עירוב שימושים אינטנסיבי – כלומר מבני מגורים שלצידם או מתחתיהם קומת מסחר – מעודדים תנועה ערה של אנשים לאורך היממה. התנועה הזו מייצרת תחושה בטוחה יותר, כי יש סיכוי נמוך יותר שנשים יותקפו בסביבה הומה, ואם בכל זאת יותקפו, יהיה מי שיראה ויושיט יד. רחובות מוארים היטב מייצרים תחושת ביטחון של שליטה. אם אני רואה אדם שנראה לי מאיים, אוכל להתרחק ממנו. כשלא רואים, קשה הרבה יותר להישמר.

כשמצוקת חנייה מאפיינת ערים רבות בישראל, נראה שחניונים תת-קרקעיים הם הפיתרון היעיל, אלא שגם אתרים אלה הופכים להיות מוקדי תקיפה פוטנציאליים. במקום זה, אפשר לייצר תחושת ביטחון מוגברת בחניונים על ידי תאורה אידיאלית והתקנת לחצני מצוקה שיקושרו למוקדי חירום עירוניים או למשטרה. על אותו העיקרון, הרשויות יכולות לאמץ פלטפורמות טכנולוגיות שהשוק הפרטי פיתח כדי למזער את תחושת חוסר האונים במקומות נוספים בעיר. אולי כשזה יהיה המצב אפסיק להסתובב שעות בניסיונות נואשים למצוא חנייה במפלס הרחוב. 

גם במרחבים עירוניים מוזנחים, שפעמים רבות הופכים למוקדי פשיעה, אפשר וצריך לטפל. זוהי אחריותן של הרשויות המקומיות להפוך אזורים אלה למרחבים ציבוריים מזמינים, שנעים ללכת בהם לאורך כל שעות היממה. למבנים מתפוררים ואזורי תעשייה נטושים הנמצאים לא אחת בלב שכונת מגורים אין לגיטימציה במאבק הזה. 

אלימות נגד נשים באה לידי ביטוי בדרכים רבות, במרחב הפרטי כמו גם בזה הציבורי. כדי למגר את התופעה, עלינו לפעול בכל המישורים במקביל. עם זאת, המרחב הציבורי הוא זה שפעמים רבות מכתיב את הנורמות החברתיות שאחר כך מיושמות גם במרחבים הפרטיים, ומכאן חשיבותו. 

בלה אלכסנדרוב מנכ"לית חברת בילד אסטרטגיה אורבנית בע"מ , המייעצת לרשויות מקומיות ביצירת מקומות טובים לאנשים