האומיקרון גרס את כל התחזיות לצמיחה מהירה

זה לא היה אמור להפתיע איש, אבל גם הפעם, ההופעה הרשמית של וריאנט הקורונה החדש חוללה טלטלה בכלכלה הגלובלית, והחזירה את כולם לטראומה בשנת 2020 - מגפה, סגרים ומשבר כלכלי חריף. 

מה שחולל את המהומה היתה ההודעה של המדענים כי זוהה זן חדש, שנראה אחרת שעלול להיות שונה מהזן המקורי עליו תוכננו חיסוני הקורונה. הווריאנט החדש כבר קיבל שם: אומיקרון - האות ה־15 באלפבית היווני. למרות שעדיין רב הנסתר על הגלוי לזן האומיקרון כמה תכונות מטרידות ובעיקר כי הוא בעל פוטנציאל הדבקה גבוה. על רקע המצב השברירי של הכלכלה הגלובלית שרק כעת מתחילה להתאושש ולהראות שיעורי צמיחה גבוהים יותר, הופעת האומיקרון חוללה, כאמור, מהומה גדולה.

ראש הממשלה נפתלי בנט במסיבת העיתונאים לאחר גילוי זן הקורונה החדש | צילום: לע"מ

רק באוקטובר האחרון יצאה קרן המטבע הבינלאומית (IMF), הארגון הכלכלי החשוב בעולם, עם תחזית לא אופטימית לגבי 2022 ועם מסר אחד ברור: לקראת סוף 2021, שנת צמיחה והתאוששות אחרי החיסונים, הסיכונים על צמיחת הכלכלה הגלובלית - עלו. שם הסבירו כי המקור העיקרי לדאגה הוא "הווריאנטים האגרסיביים של הקורונה שעלולים להופיע לפני שמסע החיסון העולמי מסתיים". אנו עלולים להיות מול תרחיש זהה למה שתואר באותן תחזיות של כלכלני ה־IMF. 

התרחישים האלה פוגשים אינפלציה גואה - יותר מ־6% בארה"ב, 4.4% באריופה ו־4.6% ב־OECD, לעומת יעד שנתי של 2%. זאת על רקע זינוק חד במחירים של כמעט כל מוצר ושירות עקב שיבוש קשה בשרשראות האספקה העולמיות. וגם: עם כל הכבוד להתאוששות בשוקי העבודה - האבטלה ירדה מכ־7% לרמה של פחות מ־6% בממוצע במדינות ה־OECD - עדיין מדובר בשיעורי אבטלה גבוהים למדי כאשר חלקים גדולים מאלו שנטשו את שוק העבודה במרץ 2020 לא שבו אליו. 

היערכות ישראל להתפרצות חדשה

התחזיות והחששות כי ההתאוששות תהיה איטית הרבה יותר ממה שחשבנו - קיבלו בסוף השבוע האחרון חיזוק משמעותי. גם הפעם, היו אלה הבורסות שידעו לשקף היטב את הסנטימנט. האם הכלכלה העולמית נכנסת לעידן של סטנגפלציה - סטגנציה (מיתון) יחד עם אינפלציה? מוקדם מאוד לקבוע ותרחיש כזה נראה פחות ודאי. 

מה שנראה כתרחיש סביר יותר הוא תקופה ממושכת של צמיחה נמוכה מאוד. התחזיות הכלכליות - המאוד לא אופטימיות ממילא - לגבי 2022, היו מבוססות על כך שאין גלים נוספים של מגפה. כעת, יש זינוק מטריד בהדבקה, המדינות מתחילות להטיל סגרים ולסגור את הגבולות. לא מן הנמנע כי בקרוב נראה הפחתת תחזיות צמיחה על ידי הגופים הכלכליים הבינלאומיים. ולצד הצמיחה המתונה אכן צפויה אינפלציה גבוהה, שכן השיבושים בשרשראות האספקה שגרמו לעליות מחירים צפויים להימשך לזמן מה ולבטח לא להיעלם בטווח הקצר.

ברוקר בוול סטריט | צילום: גטי

המציאות החדשה תכתיב גם את כיוון המדיניות המוניטארית של הבנקים המרכזיים. בראש ובראשנה, של ה"פד", הבנק המרכזי של ארה"ב. לכן, ברור כי העלאות הריבית בארה"ב והצמצום המוניטארי (הפסקת רכישות אג"ח) יידחה — בהתאם לרצון של הנשיא ג'ו ביידן ושרת האוצר שלו ג'נט יילן. זאת, למרות הזינוק החד באינפלציה בארה"ב. באירופה המצב עוד יותר גרוע. ההאטה נראית קשה יותר כבר עכשיו. ולמרות שגם שם סובלים מאינפלציה גבוהה מאוד, קרסיטין לגארד, נגידת ה־ECB הבנק המרכזי האירופי - הורידה לגמרי מהשולחן את האופציה להעלאת ריבית קרובה.

המציאות הנוכחית לפיה וריאנטים שונים חוזרים ועוצרים את העולם וממשיכים לפגוע בכלכלה הגלובלית, לרבות במדינות המוחלשות דבר שמעכב עוד יותר את ההתאוששות הכללית - מראה כי נדרש בדחיפות שיתוף פעולה גלובלי ושינוי תפיסה. כפי שפרופ' גיטא גופינאט, הכלכלנית הראשית של ה־IMF כתבה בתחזית באוקטובר: "כולנו נמצאים בזה יחד והמגפה לא נגמרת באף מקום עד שהיא נגמרת בכל מקום. הקהילה הבינלאומית חייבת להגביר את המאמצים להבטיח גישה שוויונית לחיסון ולהבטיח סיכויים כלכליים טובים יותר - לכולם".

האירועים בסוף השבוע מאוד קרובים לישראל ולא רק בגלל שהמשק כל כך פתוח לעולם. זן האומיקרון זוהה בוודאות רק ב־4 מדינות בכל רחבי הגלובוס וישראל היא אחת מהן. אחת המאומתות היא מחוסנת בשלוש מנות (כולל בוסטר). "אנחנו בנקודה מדאיגה, במצב חדש", אמר ראש הממשלה, נפתלי בנט, במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינס ביום שישי בצהריים לנוכח ההתפתחויות והעלייה בתחלואה בישראל, אחרי דיון בו הוחלט על איסור על תנועה ממדינות אפריקה וחזרה של המלוניות.  "לפעולות שלנו יהיה מחיר מסוים, מחיר כלכלי. אנחנו ערוכים אליו וערוכים לסייע למי שנפגע", אמר בנט באותה מסיבת עיתונאים והעלייה במפלס הלחץ באוצר - הורגשה. גורם המקורב לשר האוצר אביגדור ליברמן הסביר ל"כלכליסט" כי "הממשלה נערכה לכל תרחיש קיצון, שכלל לא בטוח שהגענו אליו, לרבות פתיחת קופסת קורונה נוספת". מנגד, רם בלינקוב, מנכ"ל האוצר, רמז בישיבת הממשלה כי המשק לא ערוך לשאת את המחיר של סגר נוסף. גורם שלישי באוצר סיכם ואמר כי האמת נמצאת באמצע וכי בלינקוב ביקש להעביר מסר: משרד האוצר מתנגד לסגירת נתב"ג בפרט ולהפסקה יזומה של פעילות משקית נוספת על כל המשתמע מכך. באוצר מעדיפים לשמור על שקט כעת אך לא בטוח כי זו האסטרטגיה הנכונה, שכן הדיון על הגבלות, הלכה למעשה, כבר בעיצומו.

סגירת נתב"ג בחודש דצמבר, בשילוב שער חליפין של 3.1 שקל לדולר - שפל של 31 שנה - משמעותה כי לא תהיה תיירות נכנסת אחרי שהיא התחילה להרים את הראש רק החודש, על רקע החלטות לאפשר חידוש כניסת תיירים. המשמעות היא קריטית גם לגבי חברות התעופה הישראליות שעלולות לחטוף מכה מהגבלות בתנועה האווירית, כאשר גם הן מתקשות מאוד להתאושש ונאלצו לפטר ולבקש הלוואות.

הצמיחה מעודכנת כלפי מטה

הופעת האומיקרון בישראל כבר גרמה לתגובה מיידית בשוק היחיד שפעל: שוק המט"ח. שני המטבעות העיקריים  - הן הדולר והן יורו זינקו מול השקל בשיעור של 1% תוך שעות ספורות. תחזיות הצמיחה למשק הישראלי לשנה הבאה נעות בין 4% ל־5.5%, כאשר הופעות של זנים חדשים הוא גם במקרה הישראלי הופך להיות ה"גיים־צ'יינג'ר". 

מצד אחד, בנק ישראל עדכן כלפי מעלה את תחזית הצמיחה של המשק לרמה של 5.5% ב־2022 אך סייג והדגיש כי "במקרה של התפרצות גלי תחלואה שיאלצו להביא להגבלות משמעותיות על הפעילות יגרעו מהצמיחה ב־2022 כנקודת אחוז". ומכאן כי תחזית הצמיחה בתרחיש פסימי יותר עומדת על 4.5% בלבד. תחזית הצמיחה של האוצר עודכנה גם החודש לרמה של 4.7% ל־2022 כאשר דווקא ה־IMF עדכנה כאמור באוקטובר את תחזית הצמיחה של ישראל לרמה של 4.1% בלבד (לעומת 4.3% בתחזית הקודמת), תוך שהקרן מעלה את התחזית ל־2021 ל־7.1%. 

קרי, ב־IMF הבינו כי חלק מהצמיחה שהיתה צריכה להגיע בשנה הבאה, הגיעה השנה. ומנגד, הנתונים לגבי הצמיחה ברבעון השלישי של 2021 היו מאכזבים שכן הירידה הדרמטית ביבוא מכוניות הקטינה את הצמיחה ל־2.4% בלבד. ולכן, אין להיות מופתע מעדכוני צמיחה כלפי מטה בתקופה הקרובה.

צמיחה של בין 4% ל־5% היא עדיין נאה - הבעיה הגדולה המתבהרת כעת היא התעסוקה. בראיון "לכלכליסט" שהעניק המשנה לנגיד אנדרו אביר בשבוע שעבר הוא ציין כי "אנו חיבים לחזור לתעסוקה מלאה", כאשר שיעור האבטלה הרחבה ירד באוקטובר שוב לרמה של 7% בלבד. גם האגף הכלכלן הראשי באוצר פרסם בשבוע שעבר סקירה ובה הודגש כי הביקוש המצרפי לעובדים נמוך באופן משמעותי בכל הענפים ביחס ללפני המשבר אך הדבר בולט במיוחד בענף האומנות, הבידור והפנאי, בו הפער בין סך המשרות למשרות שהיו צפויות באוקטובר 2021 הוא 17% ובענף שירותי האוכל והאירוח השיעור הוא 14.5%. אלו הם שני הענפים שהכי נפגעו בקורונה וברובם משתייכים לסקטור התיירות.

למרות שהיא הרימה ראש ב־2021, האינפלציה בישראל (2.3% באוקטובר) עדיין קרובה מאוד לאמצע יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (2%) ורחוק מהגבול העליון (3%) ולכן אביר הדגיש כי "אין לנו את הדילמה שיש לשאר המדינות. אנו בתוך היעד וזה מאפשר לנו להתנהג עם יותר סבלנות ולהמשיך את המדיניות המרחיבה כדי לחזור לתעסוקה מלאה".