אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החרדה לא תעזור: צריך להסתכל אחרת על אומיקרון

דעה

החרדה לא תעזור: צריך להסתכל אחרת על אומיקרון

היווצרות הווריאנט החדש לא מפתיעה, והינה בלתי נמנעת. מן הראוי שקבינט הקורונה יואיל להיפתח לתפיסות עולם אחרות ולדעות שונות, שמהן תיגזר התמודדות אחרת לגמרי עם מגפת הקורונה

28.11.2021, 10:42 | ד"ר רעיה ליבוביץ'

ושוב חוזר הניגון – וריאנט חדש  בעל השם האניגמטי "אומיקרון" מקפיץ שוב את כל צמרת משרד הבריאות והצמרת הפוליטית, עד כדי כינוס אסיפת עיתונאים בדרג הבכיר ביותר בערב שבת, על כל תחושת החירום והחרדה שמהלך כזה משרה. תוך פחות מיממה לאחר מכן, שוב מוטלות שורה של מגבלות חדשות-ישנות על תנועה, ושוב מוחזרים למגרש איכוני אזרחים על ידי שירות הביטחון הכללי . ושוב, קומץ רופאים ומדענים – ואני ביניהם – מבקשים להציע דרך הסתכלות חלופית וכלי התמודדות אחרים.

קראו עוד בכלכליסט:

ראשית, היווצרות הוריאנט החדש "אומיקרון" לא מפתיעה, והינה בלתי נמנעת. הופעת הוריאנט איננה באשמת אף אחד - לא באשמת הלא-מחוסנים, לא באשמת המחוסנים. היווצרותם של וריאנטים נובעת ממאפייניו הביולוגיים של הנגיף, והאמירות לפיהן האירוע קשור בעומק ההתחסנות אינן נובעות או מגובות במדע, ועלולות להעמיק את השסע הקיים בחברה ממילא. יתר על כן, אפשר לומר זאת בבטחה – יהיו עוד וריאנטים בעתיד. כדאי שנפסיק להתייחס לאירועים כאלו כאירועים 'קטסטרופליים' ומטלטלים בהגדרה.


בדיקת קורונה , צילום: רויטרס בדיקת קורונה | צילום: רויטרס בדיקת קורונה , צילום: רויטרס


שנית, אין שום דרך בעולם למנוע את כניסתו של הוריאנט לארץ או לכל מקום אחר בגלובוס. הנסיון לסגור את שדות התעופה או את נמלי היבשה, הרעיון שניתן יהיה באמצעות בידודים כאלו ואחרים  למנוע את הפצתו בארץ – שומה עליהם להיכשל, ומוטב להכיר בזאת כבר עכשיו. הדבר דומה לנסיון לתפוס מולקולות אויר באמצעות רשת פרפרים. אם אכן הוריאנט הזה מדבק יותר – הוא 'יתפשט' ויהפוך דומיננטי בתוך ימים עד שבועות ספורים. את זה מלמדת אותנו האבולוציה הדרווינית.

אבל חשוב מכך – המאפיין  המהותי ביותר לגבי נגיף איננו יכולתו להדביק, אלא מידת האלימות שלו, קרי מידת היכולת שלו לגרום לתחלואה קשה ותמותה. כך, לדוגמה, נגיף הצינון הנפוץ (the common cold virus)  הוא מדבק מאד, ובכל זאת לא גורם לסגירת נתב"ג או לאיכון אזרחים. יתר על כן – השאלה האם הנגיף אלים אם לאו חשובה יותר, מבחינה קלינית, מהשאלה האם הוא עמיד לחיסון אם לאו. 

עד עתה – ואני כותבת זאת במלוא הזהירות – לא עלה סיגנל מדאיג לגבי מידת האלימות של הוריאנט אומיקרון, וברוח הזו גם התבטא שר הבריאות הדרום אפריקאי אתמול. כמובן שעוד מוקדם להעריך זאת באופן מלא, ויש לעקוב בזהירות. מה שכן ניתן לומר, מתוך הבנתנו הקודמת וארוכת-השנים בוירולוגיה, היא שלגבי נגיפים רבים דווקא מתקיים יחס הפוך בין מידת ההדבקה למידת האלימות - קרי, שככל שהנגיף יותר מדבק, הוא דווקא פחות אלים.  במידה ואכן כך יסתבר לגבי הוריאנט הנוכחי – שהוא מדבק מאד אך לא אלים במיוחד -  הרי שההתמודדות עימו תצטרך להשתנות מן הקצה אל הקצה: לא עוד קטיעת שרשרת הדבקות באשר הן – יעד שאינו ראלי, גובה מחיר עצום ונידון לכישלון – אלא הגנה על אוכלוסיות הסיכון, מתוך הכרה כי מחלת הקורונה הינה מחלה תלוית-גיל וגורמי סיכון. 

אם אכן יסתבר שהחיסון מגן באופן חלקי יותר מפני תחלואה קשה הנגרמת על ידי וריאנט זה – הרי שהדגשים יצטרכו להשתנות ולכלול שוב את הכלים שבעצם כבר ידועים מזמן: מניעת התקהלויות בחללים סגורים, שמירה על ריחוק פיזי, עטיית מסכות בחללים סגורים ואוורורם המיטבי, בידוד עצמי בכל מצב חולי, הגנה יתרה על אוכלוסיות בסיכון (קשישים ובעלי מחלות רקע), ובעת הדבקה - טיפול מוקדם ומיטבי בתסמיני המחלה, בטרם יתפתחו למחלה קשה או מסכנת-חיים. וכמו תמיד, גם בסיבוב הזה , הכלל הבסיסי: התנהלות מקצועית, שקולה, הגיונית, שאינה מבוססת על הפחדה – ממשיך להיות תקף ורלבנטי מתמיד.

מן הראוי שקבינט הקורונה יואיל להיפתח לתפיסות עולם אחרות ולדעות שונות, מהן תיגזר בוודאי התמודדות אחרת לגמרי עם מגפת הקורונה, שעיקריה מפורטים לעיל. זאת ועוד – אסור לאבד את צביוננו כחברה חופשית, דמוקרטית ואנושית – גם לא לכבוד אומיקרון.

ד"ר רעיה ליבוביץ היא מנהלת המכון האונקולוגי ב'שמיר' וחברת סגל בכיר בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב. 

הדברים המובעים בכתבה הם על דעתה ולא על  דעת המוסד הרפואי בו היא עובדת 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות