אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נגיף הקורונה הוריד לשפל חדש את מעמד המורים צילום: רויטרס

נגיף הקורונה הוריד לשפל חדש את מעמד המורים

מחקר חדש קובע שיוקרת המקצוע צנחה בקורונה והוא בתחתית בהשוואה לבעלי מקצוע אחרים. עם זאת הערכה לעבודת המורים, כבעלי יצירתיות וגמישות – דווקא עלתה בעקבות הלימודים בזום

29.11.2021, 06:00 | שחר אילן

מעמדו ויוקרתו של מקצוע ההוראה ירדו לשפל חדש בתקופת הקורונה. כך עולה ממחקר שהכינו חוקרות בכירות ממכללת סמינר הקיבוצים עבור משרד החינוך כדי לבדוק האם מעמד המורה השתפר בתקופה זו.


קראו עוד בכלכליסט:


המיקום של המורים בטבלת מעמד המקצועות נשאר שני (יסודי) ושלישי (תיכון) מהסוף, כמו ב־2018, אבל הניקוד שלהם ירד במספר שלם. הציון של מורה ביסודי עומד על 4 מתוך 13. 


תלמידיםבקורונה, צילום: רויטרס תלמידיםבקורונה | צילום: רויטרס תלמידיםבקורונה, צילום: רויטרס


רק 15% מההורים אמרו שיעודדו את ילדיהם להיות מורים ו־56% שלא. הציון שאיכות מערכת החינוך מקבלת הוא 5.3 מ־10. 82% מהציבור סבורים שהמורים אינם מכובדים, 77% שהם בעלי מעמד נמוך, 76% שהם אינם מתוגמלים היטב, 57% שהם אינם מעוררי השראה, 50% שהם בינוניים.

 מדובר במחקר שהזמין המדען הראשי של משרד החינוך בעקבות משבר הקורונה. את המחקר ערכו שלוש חוקרות ממכללת סמינר הקיבוצים: דיקנית הפקולטה למדעי החברה והרוח פרופ' סמדר דוניצה שמידט, ד"ר רוני רמות ופרופ' רות זוזובסקי מהרשות למחקר ולהערכה של הסמינר. משבר הקורונה התאפיין בין היתר בהכרה רחבה בחשיבות מערכת החינוך, בסיקור רחב שלה ובמפגש בלתי אמצעי של ההורים עם עבודתם באמצעות הלמידה מרחוק. המחקר נועד לבדוק האם כתוצאה מכך מעמד המורה השתפר או שחלו בו שינויים אחרים.

דוניצה-שמידט, רמות וזוזובסקי, מציינות שעוד לפני משבר הקורונה, "מחקרים מקומיים כמו גם סקרים בינלאומיים מצביעים על כך שמעמדו של המורה בקרב הציבור הרחב בישראל נמוך ביותר ותדמיתו בשפל המדרגה". משבר מעמד המורה הוא תופעה עולמית אך בישראל המצב גרוע יותר. המחקר, שבוצע באפריל השנה, כלומר חודשיים אחרי היציאה מהסגר השלישי, כלל מדגם של 1,130 איש מהאוכלוסיה הבוגרת עד גיל 64. הוא השתמש בדיוק רב בשאלונים של מדד קרן וארקי למעמד המורה בעולם, כדי שניתן יהיה להשוות את התוצאות.


שרת החינוך, יפעת שאשא-ביטו, צילום: יעל אורבך שרת החינוך, יפעת שאשא-ביטו | צילום: יעל אורבך שרת החינוך, יפעת שאשא-ביטו, צילום: יעל אורבך


ב־2018 פורסם מדד וארקי האחרון שמבוסס על סקרים שנערכו ב־35 מדינות שרובן מפותחות כלכלית. במקום הראשון דורגה סין עם ציון 100 ואחריה מלזיה 93. ישראל דורגה במקום ה־34, כלומר שנייה מהסוף, כשאחריה רק ברזיל. מי שירצה יוכל להתנחם בכך שהציון של ישראל עלה מ־3 (מ־100) במדד 2013 ל־7 ב־2018. ישראל גם דורגה ב־2018  במקום השני במדד תפיסות הציבור אודות הכבוד שהתלמידים רוחשים למוריהם. למעלה מ־75% השיבו אז שהתלמידים לא רוחשים כבוד, לעומת 5% בסין וכ־25% בהולנד.

רק הספרנים מאחור

במחקר החדש שנערך השנה דורגו מורי בתי הספר היסודיים במקום ה־13 והשני מהסוף במעמדם בין 14 מקצועות ומורי העל יסודי במקום ה־12 והשלישי מהסוף. המקצוע היחיד ברשימה שמוקם אחריהם היה ספרן. עובדים סוציאליים ושוטרים מוקמו לפניהם. מנהלי בתי ספר מוקמו במקום השישי, אחרי רופאים, עורכי דין ורואי חשבון אבל לפני יועצים ארגוניים ומעצבי אתרים באינטרנט.

מה שחמור הרבה יותר, חלה ירידה של ציון שלם ביחס הציבור למעמד המורים בסולם שהמקצוע הגבוה ביותר בו הוא רופא שמקבל ציון 13. הניקוד של מורה בתיכון ירד מ־5.7 ל־4.8. הניקוד של מורה ביסודי ירד מ־5 ל־4.1. החוקרות מסבירות את הפער בין מורים בתיכון וביסודי בשכר הנמוך יותר המשולם ביסודי ובדרישות קבלה גבוהות יותר להוראה בתיכון.

82% מהציבור סבורים שהמורים אינם נחשבים מכובדים, 77% שהם בעלי מעמד נמוך, 76% שהם אינם מתוגמלים היטב, 57% שהם אינם מעוררי השראה, 50% שהם בינוניים. גם בנושאים שבהם המורים קיבלו רוב לתכונה חיובית יש עניין באחוז המשמעותי של דעות שליליות. 45% סבורים שהמורים אינם מעוררי אמון ו־37% שהם אינם אינטליגנטים.

החוקרות מסכמות כי "ממצאי המחקר מראים כי לא זו בלבד שיוקרתו של מקצוע ההוראה לא עלתה בעקבות הקורונה, אלא שהיא אף ירדה. מורי בית הספר היסודי והעל־יסודי דורגו במקומות הנמוכים ביותר בהשוואה לכל בעלי המקצוע האחרים. הערכה זו נמצאה נמוכה משמעותית מזו שהתגלתה בסקר שנערך ב־2018". 

לדברי החוקרות מסמינר הקיבוצים, "מרכיב אחד ביוקרה המקצועית הנמוכה של המורים הוא סוגיית התגמול. הציבור הישראלי סבור שמקצוע ההוראה אינו מתגמל דיו, ודירג את המורים גם כאן בתחתית הסולם. הציבור תופס את המורים כבעלי מעמד נמוך, וכמי שאינם זוכים בכבוד ואינם מתוגמלים כראוי". 56% מהציבור לא יעודדו את ילדיהם להיות מורים ורק 15% כן. היתר ענו שאולי. אין במחקר פילוח של התשובות לפי רמה סוציו־אקונומית אבל סביר להניח שמי שיעודדו נמנים בעיקר על שכבות חברתיות חלשות שבהן מקצוע המורה עדיין נחשב לבעל יוקרה גבוהה יחסית לאפשרויות העומדות בפני הילדים. 

מי שירצה יוכל להתנחם בכך ששיעור העונים שיעודדו את הילדים להיות מורים עלה מ־10% ב־2018 ל־15% ב־2021 ואולי זו השפעה של הקורונה. שיעור העונים שלא יעודדו נשאר אותו דבר – 56%. בסין ובהודו, למעלה מ־50% מהציבור השיבו ב־2018 שהם "בטוח" או "כנראה" יעודדו את ילדיהם לבחור בהוראה כמקצוע. בארה"ב הנתון עומד על כ־40%, בצרפת כ־30% ובהולנד כ־25%.

המשיבים התבקשו לדרג את איכות החינוך שמערכת החינוך נותנת בציון שבין 0 (לקוי ביותר) ל־10 (חינוך מעולה). מערכת החינוך קיבלה ציון של 5.3, די דומה לציון ב־2018 שעמד על 5.1. בעולם הציונים של בתי הספר 5 הוא מספיק בקושי. אבל שם הסולם נע בין 4 ל־10. בגלל שהסולם הזה נע בין 0 ל־10 החוקרות מגדירות את הציון 5.3 כבינוני ולא כנמוך. 

החוקרות בדקו אילו גורמים בתקופת הקורונה השפיעו לטובה על מעמד המורה ואילו השפיעו לשלילה. 33% מהמשיבים אמרו שהשוואה למערכות חינוך אחרות בעולם הביאה לירידה לעומת 23% שאמרו שהביאה לעלייה. הסיבה היא כמובן שההשוואה העיקרית שנעשתה בתקופת הקורונה למערכות חינוך אחרות היתה בנושא הכמות הגדולה מאוד של ימים שבהם בתי הספר בישראל היו סגורים באופן מלא או חלקי. 31% אמרו שפעולות ארגוני המורים פגעו במעמד המורה לעומת 23% שאמרו שהן שיפרו אותו. לעומת זאת 50% אמרו שהקורונה יצרה הכרה ציבורית בחיוניות המורים שהעלתה את מעמד המורה לעומת 11% שאמרו שהיא הורידה.

הפרדוקס: אין יוקרה, יש הערכה

אחד הנושאים שמדגישות החוקרות מסמינר הקיבוצים הוא שמקצוע ההוראה מתאפיין בפרדוקס של מעמד ויוקרה נמוכים אבל גם בהערכה מקצועית גבוהה. המורים נתפסים גם כמקצועיים ובעלי רצון לתרום לחברה. היוקרה הנמוכה מושפעת מהשכר הנמוך למורים מתחילים, תנאי העבודה הלא נוחים, תנאי הקבלה הנמוכים, היעדר מסלולי קידום משמעותיים והעדר אוטונומיה מקצועית. ההערכה מושפעת ממידת החשיבות והתרומה לחברה שהציבור מייחס להוראה. מתברר שהמשבר הרחיב פער זה. בצד החיובי 41% מהמשיבים אמרו שתפיסת המורה כבעל תרומה לחברה עלתה במשבר הקורונה לעומת 18% בלבד שאמרו שהיא ירדה. החוקרים מציינים ש"חשיבות המורים הושוותה לא אחת בעת במשבר לזו של צוותי הרפואה". אבל 23% אמרו שיוקרת המקצוע ירדה בתקופת הקורונה לעומת 18% שסברו שהיא עלתה.

בשני תחומים חלה עלייה משמעותית בתפיסת המורה בעקבות המשבר. 47% אמרו שחלה עלייה בתפיסת המורים כגמישים ובעלי נכונות לבצע שינויים לעומת 22% שאמרו שחלה ירידה. זה נובע קרוב לוודאי מהמעבר המהיר והמרשים של מערכת החינוך ללמידה מרחוק. באותו הקשר, 46% אמרו שחלה עלייה בתפיסה של המורים כיצירתיים לעומת 17% שאמרו שחלה ירידה. לדברי החוקרות, "הממצא הזה בדבר הערכה רבה יותר כלפי המורים נמצא גם במדינות אחרות. עם זאת, מאכזב לגלות שלא חל שינוי באמון שרוחש הציבור לאיכות החינוך שמעניקה מערכת החינוך והוא נותר בינוני כשהיה".

דוניצה-שמידט, רמות וזוזובסקי מגיעות למסקנה שהשיפור בהערכה המקצועית למורים בעקבות משבר הקורונה הוא לא מה שיפתור את המחסור הכמותי והאיכותי במורים. לפני תחילת שנת הלימודים דובר על מחסור של אלפי מורים. "אין די במגפה עולמית כדי לשפר ולהעצים את מעמדם של המורים ושל מקצוע ההוראה. שיפור כזה מצריך טיפול שורש יסודי במדיניות הגיוס, ההכשרה, ההעסקה והשימור של המורים". 

הן ממליצות על מדיניות של תוספת שכר למורים מצטיינים ואפשרות למנהלים להרחיק מורים שאינם מתאימים. עוד הן  ממליצות על מתן אפשרות לגמישות ויצירתיות בשיטות ההוראה. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות