אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איכוני שב"כ נכשלו ועלולים לפגוע במאבק באומיקרון צילום: יאיר שגיא

דו"ח טכנולוגי

איכוני שב"כ נכשלו ועלולים לפגוע במאבק באומיקרון

איכוני השב"כ שוב מוצגים כפתרון קסם שימנע את התפשטות הזן החדש של הקורונה וישמור על המשק פתוח; ואולם הניסיון מלמד כי מדובר בכלי אגרסיבי ומסוכן - שיעילותו נמוכה מאוד

29.11.2021, 12:01 | עומר כביר

איכוני שב"כ שחזרו לחיינו בסערה, באדיבות וריאנט אומיקרון האימתני ושורה של פוליטיקאים חסרי חוט שדרה או יושרה אידיאולוגית, מוצגים, שוב, כפתרון קסם שאמור לאפשר את הגבלת התפשטות הווריאנט ולסייע לשמור על המשק פתוח. העיקר שלא נחזור לסגר. 

אבל בכל זאת למדנו כמה דברים אחרי קרוב לשנה שבהם הם הופעלו כמעט ללא בקרה נאותה. ואלו מעלים שהאיכונים, לא רק שאינם מסייעים להגבלת התפשטות הקורונה. למעשה, הם אפילו עלולים להזיק למאמצים להילחם בה.

קראו עוד בכלכליסט:


הכישלון שלהם לסייע באיתור נשאים לא מבוסס על משאלות לב או על הערכות, אלא על נתוני משרד הבריאות עצמו. "הנתונים מהגל השני מראים שהיעילות של כלי שב"כ, כלומר שיעור החולים שהתגלו מבין המגעים האפשריים שאותרו בלעדית בעזרת איכוני שב"כ, נע בין 3% ל-5%", נכתב בנייר עמדה של התנועה לזכויות דיגיטליות, שנשלח הבוקר לחברי ועדת החוקה וועדת החוץ והביטחון. 


חרדים בבני ברק, צילום: עמית שאבי חרדים בבני ברק | צילום: עמית שאבי חרדים בבני ברק, צילום: עמית שאבי


"משרד הבריאות טוען ליעילות של 6.3%, אולם לפי הדיווחים האחרונים של סוף הגל השני, שב"כ איתר בלעדית 87,073 אנשים שהיו בסבירות גבוהה במגע קרוב עם חולה ולכן נדרשו להיכנס לבידוד. מתוכם, רק 2,220 אנשים אובחנו לבסוף כחולים. אם כן, יעילות איכוני שב"כ עומדת על 2.7% בלבד. בתקופה זו התגלו 24,408 חולים חדשים. כלומר איכוני שב"כ הביאו לגילוי של 9.1% מהחולים בלבד, בעוד 90.9% מהחולים התגלו בעזרת חקירות אפידמיולוגיות אנושיות או בבדיקות קורונה".

עיתונאי ידיעות אחרונות, נחום ברנע, אף חשף לפני שנה שכלי האיכון של שב"כ לא מסוגל לכסות את כל האוכלוסייה, ובפרט האוכלוסייה החרדית שם נעשה שימוש בטלפונים "טיפשים" דור 2. "לחרדים יש שני סוגים של טלפונים כשרים: מכשירים ישנים, דמויי קונכיה, ממורשת נוקיה, וסמארטפונים שהוגבלו בשימוש. בסוג  השני שב"כ יודע לטפל; בראשון נבצר ממנו", הוא כתב באוקטובר 2020.

אפשר להתחמק מהאיכונים בקלות

לפי הדו"ח של התנועה לזכויות דיגיטליות, מדובר במגבלה שנובעת מאופן הפיתוח של כלי שב"כ. "הכלי לא תוכנן ולא נבנה כדי להתמודד עם איכונים של טלפונים מדור 2, ולכן אינו יכול לספק מענה נאות לאיתור מגעים של בעלי טלפונים העושים שימוש ברשת דור 2", נכתב. "כלומר, כל אדם שרוצה להימנע מאיכוני שב"כ צריך לעדכן את הגדרות מכשיר הטלפון הנייד שברשותו כך  שהטלפון יפעל ברשתות דור 2 בלבד – פעולה טכנית פשוטה יחסית ברוב הטלפונים החכמים".

באגודה לזכויות האזרח מזכירים גם שהתנאים כיום שונים משמעותית מאלו שבהם הופעל הכלי בעבר. "לא ברור מה התועלת במעקב אחר אזרחים כאשר מרביתם המוחלט מחוסן ופטור מבידוד. נראה שיש פה אמצעי רחב יתר על המידה שלא מתאים לתכלית", כתבו שם למשרד היועץ המשפטי לממשלה.


רונן בר ראש השב"כ, צילום: יאיר שגיא רונן בר ראש השב"כ | צילום: יאיר שגיא רונן בר ראש השב"כ, צילום: יאיר שגיא

(בהערת אגב, האגודה מתעדת לעתור היום לבג"ץ נגד החזרת כלי האיכון. "הכוונה להקדים לחקיקה תקנות שעת חירום היא בניגוד מוחלט לפסיקת בג"ץ", הסבירו. "ככל שהממשלה מעוניינת לחדש את האיכונים היא חייבת לעשות זאת בהסתמך על חקיקה, ואסור לה להתקין תקנות לשעת חירום. גם אם תהיה לה סמכות חוקית בחוק חדש, הממשלה רשאית להסמיך את שב"כ לכל היותר לעשות שימוש באיכונים אם החולה חלה בזן החדש, ובנוסף לא משתף פעולה עם החקירה או מוסר על אפס מגעים. כמו כן, יש לחסום אפשרות לבצע מעקב אחר מי שמחוסן ופטור מבידוד, שכן ממילא אין כל תועלת בפלישה לפרטיותם")

970 מיליון שקל אובדן תוצר

נו, אפשר לטעון, אם הכלי לא מועיל לפחות הוא לא מזיק. הוא תורם תרומה, אפילו קטנה, מה הבעיה? ובכן, יש בעיה גדולה. כי עצם השימוש בכלי מזיק. ולא מדובר רק על נזקים תיאורטיים של פגיעה בפרטיות, סכנת מדרון חלקלק, וצבירת כוח יתר על ידי מדינה (הגם שמדובר בסכנה אמיתית). לא מדובר גם על פגיעה עקיפה במטרות אחרות, כמו פגיעה כלכלית שנוצרת כתוצאה מהכנסה לבידוד של מספר לא פורפורציונלי של אנשים (הגם שלפי משרד האוצר מדובר היה בבעיה אמיתית, שבאוקטובר 2020 לבדה עלתה למשק 970 מיליון שקל בדמות אובדן תוצר, לא כולל התשלום החלקי של המדינה על ימי הבידוד).

ריגול ממשלתי, צילום: שאטרסטוק ריגול ממשלתי | צילום: שאטרסטוק ריגול ממשלתי, צילום: שאטרסטוק


מדובר בפגיעה ישירה במאבק בקורונה עצמה, בחשש אמיתי שהשימוש בכלי האיכון לא רק שאינו מקדם את המאבק במגיפה אלא מזיק לה מעשית. חשש זה עלה במחקר שערכו ד"ר ערן טוך ואשרת איילון מאוניברסיטת תל אביב, ושממצאיו שפורסמו ביולי שעבר עברו קצת מתחת למכ"ם – אולי מכיוון שאף אחד לא חשב שהאיכונים יחזרו פתאום לחיינו. "במאי 2020 ביצענו סקר על בסיס מדגם מייצג, זה היה אחרי הגל הראשון כשהיתה פריסה גם של כלי שב"כ וגם משרד הבריאות יצא עם הגרסה הראשון של האפליקציה לאיתור מגעי הקורונה", אמר טוך בראיון ל"קוקיז", פודקאסט ההייטק והטכנולוגיה של "כלכליסט". "התוצאה הכי מעניינת היתה שיש השפעה בין שני הכלים. אמונה ביכולת של כלי שב"כ לעצור את התפשטות המגיפה, הורידה בצורה מאוד משמעותית, זה היה אחד האפקטים הכי חזקים, הורידה את המוטיבציה להתקין את האפליקציה. היא גם העלתה משמעותית את המוטיבציה להסיר אותה. לא ציפינו לראות השפעות בין שני הכלים האלו".


ד"ר ערן טוך, אוניברסיטת ת"א,  ד"ר ערן טוך, אוניברסיטת ת"א ד"ר ערן טוך, אוניברסיטת ת"א,


לדברי טוך, אפשר להשליך מהממצאים על התנהגויות אחרות שיכולות לסייע להגבלת התפשטות הקורונה. "אנחנו שאלנו רק על המגן, אבל מחקרים בתחומים אחרים שקשורים לקורונה מאפשרים להסתכל על תהליך שלפיו אמונה בכלי ממשלתי, שאין לנו שום יכולת להשפיע עליו, גורמת לאנשים לפחות מוטיבציה לדברים שהם יכולים לעשות בעצמם. זה יכול להיות שימוש באמצעים טכנולוגיים אחרים, זה יכול להיות להזהר יותר, זה יכול להשפיע אולי על חבישה על מסכות, להשפיע על חיסונים. אלו ספקולציות, אבל אסור לנו לחשוב שאם פורסים כלי כל כך חזק, שעוקב אחרי כל תושבי ישראל בכל רגע נתון, אין לזה השפעות משניות שיכולות להיות די משמעותיות. אם הכלי היה יעיל, אפשר היה לטעון שזה לא סוף עולם אם אנשים עושים פחות דברים אחרים".

את הממצאים של טוך אפשר להשליך, אולי, גם בכיוון אחר: אם האזרחים נזהרים פחות או נוקטים בפחות אמצעים כשכלי האיכון מופעל, האם ייתכן שאולי גם ממשלה שמשליכה את יהבה עליו לא בודקת או מיישמת חלופות שיכולות להיות יעילות יותר ופוגעניות פחות, ובכך למעשה פוגעת במאמצים להגבלת התפשטות הקורונה?

ממשלת השינוי, כך נראה, לא שינתה דבר בכל הנוגע ליחס לפרטיות האזרחים. כמו הממשלה הקודמת, היא ממהרת לעשות שימוש בכלי אגרסיבי, רחב ומסוכן שיכולותיו לא רק שאינן מוכחות אלא התבררו כלא יעילות או מזיקות, ועושה זאת בלי חקיקה שתבטיח מנגנונים ראויים או ללא הליך חשיבה ובחינה מינמלי. לא מפתיע, אולי, בהתחשב בכך שחלק מחברי הממשלה הנוכחית היו גם חברים בממשלה שאישרה את הפעלת האיכונים מלכתחילה, ושזה שעומד בראשה לא הסתפק בשב"כ ורצה להטיל על אזרחי ישראל את הקללה שמכונה NSO.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות