"הקטנת השימוש בנפט תתרחש מהר משנדמה, בעיקר בישראל"

"שברנו שיא עולמי בקצב ההיפרדות שלנו מהפחם. אין מדינה שנפרדה מפחם במהירות כה גדולה כמו מדינת ישראל. בתוך שלוש שנים נפרדנו מהפחם וזה בזכות הגז הטבעי. עם זאת בסוף התחזית לצריכת האנרגיה של ישראל, בשנת 2050, עדיין צריכת הגז הטבעי כמעט ולא יורדת", כך אמר היום (ב') ד"ר עמית מור, מנכ"ל משותף, אקו אנרג'י יעוץ כלכלי אסטרטגי; מרצה בכיר, אוניברסיטת רייכמן בוועידת האנרגיה של כלכליסט ובזן. 

לדבריו "לא ירחק היום בו ישראל תייצא גז טבעי ללבנון. ישראל מייצאת גז טבעי לירדן ולכן ייצוא דרך ירדן וסוריה ללבנון, כאשר אמנם לא יקראו לזה 'גז ישראלי' אבל למולקולות לא מחובר דגל, וכך נוכל גם אנחנו לסייע למדינה האומללה הזאת שנמצאת במשבר כלכלי".  

מור עסק בשתי שאלות עיקריות, הראשונה היא האם המכונית החשמלית תביא את קיצו של עידן הנפט בתחבורה והשאלה השנייה היא האם האנרגיות המתחדשות תהוונה את קץ עידן ייצור הפחמן. 

ד"ר עמית מור, ועידת האנרגיה | אוראל כהן

"100 שנים אנחנו מכורים לנפט בתחבורה. הקטנת השימוש בנפט תקרה מהר משחושבים, בעיקר באי הקטן התחבורתי בישראל", אמר, "אבל יחד עם ירידת התלות בדלקים הפוסיליים העולם מפתח תלות במינרלים קריטיים. מדובר במכרות מאוד גדולים שהריכוז שלהם נמצא בסין ודרום אמריקה. תידרש המון אנרגיה שרובה לא תהיה ירוקה בשלב הראשון כדי להפיק את המינרלים האלה. לכן, מבחינה אסטרטגית, גיאו-פוליטית מדינות אחרות מהיום יעלו בחשיבותן". 

על תחזיות צריכת האנרגיה העולמית בעקבות שני דוחות שפורסמו לקראת ועידת גלזגו בחודש האחרון, הראשון הוא דו"ח של משרד האנרגיה האמריקאי והשני של סוכנות האנרגיה הבינלאומית אמר מור כי "המסקנות שלהם דומות. התרחיש הסביר של גידול בצריכת האנרגיה עד 2050 הוא 50% - שכולו כמעט מגיע מהמדינות המתפתחות. צריכה החשמל של סין והודו ב-2040-50 גדולה מכל העולם כולו ביחד. רואים גם את גידול התוצר שעיקרו במדינות המתפתחות כמו גם גידול האוכלוסיה – 8.5 מיליארד בני אדם. אם נסתכל על סל הדלקים העולמי, הגידול החד ביותר מגיע מצד האנרגיות המתחדשות, הפטרולים וגם הדלקים הביולוגיים בהם תהיה עלייה דרסטית עד 2050. הפחם יירד קצת ואז ימשיך לעלות והאנרגיה הגרעינית, לדעתי טעות גדולה של העולם, מדשדשת על פי התחזיות", אמר. 

על תפיסת הפחמן הדו חמצני ואגירתו אמר כי "טוב עושה בזן, וזו אסטרטגיה נכונה ביותר שמשקיעים באחסון וניצול פחמן. יש לנו אוויוורים משמעותיים וניתן לאגור פה כמויות גדולות של דו תחמוצת הפחמן ולייצר ממנו מוצרים. זה נושא שהעולם יילך עליו בגדול. שמחתי לשמוע שבזן עוסקים בזה. אם מייצרים מימן בגז טבעי שיש לנו בשפע וכולאים או משתמשים בדו תחמוצת הפחמן ייצרנו מימן שהייצור שלו הוא 'כחול' ובעתיד הרחוק יותר יהיה 'ירוק'".