מדענים או רבנים: הקרב על תוואי המטרו
התוכנית לקו M2 של המטרו העתידי קובעת תוואי לרכבת התחתית מתחת לבני ברק, אלא שמחלוקת על עבודות ההקמה בשבת עשויה להסיט אותו ולקרב אותו לאוניברסיטת בר אילן. אלא, שהחלופה הזו עשויה לפגוע בפעילות מאיץ החלקיקים שפועל באוניברסיטה, ולהוריד לטימיון חצי מיליארד שקל שהושקעו בו. איך יוכרע הקרב?
בחודש שעבר הסתיימו הדיונים בהשגות לתוכנית להקמת קו המטרו M2, מבת ים לפתח תקווה. בלב הדיונים עמדה מחלוקת בין עיריית בני ברק לחברת נת"ע, בנוגע לעבודות להקמת התוואי שיעבור בעיר. בני ברק דורשת, כמובן, שהמטרו ישרת גם את תושביה, אך באותה נשימה לא מוכנה לאפשר עבודות בשבת. מפני שחפירת המנהרה חייבת להימשך ללא הפסקה בכל ימות השבוע, 24 שעות ביממה, תכננה נת"ע שני נתיבים - האחד, המועדף על צוות התכנון, יעבור בעיר החרדית; השני עוקף את בני ברק דרך רמת גן, ומגיע לפתח תקווה דרך אוניברסיטת בר אילן. קו זה סומן כפתרון למקרה שבו בני ברק תממש את איומיה ולא תאפשר עבודות בשבת.
קראו עוד בכלכליסט:
החוקרת תלמה דוכן מסכמת כעת את ממצאיה, לאחר ששמעה מאות השגות בעניין. דוכן תגיש את מסקנותיה לוועדה לתשתיות לאומיות.
הרעידות יפגעו במאיץ החלקיקים
במרכז לננו טכנולוגיה של אוניברסיטת בר אילן יש מאיץ חלקיקים יחיד מסוגו בארץ. מדובר בבניין שהקמתו, עם הציוד שבו, עלתה כ-250 מיליון שקל. בסמוך לו יש עוד כ-20 מבנים ובהם 120 מעבדות. הציוד היקר הזה משמש אלפי סטודנטים בתחומי המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה, ומאות חוקרים. בנוסף, עשרות חברות הייטק משתמשות בשירותי המרכז. כעת, לטענת בר אילן, כל העסק היקר והמדויק הזה נמצא בסכנת השבתה.
האיום מגיע מאחת החלופות למקטע המרכזי בקו M2 של המטרו, שנמצא כעת בהליכי אישור במוסדות התכנון. החלופה שמטרידה את בר אילן עוברת ממש מתחת למבני המעבדות, והבעיה היא שהציוד בהן רגיש לרעידות ולהשראה אלקטרו-מגנטית שיוצרת תנועת הרכבת התת קרקעית.
זוהר ינון, מנכ"ל האוניברסיטה: "ציוד המעבדות רגיש לויברציות, אף כאלה שבהן בן אדם אולי לא ירגיש. תנועה של המטרו עלולה להוציא את הציוד מכיול. בנוסף לכך, למטרו יש השראה אלקטרו מגנטית. כדי למנוע רעידות צריך לשמור על מרחק ברדיוס של 85 מ"ר מקו המטרו, וכדי למנוע השפעה של שדות אלקטרו מגניים צריך לשמור על רדיוס של 300 מ"ר".
בבר אילן מדגישים שאין סכום כספי שיוכל לפצות על הנזק, ומבהירים כי זהו אינו פרויקט פינוי בינוי שאפשר להרוס ולבנות מחדש. מבחינתם הפתרון היחיד הוא הסטה של הקו אל מעבר לטווח הבטחון, או טוב יותר - ביטול מוחלט של המקטע שעובר מתחת לאוניברסיטה.
למה המטרו מתוכנן לעבור דווקא שם?
אורכו המתוכנן של קו M2 הוא 26 קילומטר; קצהו הדרומי במחלף דב הוז שבין בת ים לחולון, והקצה המזרחי בפתח תקווה. הקו עובר בתל אביב, וחוצה את רמת גן וגבעתיים ממערב למזרח. במקטע שמתחיל סמוך לרחוב הרוא"ה ברמת גן ומסתיים בגבעת שמואל סומנו שתי חלופות - האחת חוצה את בני ברק וכוללת שלוש תחנות בעיר, והאחרת מסומנת מדרום לבני ברק, אך אינה עוברת בעיר אלא ממשיכה ברמת גן עד המפגש של המטרו עם כביש 4, בו הקו פונה צפונה - ושם חולף מתחת למעבדות אוניברסיטת בר אילן, בדרכו לגבעת שמאול ופתח תקווה.
הכוונה היא לתת תוקף לתוכנית כאשר היא כוללת את שתי החלופות, כך שרק בעת הקמת המטרו המדינה תבחר איזו חלופה לבצע בסופו של דבר. זהו המקטע היחיד בתוכנית המטרו שבו יש כוונה לאשר שתי חלופות, זאת על אף שהחלופה הצפונית - כלומר זו שעוברת בבני ברק - עדיפה על זו הדרומית, ממנה חוששים בבר אילן. זאת משום שהיא משרתת הרבה יותר תושבים, ומשום שבבני ברק שיעור השימוש בתחבורה ציבורית הוא מהגבוהים בארץ.
הנימוק הרשמי: לא יודעים מה עיריית בני ברק תעשה
חלופת בר אילן נשארת כאופציה על השולחן בגלל החשש שעיריית בני ברק לא תאפשר את עבודת הקמת הקו הצפוני בשבתות. זו אינה סברה: הנימוק הזה מופיע במפורש במסמכי התוכנית שהוכנו על ידי נת"ע. כך למשל, בעמוד 35 בתסקיר השפעה על הסביבה, מסמך שמוגש יחד עם התוכנית, נכתב כי "בשל חשש מהתנגדות עיריית בני ברק להקמת התוואי בשטחה (עבודות בשבת), הוחלט לתכנן חלופה נוספת ברמת גן".
בבני ברק דווקא תומכים בדרישת בר אילן
לפי הסתייגות לתוכנית שהגיש מהנדס העיר בני ברק, ישראל קשטן, העיר תומכת בדרישת בר אילן, ומצפה אף היא כי תבוטל החלופה הדרומית והתוכנית שתאושר תבטיח כי הקו יעבור בבני ברק וישרת את תושבי העיר. "שילוב המטרו בעיר הכרחי בשני מישורים", כותב קשטן. "האחד הוא בהיות התחבורה הציבורית צורך חיוני ל-200 אלף תושבי העיר, והשני הוא שהצדקת עלויות הקמת המטרו תלויה בהיקף השימוש בו. נוכח העובדה כי רמת המינוע של תושבי בני ברק נמוכה במיוחד, הסיכוי לשימוש וניצול המטרו רב יותר ביחס לערים אחרות. אנו עומדים על ביטול החלופה הדרומית המנתקת את העיר בני ברק מרשת קווי המטרו".