אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"נטרול פחמן יחליף טכנולוגיות מידע כמנוע הצמיחה הכלכלי" צילום: איי אף פי

ראיון

"נטרול פחמן יחליף טכנולוגיות מידע כמנוע הצמיחה הכלכלי"

בדו"ח חדש מעריך בנק UBS כי עד 2030 יושקעו 40 טריליון דולר בייצור פתרונות לאנרגיה מזהמת. המוקש וההזדמנות: 50% מהטכנולוגיות אינן קיימות. רולף גאנטר, ממחברי הדו"ח, לכלכליסט: "חלק מהטכנולוגיות אפילו לא הובנו רעיונית"

30.11.2021, 22:48 | ויקי אוסלנדר

עם נעילת ועידת האקלים בגלזגו, ביקורות החלו לצוף על הסכמות ריקות מתוכן שאליהן הגיעו מנהיגי העולם לטיפול בהתחממות הגלובלית. אבל הצהרת מדיניות, חשובה ככל שתהיה, היא רק חלק מהתמונה. 

לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת (IRENA) נדרשות השקעות בהיקף של 100-150 טריליון דולר עד 2050, כאשר 40% מהסכום יושקעו, לפי הערכות, עד 2030. 

קראו עוד בכלכליסט:

דו"ח חדש של בנק ההשקעות UBS מציין כי 50% מהטכנולוגיות הנדרשות כדי להביא את מדינות העולם להגשים את היעדים המוצהרים אפילו לא קיימות, כאשר לפי הערכות מחברי הדו"ח, בשנים 2030-2021 יושקעו 40 טריליון דולר כדי לייצר פתרונות לאנרגיה המזהמת. "חלק מהטכנולוגיות והפתרונות שבדקנו מוכחות, אך זקוקים למסחור מהיר, בעוד שאחרים נמצאים עדיין בשלב המעבדה, או אפילו עדיין לא מובנים רעיונית". הם כותבים. "המשמעות היא שכל מגוון ההון סיכון, בכל שלבי ההשקעה (הון פרטי וציבורי/חוב) יידרש למימון מדענים, יזמים וחברות מבוססות". ההשקעות יהיו כה משמעותיות, טוענים מחברי הדו"ח, עד שהן יחליפו את טכנולוגיות המידע כמנוע הצמיחה הכלכלית. 


מפגינים ב"מצעד הצדק למען האקלים" שהתקיים באמצע החודש בניו יורק, צילום: איי אף פי מפגינים ב"מצעד הצדק למען האקלים" שהתקיים באמצע החודש בניו יורק | צילום: איי אף פי מפגינים ב"מצעד הצדק למען האקלים" שהתקיים באמצע החודש בניו יורק, צילום: איי אף פי

"לטבוע למוות או להישרף"

"זה הכיוון שאליו הולך העולם. אנשים מסתכלים היום על הנושאים הללו ברצינות גדולה יותר", מסביר ל"כלכליסט" רולף גאנטר, ראש תחום מניות אירופה במשרד מנהל ההשקעות הראשי של UBS וממחברי הדו"ח. "מי שהתבונן בעולם בקיץ הגשום האחרון הרגיש שהאפשרויות שלנו הן או לטבוע למוות או להישרף למוות. המיקוד כעת הוא איך לדאוג לעולם שבו אנחנו חיים, לא לטוס למאדים", הוא מדגיש.

"ראינו שהאיחוד האירופי משקיע כספים רבים בתחום וזו היתה נקודת המוצא שלנו לבדיקה", הוא מציין ומוסיף "חברות רבות לא המתינו לפסגת האקלים בגלזגו. הן לא מחכות למר שולץ או גברת מרקל שישובו מ־COP26 ויגידו 'עכשיו אנחנו עושים את זה'. לא ככה עובדת פעילות לטווח הארוך. הייתי לאחרונה, למשל, במפעל של מרצדס בשטוטגארט. הם משקיעים כעת 800 מיליון דולר בפס ייצור חדש שצריך לרוץ 30 שנה, והם מבינים שצריך לצייד אותו כך שיתאים לעתיד, הם חושבים על הכל כדי שהמפעל יהיה נייטרלי מבחינה פחמנית".

רולף גאנטר: "קוקה קולה לוכדת פחמן מהאוויר במפעל אחד ומכניסה אותו למשקאות שלה. זו דוגמה נחמדה, אבל זה לא נעשה בהיקפים גדולים. מי באמת מיישם את הטכנולוגיות הקיימות כמו אנרגיה מתחדשת?"

הההזדמנות הגדולה הבאה והכסף הגדול, כך טוענים ב־UBS, הולכים לטכנולוגיות של נטרול פחמן. שם הם רואים שינוי מהותי ומהיר שעלול להרוס חברות שלא ייערכו מראש, בין אם תגיע הרגולציה או לא. בתחום זה קיימות טכנולוגיות מוכנות לשימוש, כמו יעילות אנרגטית ואנרגיה ירוקה, ובמקביל גם טכנולוגיות שנדרשות עדיין לפיתוח משמעותי כמו כמו חשמול, סוללות וביו־אנרגיה. ברובד השלישי, מציינים בדו"ח, ישנן טכנולוגיות הקיימות בעיקר כרעיון, כמו שימוש במימן, דלק נקי יותר מגז טבעי או פחם, ניצול ואחסון פחמן (CCUS) או הפחתת פליטות פחמן באמצעות "כלכלה מעגלית" הממחזרת מוצרי פסולת בחזרה לכימיקלים. כך למשל, תעשיות עתירות פחמן כמו תעשיית הפלדה חוקרות את השימוש במימן כדי להפחית פליטות פחמן, וחברות מסוימות בארה"ב מתמקדות בהמרת פסולת פלסטיק בחזרה לאבני הבניין המולקולריות, שניתן להשתמש בהן כחומר הזנה לפלסטיק חדש.

"לעתים אנחנו מכירים את הטכנולוגיות, אבל הרבה דברים נדרשים כדי להפעילן בהיקף גדול", מסביר גאנטר. "מי עושה את כל הדברים החדשים כמו לכידת פחמן? אז כן, קוקה קולה לוכדת פחמן מהאוויר במפעל אחד ומכניסה אותו למשקאות הקלים שלה. כן יופי, זו דוגמה נחמדה, אבל זה לא נעשה בהיקפים גדולים. מי באמת מיישם את הטכנולוגיות הקיימות כמו אנרגיה מתחדשת?". גאנטר לא מדגיש במקרה את האנרגיה המתחדשת, שכן נכון להיום זהו אחד הנושאים הדומיננטיים והפופולריים ביותר, גם בשיח הבינלאומי וגם כטכנולוגיות עולות. 

 ,   ,

לפי IRENA, רק ב־2020 גדלה תפוקת האנרגיה ממקורות אלו ברחבי העולם ב־10%, כשסין התקינה מחצית מכל מתקני אנרגיית הרוח בעולם וצפויה להפוך בקרוב לשוק הגדול בתחום. אבל הבאזז הגדול סביב אנרגיה ירוקה מצמצם, שלא בצדק, את התפיסה הכללית לגבי התחום. "זו טעות לחשוב על טכנולוגיה ירוקה כעל שבשבות או תאים פוטו־וולטאיים וזהו", מסביר גאנטר. "צריך לחשוב על כל שרשרת הערך וזה כולל למשל גם בנקים ואת הפיננסים שמאחורי זה. כי יכולה להיות לי תוכנית נהדרת, אבל מישהו צריך לממן את זה. צריך להיות הרבה יותר פתוח מאשר השמות המסורתיים שפעם היית מסתכל עליהם".

"הצרכן מניע את השווקים"

התחום השני שמושך את תשומת הלב הוא המכוניות החשמליות, שסוחף שווקים שלמים. באירופה, למשל, 30% ממכירות המכוניות החדשות השנה היו של מכוניות חשמליות. "נקודת המגע הראשונה שלי בתחום המכוניות החשמליות היתה ב־2009 עם הרודסטר של טסלה", מסביר גאנטר כיצד החברות הבולטות בתחום פספסו לחלוטין את תחילת השינוי. "כששאלתי מנהלים בכירים בחברות רכב ידועות מה דעתם על מכוניות חשמליות, הם גיחכו ואמרו לי שזה לעולם לא יקרה. המסקנה היא שצריך גישה גלובלית לנושא, אלא כמובן אם את חושבת "היי, בואו נשרוף פחם עד סוף חיינו", אבל זו איננה גישה מציאותית".

רולף גאנטר, ראש תחום מניות אירופה במשרד מנהל ההשקעות הראשי של UBS
,  רולף גאנטר, ראש תחום מניות אירופה במשרד מנהל ההשקעות הראשי של UBS רולף גאנטר, ראש תחום מניות אירופה במשרד מנהל ההשקעות הראשי של UBS
,

ומה קורה עכשיו בתעשיית הרכב?

"זה תלוי במדינה, בהנהלת החברה ובהתנהגות השווקים. לעתים, רגולציה יכולה להשתנות מהר מאוד. ראינו את זה למשל בשערוריית דיזלגייט. אני לא רוצה להשקיע בחברה שאם דברים ישתנו בה מהר זה עלול להרוס לחלוטין את המודל העסקי שלה. לכן, אם צוותים של החברה חושבים בצורה אחראית (ואני יודע שלא כולם עושים זאת) הם יודעים שהם חייבים לעשות משהו כבר עכשיו, כי אחרת יתרגש עליהם שיט־סטורם ברשתות החברתיות או טסלה תזנק פתאום בנתח השוק והם יישארו מאחור. מדובר בסימני אזהרה לכך שעליהם לפעול כבר עכשיו".

"הדבר השני זה הצרכן. אם אני מסתכל סביבי בציריך אני רואה הרבה מאוד רכבי SUV עם 500 כוח סוס או יותר. אני אוהב רכבים אבל אני גם חי על כדור הארץ הזה, אז אני חושב לעצמי — 'אני צריך את זה, או שאני יכול גם לנהוג במכונית חשמלית מהירה?' בסופו של דבר הצרכן מניע את השווקים ואם הוא מחליט לקנות מכונית חשמלית, לשם צריך ללכת. אנחנו רואים את זה עכשיו, וגם רואים שהממשלות מייצרות תמריצים וגם מענישות כדי לעודד התנהגויות כאלו. זה לא יתמתן אלא רק יתגבר. מנכ"לים וחברי דירקטוריון טובים אמורים לזהות את זה, אחרת הם יהיו מחוץ לעסק. אם מחיר המניה שלהם ייפול ואנשים לא ירצו להשקיע בהם יותר, זה יפגע להם גם בכיס, ואולי זה יגרום להם לפעול".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות