תומכת של איברהים ראיסי נשיא איראן | EPA
פרשנות
אפילו הכלכלה הקורסת לא גורמת לאיראן להתגמש בנושא הגרעין
לפי הדיווחים מווינה, עד כה אין התקדמות של ממש בשיחות הגרעין בין המעצמות לבין איראן. האיראנים, שהגיעו לשיחות מעמדת כח נוכח הדיווחים כי עשו צעדים משמעותיים לקראת פצצה, מתעקשים על הסרה מיידית של כל הסנקציות שנכפו עליהם לפני למעלה משלוש שנים
לפי הדיווחים האחרונים מווינה, שם החל השבוע סבב שיחות גרעין חדש בין המעצמות לבין איראן, כשארה"ב מחוץ לחדר הדיונים, אין התקדמות של ממש. האיראנים מתעקשים על הסרה מיידית של כל הסנקציות שנכפו עליהם לפני למעלה משלוש שנים עם פרישת ממשל טראמפ מההסכם. לפי פרשנים, איראן הגיעה לשיחות מעמדת כוח, נוכח דיווחים שמקורם בסוכנויות ביון מערביות כי עשתה צעדים משמעותיים לעבר הפצצה. אבל אם בוחנים את "המטען הכולל" שעמו הגיעו האיראנים לבירה האוסטרית, ניתן להבחין בסימני חולשה מובהקים ובעיקר בתחום הכלכלי.
קראו עוד בכלכליסט:
את שלוש השנים האחרונות מבחינת האיראנים לא ניתן לתאר אלא כ"קטסטרופה כלכלית". די להביט בנתוני המאקרו כדי להיווכח בכך: התוצר המקומי של איראן הגיע בשנה שעברה ל-192 מיליארד דולר לעומת 445 מיליארד דולר בשנת 2017, קרי צניחה של כ-57%. לפי נתוני התמ"ג חזר המשק האיראני שני עשורים לאחור: בשנת 2004 הנתון הגיע לכ-190 מיליארד דולר.
הירידה הדרסטית בהכנסות הנפט והתרחבות הגירעון הממשלתי הובילו את השלטונות בטהראן לנקוט מדיניות לא מבוקרת של הדפסת כסף, מה שתרם לאובדן ערכו של המטבע המקומי, לסחרור אינפלציוני (כ-60% השנה) ולשחיקת כוח הקנייה של האיראני הממוצע. לא במקרה שלוש השנים האחרונות הפכו סוערות עם מחאות עממיות נרחבות על רקע תנאי המחיה הקשים מנשוא שדוכאו באכזריות האופיינית למשטר האייתולות. כך אירע בינואר 2018, באוקטובר 2019 על רקע העלאת מחירי הדלק וגם בימים אלה אנו עדים להפגנות נרחבות בעיר אספהאן על רקע משבר המים. לכל אלה יש להוסיף עוד את הגעת נגיף קורונה לאיראן בחורף 2019 שרק העמיק את המשבר הכלכלי עוד יותר.
לא כל תחלואיה הכלכליים של איראן נובעים מהסנקציות המוטלות עליה. עם זאת, כדי לאפשר לכלכלה המקומית איזשהו סיכוי להתאושש, איראן חייבת ביטול או לפחות הקלה במשטר הסנקציות. נוכח השפל הכלכלי שאליו הגיעה המדינה, ניתן היה לצפות כי הנציגים האיראנים יגלו מידה מסוימת של גמישות במו"מ, אך זה בינתיים לא קורה. מנגד, אם השיקולים הכלכליים או רווחת התושבים היו אלה שמניעים את המשטר הנוכחי בטהראן, סביר שאיראן לא היתה מגיעה למצבה הנוכחי.
דורון פסקין הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת