בניגוד למגמה בעולם, בצרפת המגפה חיזקה את התעסוקה

אוברי זארו עזבה בינואר את עבודתה בפריז באחת מארבע פירמות רואי החשבון הגדולות במדינה כשהיא נחושה לקחת פסק זמן כדי להחליט מה היא "באמת רוצה לעשות". אחרי הפסקה של תשעה חודשים משוק התעסוקה, זארו (30) התחילה לחפש עבודה חדשה. למרבה ההפתעה, בתוך חודש היא מצאה משרה שהתאימה בדיוק לדרישותיה. "חשבתי שבגלל המגפה יקפיאו את כל הגיוסים, אבל הכל קרה ממש מהר", אמרה.

חיפוש עבודה מהיר ומוצלח כמו זה שחוותה זארו הוא מנת חלקם של אלפי עובדים צרפתים בחודשים האחרונים. בדומה למדיניות במרבית המדינות המפותחות, הם הרוויחו מתמיכה ממשלתית נדיבה לעסקים ומההתאוששות הכלכלית המהירה. אלה עזרו להוריד את שיעור האבטלה, המתייחס לאנשים שאינם עובדים אך מחפשים עבודה באופן פעיל, בחזרה לרמות של כ־8% שנראו לפני פרוץ המגפה.

אולם, בניגוד למצב בבריטניה ובארה"ב, שם מספר שיא של אנשים פרשו מכוח העבודה, בצרפת ובכמה מדינות אחרות באיחוד האירופי הצליחו דווקא להימנע מהמגמה שזכתה לכינוי "ההתפטרות הגדולה" (Big Quit). שיעור הצרפתים בגיל העבודה שמועסקים או מחפשים עבודה עלה לשיא של 74%.

מגמות מסוג זה מעניקות תקווה כי השגשוג הכלכלי שלאחר המגפה עשוי לסמן את נקודת השינוי עבור מדינות כמו צרפת, שסבלו במשך זמן רב משיעור גבוה של אבטלה מבנית. "ייתכן שהושגו כל התנאים הנחוצים להורדת האבטלה", הגיב סטפנו סקארפטה, מנהל תחום התעסוקה, העבודה והעניינים החברתיים ב־OECD. "ההתאוששות בכלכלה הצרפתית היתה חזקה מכפי שציפיתי".

הסיוע הממשלתי הישיר לחברות ולעובדיהן במהלך המגפה מסביר בצורה חלקית בלבד מדוע העובדים בצרפת ובכמה מדינות נוספות באירופה, בהן הולנד, נורבגיה ושבדיה, מצטרפים בחזרה לכוח העבודה או פשוט עוזבים בשיעורים נמוכים יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות. כחלק מתוכנית תמריצים בהיקף 100 מיליארד יורו שהשיתה הממשלה הצרפתית, אלפי חברות קיבלו סיוע פיננסי שנועד לעזור להן לשמור על העובדים הקיימים, ובחלק מהמקרים אף לגייס עובדים חדשים. לעומת זאת, בארה"ב הממשל סיפק תמיכה לשכר העובדים על ידי העברת מענקים ישירות אליהם.

מערכת הסיוע הצרפתית אפשרה לניקולא סורדה, מנכ"ל סטארט־אפ הכימיקלים Afyren בליון, לגייס 45 עובדים נוספים. לדבריו, המענק של 7 מיליון יורו שהובטח מהממשלה היה "זרז" להשקעה בהקמת מפעל חדש בצפון צרפת לייצור דשן מפסולת חקלאית.

לרפורמות שהחלו כעשור לפני פרוץ המגפה והמשיכו תחת כהונתו של הנשיא עמנואל מקרון גם היתה השפעה. לטענת כלכלנים, צעדים כמו הוזלה מצרפית של 10 מיליארד יורו במסי החברות ועלויות נמוכות יותר המתלוות לפיטורים הקלו על עסקים לגייס עובדים.

גורם נוסף היה קווי המדיניות של מקרון שכוונו לצעירים וכללו תוכנית שהעניקה תמריצים פיננסיים לעסקים השוכרים מתמחים. בקרב גילי 24-15 שיעור התעסוקה עומד כעת על רמתו הגבוהה ביותר מאז 2003, אז החל התיעוד. אם כי במונחים אבסולוטיים הוא נותר נמוך — 33%.

מפעל בצרפת | גטי

מקרון, שבשלב מוקדם בכהונה שלו התחייב להוריד את שיעור האבטלה בצרפת ל־7% מ־9.5%, ניצל נאום לאומה בחודש שעבר כדי להצדיק את גישת "כל האמצעים כשרים" (Quoi qu’il en coûte) שאימץ במהלך המגפה, וטען שעל ידי כך היה אפשר "לא רק להתמודד עם המשבר, אלא להתאושש ממנו בצורה חזקה יותר".

אולם, כלכלנים חלוקים בדעתם לגבי מידת הקרדיט שאפשר לזקוף לזכותו של מקרון בכל הקשור להתאוששות שוק העבודה, ונותרו עוד לא מעט חששות לגבי חוסנו הכללי של השוק.

שיעור האבטלה בצרפת, שעמד ברבעון השלישי של השנה על 8.1%, עדיין גבוה במידה ניכרת מזה בבריטניה, שעמד באותה תקופה על 4.3% או גרמניה עם 3.4%. חברות צרפתיות מדווחות גם על קשיים במציאת עובדים, אף שמדובר בבעייה מבנית ותיקה עוד הרבה מלפני המגפה.

"בקרב אנשים בגילי 55-25 שיעור התעסוקה בצרפת הוא סטנדרטי ביותר ביחס למדינות אחרות. המקום שבו מצבה של צרפת גרוע הוא בקרב הצעירים והמבוגרים ביותר, וזוהי בעיה מבנית יחסית, שלא צפויה להיעלם", אמר פיליפה מרטין, מרצה לכלכלה וסגן יו"ר מועצת הניתוח הכלכלי של צרפת.

התעסוקה בקרב העובדים המבוגרים יותר אמנם השתפרה בשנים האחרונות, אך אף על פי שכשני שלישים מבני 64-50 מועסקים — עלייה של 10 נקודות האחוז לעומת עשור קודם לכן — גיל הפרישה בצרפת נותר אחד הצעירים בעולם, ועומד על ממוצע של 60.8.

נשיא צרפת עמנואל מקרון | צילום: אי.פי.אי

זו אחת הסיבות לכך שכוח העבודה הצרפתי לא התכווץ באותו אופן כמו במדינות אחרות לאחר הפתיחה מחדש של הכלכלות.

רבים מהאנשים שיצרו את גל ההתפטרויות הגדול בארה"ב ובבריטניה היו בגיל העמידה או מבוגרים יותר שפשוט החליטו לצאת לפנסיה מוקדמת מכפי שתכננו במקור. לעומת זאת, בצרפת מספר האנשים המבוגרים בכוח העבודה שהיו יכולים לפרוש מוקדם היה קטן, שכן רבים כבר עשו זאת. 

רמות פריון נמוכות

מרטין מודאג עדיין ממחסור מתמשך בכישורים טכניים בקרב הצעירים, ומכך שגיל הפרישה המוקדם בצרפת מונע מחברות להשקיע בעובדים המבוגרים יותר. "יש בבירור צורך בקריאת השכמה וברפורמה מקיפה בכל הקשור לכישורים הטכניים והמתמטיים, אחרת נשלם על כך ביוקר", אמר. דאגה נוספת היא ששיעור התעסוקה בצרפת צומח בקצב מהיר יותר מקצב צמיחת הכלכלה, מה שעלול להצביע על ירידה בפריון העבודה. "העובדה שאנחנו מייצרים הרבה משרות חדשות אך ברמות נמוכות של פריון עבודה אינה בשורה טובה. פירוש הדבר שהאיכות הממוצעת של העבודה נמצאת במגמת ירידה", הסביר פטריק ארטו, הכלכלן הראשי ב־Natixis. "הבעיה הגדולה שעומדת בפנינו היא בכישורים, ואינני חושב שחל בכך שיפור תחת מקרון".