מיחזור מוצרי החשמל מתייקר, הצרכן ישלם

תאגידי מיחזור פסולת אלקטרונית הקפיצו מחירים במאות אחוזים ליבואני מוצרי החשמל. ל"כלכליסט" נודע כי בשבוע שעבר שלחו תאגידי המיחזור מ.א.י ואקומיוניטי מחירון חדש ליבואנים, שייכנס לתוקף בתחילת ינואר 2022. הסיבה להתייקרות החדה היא דרישה של המשרד להגנת הסביבה מהתאגידים למחזר מוצרי חשמל שפולטים גז על פי סטנדרט אירופי חדש.

מקררים ומקפיאים בטרקלין חשמל. המדינה בוחנת את אימוץ התקן בכל מוצרי החשמל | צילום: אלעד גרשגורן

תאגידי מיחזור הפסולת האלקטרונית, בשם היצרנים והיבואנים, אמונים על איסוף מהציבור של הפסולת החשמלית והאלקטרונית ומיחזורה. פעולות המיחזור יכולות להתבצע בארץ או בחו"ל. היצרנים והיבואנים נדרשים לממן את פעולות התאגידים ולעמוד ביעדי מיחזור שמציב להם הרגולטור.

דרישה חדשה של המשרד להגנת הסביבה דורשת מתאגידי המיחזור לטפל בגז הנפלט ממקררים, מקפיאים ומזגנים, על פי סטנדרט אירופי, ומכיוון שהטכנולוגיה הזו אינה קיימת בישראל כרגע, נדרשת, הלכה למעשה, הקמה מפעל ייעודי שיודע לטפל בגזים הפוגעים באטמוספירה אשר נפלטים ממכשירי חשמל. כך, החל מ־1 בינואר, מיחזור מקררים ומוצרים נוספים יצטרך להיעשות על פי תקן חדש שנקרא Celenec (סלנק), שמחיל שורה של דרישות ובהן יישום מערכת ניהול סביבתית, היבטי תשתית ותנאים טכניים. למעשה, הליך המיחזור מתייקר עבור התאגידים, ועלויות אלה מגולגלות הלאה, ליבואן או ליצרן, ומשם לצרכן. 

“הצרכן צריך להיות מודע”

הדבר הוביל לכך שבתאגיד אקומיוניטי זינקו מחירי המיחזור של מקררים ומקפיאים בין 80% ל־365%, תלוי בנפח של המוצר: מקרר עד 200 מ"ל שעבורו שילם היבואן בשנה שעברה 5.9 שקלים לתאגיד המיחזור, יעלה מהשנה הבאה 27.34 שקל, התייקרות של 365%. מקרר בנפח של 600-400 מ"ל שעבור המיחזור שלו שילם היבואן לאקומיונטי 19.5 שקל, המיחזור שלו יעלה כעת ליבואן 39.4 שקל – התייקרות של 102.6%. 

בתאגיד המיחזור הנוסף שפועל בישראל, מ.א.י, עלו מחירים עבור מיחזור של מקררים ומקפיאים בין 85% ל־380% ביחס לשנה שעברה. עבור מיחזור מקרר עד 200 מ"ל ישלם היבואן למ.א.י 28.8 שקל — התייקרות של 380%, ועלות מיחזור של מקרר 400—600 מ"ל תעלה 36.7 שקל – התייקרות של 152%. במיחזור מזגנים נרשמה התייקרות מינורית יחסית של כ־17%.

"בסופו של יום נוצר מצב שאנחנו נשלם על מיחזור של מקרר 100% יותר ממה ששילמנו בשנה שעברה", אומר יבואן גדול בתחום, "וזה בלי לדבר על התייקרות של הובלה ושינוע וחומרי גלם. זה יגולגל לצרכן שישלם עבור עלויות המיחזור עוד 100 שקל בממוצע". 

באיגוד לשכות המסחר פנו למשרד להגנת הסביבה וטענו כי העמידה בדרישות תקן סלנק צפויה לייקר את עלויות הטיפול בפסולת אלקטרונית. "דרישת התקן צפויה להתגלגל על היצרנים והיבואנים וגם על הצרכן", כתב רפי פרידמן, יו"ר חטיבת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה. "המתווה המוצע מבקש להחיל דרישות חדשות ומחמירות ביחס לטיפול בפסולת ציוד קירור. במסגרת זו שואף המשרד כי יוקם מתקן לטיפול בפסולת זו עד תחילת 2023, וכי בתקופת הביניים יידרש לייצא או לאחסן את גוף הקירור עם חומר הבידוד שלו, עם כל העלויות הכרוכות בכך". לדברי גורם בכיר בענף החשמל, "כרגע אין מפעל למיחזור ובינתיים החברות הוציאו מחירון על פי התקן החדש אבל אין יכולת למחזר בתקן הזה, אז למה לגבות את זה עכשיו?".

בחודש ינואר 2021 הודיעה חברת אלקטרה מוצרי צריכה כי היא מקימה מפעל למיחזור מקררים ומוצרי חשמל לבנים בשותפות עם חברת אולטרייד (45%) ושבו יהיה שותף גם תאגיד מ.א.י (10%), בעלות הקמה של 20 מיליון שקל.

אמנון שחרור, מנכ"ל מ.א.י, מבטיח כי המפעל יחל לפעול כבר באפריל 2022. "כרגע טרם הגיעה לישראל הטכנולוגיה המתאימה, אבל ככל ולא היתה מוקמת כזו, היבואנים היו עלולים להידרש לשלוח את המקררים והמזגנים הישנים למיחזור באירופה בעלויות אסטרונומיות. באפריל הקרוב צפוי להתחיל לפעול מפעל המיחזור שלנו בשער הנגב. תאגידי המיחזור ידרשו לשלם על כל מקרר שנכנס למפעל לשם שאיבת הגז ומיחזורו מכלל המערכות, בנוסף על מיחזור שאר המרכיבים, כ־50 שקל לפחות, עלות משמעותית, אבל לא ניתן להתעלם מהתרומה הסביבתית האדירה שבטיפול בכל מקרר. 

"הצרכן צריך לדעת שהחל מינואר הוא משלם יותר לטובת טיפול סביבתי במקרר הישן שהוא יחזיר, והמשווקים צפויים לפרסם את זה ללקוחות בשטחי החנויות, על המוצרים ובחשבוניות בציון העלות הסביבתית. במשך עשור יבואנים ויצרנים של מקררים היו משלמים 20-10 שקל בלבד על כל מקרר למיחזור. עכשיו מתווסף סטנדרט המיחזור".

השימוש הולך ופוחת

אלא שנשאלת השאלה האם הקמת מפעל כזה נחוצה בכלל, כשמרבית יצרני המקררים בעולם מייצרים כבר ללא הגז הבעייתי שפוגע באוזון. "כמות המקררים הישנים הולכת וקטנה וכבר היום הם מהווים בישראל עד חמישית מכלל המקררים שמגיעים למיחזור, והכמות זו תקטן עם השנים", אומרים באקומיוניטי. "מחקרים באירופה הוכיחו כי הקמת מפעל מקררים כזה, שמטפל למעשה בשני סוגי גזי הקירור, יכול להתברר כניצול לא נכון של משאבים כספיים. את המקררים החדשים שמכילים גז ידידותי לסביבה, שהם כיום הרוב בשוק, גורסים באוויר הפתוח והזיהום שלהם הוא שולי". 

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "פסולת ציוד מקררים מכילה גזי קירור. טיפול שאינו מבוקר ומנוטר, מאפשר לגזי הקירור הללו להיפלט לאוויר. העלאת מחירי דמי הטיפול של המקררים משקפת את דרישות המשרד להגנת הסביבה למיחזור סביבתי. אמנם מפעל בארץ עדיין בשלבי הקמה, אבל אין בזה משום תירוץ לטפל בפסולת המקררים באופן לא סביבתי ובניגוד לחוק. 

בעוד אירופה התאימה את מדיניות הייצור והיבוא שלה לממצאי ההשפעות הסביבתיות של הגזים (אוזון וחממה), הרי שציוד המכיל גזים אלו המשיך להיות מיובא לישראל ועדיין מיובא תחת הרגולציה הקיימת. תקן סנלק אומץ באירופה, ואף נקבע בחלק מהמדינות כמחייב, וזאת אף שהשימוש בציוד עם המקררים הישנים הולך ופוחת. גם באירופה מוקמים מפעלים חדשים תחת הדרישות הללו.

"ככל שיימצא לנכון, יבוצעו עדכונים לתקן על ידי איגוד התקינה האירופי, כחלק מהליך עדכון שגרתי, והם יעודכנו גם בישראל לפי הצורך. המשרד להגנת הסביבה בוחן את אימוץ תקן הטיפול האירופי עבור כלל פסולת הציוד החשמלי, ולא רק למקררים".