אולם דיונים בבית משפט עליון | צילום: אלכס קולומויסקי
התעקשות לשכת עורכי הדין תדחה את המינויים לעליון בכשלושה חודשים
"תיקון סער", המחייב בחירה לעליון בתמיכת שבעה חברי הוועדה, גורמת לעיכוב מאחר שלשכת עורכי הדין מתעקשת על מועמד מהמגזר הפרטי מחד, ומאידך שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון לא מצליחים להגיע להסכמה על זהות המועמד
ההתעקשות של לשכת עורכי הדין על בחירת מועמד מהמגזר הפרטי לבית המשפט העליון תגרום לדחיית הבחירה בכשלושה חודשים. הלשכה הציבה שלושה מועמדים מטעמה: עורכי הדין קובי שרביט ונתי שמחוני ושופט המחוזי ד"ר גרשון גונטובניק, שנחשב לשופט סנגוריאלי עם עבר מכובד בשוק הפרטי. אלא ששר המשפטים גדעון סער ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות התקשו להסכים יחדיו על אחד מהשלושה. בדרך הם גם הפכו עמדות, מהתנגדות לתמיכה ולהפך, כשגם חברת הוועדה אפרת רייטן הביעה הסתייגויות.
על הפלונטר הזה אחראי "תיקון סער", אותו העביר ח"כ גדעון סער, ולפיו בחירה לעליון מחייבת תמיכת שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה. קואליציה כזו מחייבת הסכמות בין הנשיאה לשר וללשכת עורכי הדין, ולצרף אליהם גם את רייטן. וזה כנראה מסובך. אפשר אמנם לוותר על שני חברי הלשכה ולהחליפם בשני חברי הוועדה איילת שקד ושמחה רוטמן, אבל נדמה שגם חיות וגם סער, ובטוח שרייטן, מעדיפים את הלשכה על פני הצמד הזה שמכוון לבחירת שופטים שמרנים במיוחד. המצב הזה נותן ללשכה כוח ומעמד להתעקש על דמות סנגוריאלית, עם עדיפות לשוק הפרטי, דמויות מהסוג של יורם דנציגר וחנן מלצר, עורכי דין פרטיים שמונו בתקופת שר המשפטים דניאל פרידמן. שניהם "בלטו" בפרשת זדורוב. דנציגר היה בדעת מיעוט מזכה בהרכב שהרשיע בעליון. מלצר היה זה שזיכה את זדורוב במשפט חוזר.
עד המשבר הנוכחי הושגה הסכמה על שלושה מארבעת המועמדים לשני המקומות הפנויים כרגע (במקום מני מזוז וחנן מלצר שפרשו) ולשניים שיתפנו במאי עם פרישת השופטים ג'ורג' קרא וניל הנדל. חאלד כבוב מיועד לכיסא הערבי; גילה שטייניץ-כנפי היא המועמדת של שר המשפטים גדעון סער; רות רונן הוסכמה כמועמדת מטעם הנשיאה ושופטי העליון. המשבר נוצר על רקע התעקשות הלשכה והתעקשות השותפים שלא להסכים על מועמדיה. עמדת הפתיחה של חיות היתה לא לעורכי דין בכלל. בהמשך התרככה והסכימה לשרביט. סער, שתמך בתחילה בגונטובניק, החליט להתנגד לו. ולשמחוני רייטן מתנגדת. סער מחפש דמות סנגוריאלית במשפט הפלילי, אבל שמרנית במשפט הציבורי.
כעת הכוונה לפתוח את רשימת המועמדים לשמות חדשים שאולי יגבשו הסכמה לגביהם. פתיחה כזו תאריך את התהליך בעוד כחודשיים-שלושה.
לא פשוט למצוא מועמד מתאים מהשוק הפרטי. בעבר היו מועמדים "טבעיים" כאמנון גולדנברג, יגאל ארנון ובהמשך חנן מלצר ויורם דנציגר. כיום קשה למצוא מועמדים טובים שגם בגיל המתאים (רובי בכר ורלי לשם מבוגרים מדי), גם יסכימו לעזוב פרקטיקה מצליחה לטובת בית המשפט העליון, וגם יזכו לתמיכה של שבעה חברים בוועדה.