גילוי נאות, קווים לדמותו: את מי מייצג פרופ' רובינשטיין בדיון בכנסת על מיסוי משקאות ממותקים?

דיון נוסף בנושא מיסוי המשקאות הממותקים הסתיים היום (ג') בוועדת הכספים לאחר 4 שעות - וללא הצבעה. בתחילת הדיון תבע יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, מכלל המומחים שהופיעו בפניה להציג גילוי נאות בטרם אמרו את דבריהם. למרות דרישתו זו, המומחה שנשכר על ידי החברה המרכזית למשקאות, פרופ' ארדון רובינשטיין, ניסה להסתיר את העובדה שהוא מקבל שכר עבור הופעתו. בציוץ הבא: צפו בתרגילי ההתחמקות שלו.

לפי עמדתו של רובינשטיין – שהיה בעברו נשיא האגודה הישראלית לסכרת – לא נכון למסות משקאות דיאט, שכן משקאות אלו משמשים כתחליף לסובלים מהשמנה וסכרת שלא מסוגלים לעבור למים, וארגוני בריאות רבים ממליצים לחולים לעבור למשקאות הללו.

פרופ' רובינשטיין מסר בתגובה לכלכליסט: "לא שמעתי את שאלת היו"ר בשל היותי כבד שמיעה ונכה צה"ל. אני מאמין באי-מיסוי של משקאות דיאט, מיסוי משקאות דיאט פוגע בשמנים וסוכרתיים. הייתי מוכן לפעול לקידום מטרה זו גם ללא תשלום. עבדתי על חוות הדעת כ-120 שעות וקיבלתי שכר שעתי יותר נמוך מעורך דין מתחיל".

משרד הבריאות הציג בדיון את הנזקים של משקאות הדיאט, אך גם שם הודו כי המחקר לגבי תחליפי סוכר הוא מחקר בהתהוות, וייתכן שהנזק שאלו גורמים חמור פחות; עם זאת, טענו כי הם "לא רוצים להחליף את מה ש'מזיק מאוד' ב'מזיק פחות', אלא במים". מכיוון שמשקאות דיאטטיים לא ידועים כיום כמזיקים כמו סוכר, הוחלט על מדרגת מס נמוכה יותר למיסוי שלהם.

ח"כ אורי מקלב מתח ביקורת על כך שהפער בין המס על דיאט לבין המס על משקה עם סוכר עומד רק על 30 אגורות, ולא יוצר תמריץ לעבור. לביקורת זו הצטרפו מומחים רפואיים דוגמת פרופ' חגי לוין, מההסתדרות הרפואית, שטענו, בשונה ממקלב, שאם רוצים להגדיל את הפער בין הדיאט למשקה הממותק בסוכר יש להחזיר את המס על המשקה עם הסוכר ל-1.3 שקל (במקום התיקון הנוכחי שהעמיד את המס על שקל אחד בלבד, ש.ט). יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, אמר בסוגיה זו כי הוא "מסכים שהיה עדיף להעלות את המס בשביל לייצר פער גדול בין המדרגות, אך בשלב הזה זה לא רלוונטי - אז נשאיר את המדרגות כמות שהן".

לקראת סוף הדיון ביקש קושניר ממשרד הבריאות להגיע לקראת הדיון הבא עם תשובות בשלושה נושאים. ראשית, לוודא כי ה'מיץ ענבים' (תירוש) המשמש לקידוש ולצרכי פולחן, לא ימוסה - שכן הביקוש למוצר זה קשיח יחסית. שנית, להציג באופן בהיר את התוכנית המלווה של משרד הבריאות שכוללת הגדלה תקציבית של תקציבי ההסברה לציבור, הגדלה שאמורה לבוא מכספי המס הצפוי. שלישית, קושניר ביקש ממשרד הבריאות לחדד את הטיעונים בנוגע להיגיון הבריאותי שמאחורי מיסוי המיצים הטבעיים. 

פרופ' ארדון רובינשטיין במהלך הדיון בוועדת הכספים | צילום: ערוץ כנסת

את הדיון פתחה נציגת משרד הבריאות, פרופ' רונית אנדוולט, בהצגת השקף שמראה את ההתפלגות של חולי הסכרת לפי קבוצות אוכלוסיה שונות בישראל. הנתונים הראו כי שיעור חולי הסכרת גבוה באופן משמעותי בחברה הערבית בישראל, לעומת החברה היהודית. ובתוך החברה היהודית, שיעור חולי הסכרת החרדים גבוה מזה של הלא-חרדים. הפתיחה הזו לא היתה מקרית וכוונה לאוזניהם של הח"כים החרדים, שהיו המתנגדים הקולניים ביותר למיסוי המשקאות.

נציגי התעשייה בדיון אמרו כי בשנים האחרונות הם הפחיתו את הסוכר במשקאות, וכי הטלת המס צפויה להעלות את המחיר ב-50% או 100% ולא רק ב-20% כפי שטענו במשרד הבריאות. בתגובה אמר יו"ר הוועדה אלכס קושניר: "מחירי הקולה בישראל גבוהים, אנחנו מספר 7 בעולם עוד לפני המס. אתם לא יכולים לדבר על יוקר המחיה".

בסוף הדיון אמר קושניר כי "מכיוון שהמומחים הבלתי תלויים ומשרד הבריאות תומכים במיסוי משקאות הדיאט, הרי שאני לא חושב שנכון להחריג את משקאות הללו".

משקאות ממותקים | צילום: עמית שעל

המיסוי אמור להיכנס לתוקף בתחילת ינואר 2022. לפי ההצעה הנוכחית, משקאות שיש בהם יותר מ-5 גרם סוכר ל-100 מ"ל משקה ימוסו בשקל אחד לכל ליטר (נסיגה מהמיסוי המקורי שעמד על 1.3 שקל, ש.ט), ומשקאות שיש בהם פחות מ-5 גרם סוכר ל-100 מ"ל, מיצים טבעיים ומשקאות דיאט, ימוסו בשבעים אגורות לכל ליטר. המס צריך להיות מאושר עד לתאריך 17 בדצמבר בוועדת הכספים, על מנת שייכנס לתוקף.