מה עומד מאחורי גיוסי הענק של הבנקים בשוק ההון?

הצפי להקטנת הנזילות הפיננסית על ידי בנק ישראל הביא בשבועות האחרונים למרוץ חימוש של הבנקים וגיוס מיליארדי שקלים. ביום חמישי האחרון סיים בנק הפועלים את שלב הגיוס הציבורי בשתי סדרות אג"ח בהיקף כולל של 4.9 מיליארד שקל. מדובר בהנפקה הגדולה ביותר אי פעם שנעשתה על ידי חברה ציבורית בשוק המקומי.

הנפקת האג"ח של בנק פועלים, בהובלת דב קוטלר, נעשתה בשתי סדרות שוות בגודלן. הסדרה הראשונה כללה גיוס בהיקף של 2.44 מיליארד שקל. סדרה זו אינה צמודה למדד ונושאת ריבית של 2.5% ותיפרע בין 2022 -2031 בשיעור שווה של 10% מדי שנה. הסדרה השנייה גייסה 2.46 מיליארד שקל. הסדרה צמודה למדד המחירים ונושאת חוב של 0.1% וגם היא תיפרע בין 2022 ל-2031 מדי שנה בשיעורים שווים. שתי ההנפקות זכו לביקוש בהיקף כולל של 7 מיליארד שקל. בעקבות הביקוש הגבוה, ההנפקות נעשו ללא חיתום. 

מימין: אורי לוין דיסקונט דב קוטלר הפועלים משה לארי מזרחי טפחות חנן פרידמן לאומי | צילומים: אוראל כהן, אלכס קולומויסקי, גלעד קוולרצ׳יק, מורג ביטן

השיא של בנק פועלים שבר שיא קודם וטרי של בנק דיסקונט, שהחזיק חמישה ימים בלבד. דיסקונט, בהובלת אורי לוין, גייס  שלוש סדרות חוב בהיקף של 4.6 מיליארד שקל. הגיוס של דיסקונט נעשה דרך אג"ח, ניירות ערך מסחריים וכתבי התחייבות נדחים ומנגנון ספיגת הפסדים מסוג COCO.  הביקוש הכולל מצד השוק נעמד ב-5.8 מיליארד שקל.

שני גיוסי השיא מצטרפים לגיוסים קודמים על ידי הבנקים המתחרים בחודשיים האחרונים. לאומי גייס הון בהיקף של 2.3 מיליארד שקל בסוף נובמבר. לאומי, בהובלת חנן פרידמן, הנפיק שתי סדרות אג"ח צמודות למדד המחירים לצרכן עם ריבית של 0.1%. מזרחי טפחות, בהובלת משה לארי, גייס בחודש אוקטובר 3.6 מיליארד שקל באג"ח צמודות מדד וריבית של 0.7%. גם הבנק החמישי בגודלו, הבינלאומי, יסיים השבוע גיוס של 500 מיליון שקל, דרך אג"ח צמוד עם מרווח של 0.6% מעל אג"ח ממשלתי. 

סך הכול חמשת הבנקים הגדולים בישראל גייסו בחודשיים האחרונים הון בהיקף של 15.9 מיליארד שקל. מדובר בהון גדול יותר מכל ההון שגייסו הבנקים לכל אורך 2020 שבה גייסו 14 מיליארד שקל. הבנקים מסבירים כי גיוסי השיא נובעים מהרצון לגוון את מקורות הבנק לאשראי, בשל העלויות של הניהול השוטף וצורכי הנזילות במסגרת תוכניות עתידיות.

מתכוננים ליום שבו בנק ישראל יפסיק את הזרם

מעבר לתכניות השוטפות, הריצה של הבנקים לשוק ההון מצביעה על התכוננות שלהם לקראת היום שבו בנק ישראל יפסיק את הזרמת הנזילות שלו למערכת הפיננסית. בנק ישראל מפעיל באופן שוטף מספר תכניות כדי לטפל בקשיי נזילות שפגעו במערכת הפיננסית בעקבות משבר הקורונה, להבטיח את התפקוד התקין של מערכת האשראי ולהקל על תנאי האשראי במשק. 

כמו כן, בהתערבותו בשוק בנק ישראל מבקש לתמוך בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית. מאז הגעת נגיף הקורונה לישראל הגדיל בנק ישראל באופן משמעותי את ההתערבות שלו בשווקים, כל זאת על מנת למנוע מחנק אשראי במשק הישראלי לנוכח סגרי הקורונה. לדוגמה, בספטמבר 2020 הזרים בנק ישראל לבנקים 8.7 מיליארד שקל על מנת שזה ילווה לעסקים קטנים. ביולי 2021 סכום ההלוואות שסיפק בנק ישראל לבנקים כבר גדל ל-40 מיליארד שקל ושם נפסק. 

בנוסף אפשר בנק ישראל לבצע עסקאות ריפו עם אג"ח בטוחה לבנקים. מדובר בהזרקת נזילות לבנקים תוך אספקת הלוואות למערכת הבנקאית בריבית קבועה לטווח של 3 שנים בגובה של 0.1% בלבד. בחודש מרץ 2020 הלוואות אלו הסתכמו ב-5.5 מיליארד שקל, אך אלו החלו לרדת בהדרגה לאורך היציאה מהמשבר, כאשר בחודש הנוכחי גובה ההלוואות הסתכם בחצי מיליארד שקל. החל מ-2022 תיפסק התמיכה וההזרמה לחלוטין. 

"בשנה האחרונה, בגלל ההרחבות המוניטריות של בנק ישראל, הבנקים לא הצטרכו לגשת לשוק ההון", מסביר בכיר באחד מהבנקים הגדולים. "הבנקים מגייסים בין 4-5 מיליארד שקל מדי שנה כדי לספק אשראי. אבל ההון שהוזרם לבנק על ידי הבנק המרכזי והעלייה הדרמטית בהיקף הפיקדונות של לקוחות הבנק ייתר את הצורך לפנות לשוק ההון. החל משנה הבאה ההתערבות של הבנק תיפסק ועלינו להתכונן ליום שאחרי. אנחנו מבחינים בתופעה הזו מתרחשת גם מחוץ לישראל".