ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד | צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת
נגמרו התירוצים: 8 מינויים בכירים שמחייבים איוש
מהיעדר ממונה קבוע לרשות התחרות דווקא כשיוקר המחיה מרים ראש, דרך חסרונו של מנהל רשות חברות שיפקח על החברות הממשלתיות ועד היעדר יו"ר לנת"ע כשיש עיכובים בקווי הרכבת. חצי שנה לכהונת הממשלה, מחלוקות פוליטיות תוקעות את המינויים, והציבור נפגע
מחר ימלאו שישה חודשים לכהונתה של ממשלת בנט־לפיד, שהצליחה להעביר את תקציב המדינה לשנים 2022-2021 ולהמשיך לפעול לבלימת התפשטות נגיף הקורונה, אבל עדיין מזניחה קידום מינויים בשורה ארוכה של משרות בכירות בשירות הציבורי, במוסדות הלאומיים ובמערכת הבריאות.
קראו עוד בכלכליסט:
העיכוב במינויים נבע בתחילה מהאיסור לבצע מינויים ממשלתיים בכירים בתקופת בחירות, אולם הממשלה פועלת כבר חצי שנה וכעת אין מניעה מלקדמם. אלא שחילוקי דעות, פוליטיים בעיקר, הם המעכבים את המינויים. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי לפחות שמונה משרות בכירות בשירות הציבורי אינן מאוישות זה חצי שנה עד שנה.
המשמעות היא שיתוק של הגופים הללו בהיעדר מנכ"ל או יו"ר, כאשר ממלאי מקום מובילים את הניהול לתקופה לא ידועה כשהם מוגבלים בסמכויותיהם ובלגיטימציה למהלכים בהובלתם. ממלא מקום מוגבל ביכולתו להוביל מדיניות ארוכת טווח ולהוציא לפועל שינויים בארגון. השיתוק הזה פוגע לא רק בגופים עצמם אלא גם בחברות הכפופות להם (למשל, במקרה של מנהל רשות החברות הממשלתיות) וגם בציבור עצמו.
לכל מינוי שלא אושר יש הסיבות לכך, אבל השורה התחתונה היא פגיעה בכל החברות הללו, שבהן חסרים יו"ר או מנכ"ל. יש כאן בעיה ניהולית ופגיעה במשילות כי יכולתן של החברות הללו לצעוד קדימה בהיעדרם של בעלי התפקידים הבכירים הללו, מוגבלת. זאת ועוד, דווקא לאחר ארבע מערכות בחירות, ושנתיים של שיתוק עם ממשלת מעבר – על הממשלה הנוכחית היה להאיץ את קצב המינויים המקצועיים כדי לקדם את החברות הללו שפעילותן משפיעה בסופו של דבר על הציבור.
"כלכליסט" ערך מיפוי של התפקידים הממשלתיים המרכזיים שתקועים ללא מינוי, ושל הסיבות לעיכוב:
רשות החברות הממשלתיות: מחכים לוועדת האיתור
רשות החברות פועלת כשנה ללא מנהל קבוע, לאחר שהמנכ"ל הקודם, עו"ד ינקי קוינט, פרש בדצמבר 2020, לאחר שמונה למנהל רשות מקרקעי ישראל. בשלושת החודשים האחרונים משמש מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב כממלא מקום מנהל הרשות, אבל הוא לא עוסק במינויים בחברות עצמן הכפופות לרשות. הדבר יוצר גם בעיה במילוי תפקידים בחברות הממשלתיות, למשל בחברת נת"ע אין יו"ר ואין קוורום. חברות אחרות שמעוניינות לקדם מהלכים של מינויים, שינויים ארגוניים או הפרטה מקיימות הידברות עם מ"מ מנהל הרשות בלינקוב, שאינו עוסק במינויים. לצורך איוש המשרה, צפויה לקום השבוע ועדת איתור בראשותו של בלינקוב ובהשתתפות נציג נציבות שירות המדינה, ונציג ציבור שאינו מכהן בשירות הציבורי.
בחודשים האחרונים התגלעה מחלוקת בין נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ לבין שר האוצר אביגדור ליברמן בסוגיית תנאי הסף הנדרשים מהמנהל החדש. בסוף 2020 הסכימה הנציבות בעקבות לחצו של השר דאז דודי אמסלם, שהיה מופקד על רשות החברות, להוריד את תנאי הסף למשרה. המינוי לא אויש בסופו של דבר בשל הקדמת הבחירות, ואף הוגשה עתירה לבג"ץ נגד הורדת תנאי הסף. הנציב, בתשובה שמסר באחרונה לעתירות לבג"ץ, הודיע שתנאי הסף הקודמים יונהגו כעת מחדש.
"כלכליסט" חשף לאחרונה שליברמן דרש לאפשר למי שהגישו את מועמדותם לוועדת האיתור הקודמת (שלא קיבלה החלטות בגלל הבחירות) להגיש גם הפעם את מועמדותם ונתקל בהתנגדות הרשקוביץ. ליברמן פנה בעניין אל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שהכריע כי בסמכותו של הנציב לקבוע את תנאי הסף. כעת, לאחר הקמתה של ועדת האיתור, נשאלת השאלה האם תאשר מועמדותם של מינויים פוליטיים. ההכרעה הסופית היא בידיו של ליברמן.
ההשתהות במינוי מנהל קבוע לרשות החברות פוגעת בהתווית מדיניות ובפיקוח על החברות הממשלתיות, שבחלקן חסרים דירקטורים, יו"רים ומנכ"לים.
רשות התחרות: מי יגן על הצרכן?
הממונה על רשות התחרות עו"ד מיכל הלפרין הודיעה במאי 2021 על פרישתה החל מ־1 באוגוסט. במכתב הפרידה לעובדים כתבה הלפרין כי "יש לרשות דרך ארוכה לצעוד בה. עדיין קיימים שווקים רבים שבהם צריך לקדם את התחרות ולהוביל את המשק הישראלי קדימה. מחירי המזון והטואלטיקה בישראל עדיין גבוהים, ותחומים אלה סובלים מתחרות שאינה מספקת. גם תחומי הפיננסים סובלים עדיין מתחרות מוגבלת וההתקדמות בהם נעשית בפסיעות קטנות מדי ובקצב איטי מדי".
העניין הוא שבדיוק בתקופה שבה יוקר המחיה הרים ראש, והרשות מנהלת חקירה נגד רשתות שיווק מובילות בחשש לכאורה לתיאום העלאת מחירים – אין ממונה קבוע על רשות התחרות. הדבר בעייתי ופוגע במעמדה של הרשות.
מאז פרישתה של הלפרין משמשת מיכל כהן כממלאת מקום, והיא גם בין המועמדים לתפקיד הקבוע, לצד עו"ד חיים ארביב, מנהל מחלקת החקירות של רשות התחרות; אורן רגבי, הכלכלן הראשי של הרשות; עו"ד אבנר פינקלשטיין, ראש מחלקת התחרות במשרד גורניצקי ושות'; עו"ד טל אייל־בוגר, ראש מחלקת התחרות במשרד פישר־בכר; עו"ד מזור מצקביץ', מנהלת מחלקת התחרות במשרד מ. פירון ושות'; ד"ר שלומית ווגמן־רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון; ישי יפה, פרופסור למימון מהאוניברסיטה העברית; וד"ר עופר רז דרור, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת. חברי ועדת האיתור שימליצו לשרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי את מי למנות לתפקיד הם מנכ"ל משרד הכלכלה ויו"ר הוועדה רון מלכא; המשנה ליועמ"ש מאיר לוין; ד"ר איריס סורוקר; ועו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על התחרות.
הלפרין הודיעה על כוונתה לפרוש כבר לפני שבעה חודשים, הממשלה החדשה הוקמה לפני חצי שנה, ועדיין ועדת האיתור הוקמה באיחור וטרם סיימה את עבודתה. הוועדה צפויה להמליץ בשבועות הקרובים על מועמד/ת לשרה ברביבאי, והיא שוקלת לבחון מועמדים נוספים מהארץ ומחו"ל. כך שלפני אמצע–סוף ינואר 2022 לא צפוי להיכנס לתפקידו מנהל חדש לרשות.
חברת החשמל: קושי למצוא מועמדים שיזכו לאישור הוועדה
משרת יו"ר חברת החשמל פנויה זה ארבעה חודשים, לאחר שהיו"ר הקודם יפתח רון־טל התפטר מתפקידו. רון־טל מונה ביוני 2021 כמנכ"ל מגדל אחזקות ויו"ר מגדל ביטוח (בינתיים התפטר מתפקידו כמנכ"ל מגדל אחזקות בשל מחלוקת עם בעל השליטה שלמה אליהו).
שרת האנרגיה קארין אלהרר החליטה על מינויה לתפקיד של אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים. אלא שמועמדותה של פלמור נפסלה פעמיים על ידי ועדת גילאור למינוי בכירים בחברות הממשלתיות. לאחרונה הודיעה פלמור על הסרת מועמדותה לתפקיד. אלהרר מחפשת מועמד חדש, אלא שהפעם היא תציע מועמד שיש לו אפשרות לצלוח את אישור ועדת גילאור. חצי שנה שבה חברה חשובה כזו מתנהלת ללא יו"ר אינה דבר תקין. המשמעות היא שאין בעצם "בעל בית" שיכול להעלות את צורכי החברה בפני הממשלה ולקדם את פעילותה. בין המוזכרים כמועמדים לתפקיד נמצאים מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר, המכהן כדירקטור בחברת החשמל, ואריק פינטו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים.
התעשייה האווירית: שנה בלי מנכ"ל קבוע
השר והח"כ לשעבר עמיר פרץ נבחר בתחילת השבוע כיו"ר התעשייה האווירית (תע"א), ונכנס לתפקידו. אלא שמשרת מנכ"ל החברה, המעסיקה כ־16 אלף עובדים, אינה מאוישת מנובמבר 2020. בתפקיד מ"מ משמש בועז לוי, שעובד בחברה 32 שנה ובעבר כיהן כסמנכ"ל חטיבת הטילים.
הסיבה לעיכוב: שר הביטחון בני גנץ מסרב לפי שעה לאייש את המשרה בטענה שהנושא בבדיקה. המינוי טעון את אישורו של שר האוצר ליברמן שהודיע כי יחתום עליו לאחר קבלת חתימתו של גנץ.
בנובמבר 2020 החליטה ועדת השרים לענייני הפרטה להנפיק 25% מתע"א וקבעה כי יתקיים שיח עם העובדים לקראת ההנפקה. כפי שנחשף בשבוע שעבר ב"כלכליסט", העובדים דורשים לאפשר הקלות בהעסקת קרובי משפחה, והדרישה זוכה להתנגדות של משרדי האוצר והביטחון. הממשלה מצפה לגייס מהמהלך כ־3 מיליארד שקל. לפיכך, דווקא בתקופה רגישה זו שבה מתנהלים הדיונים על הנפקת החברה, הדעת אינה סובלת שאין מנכ"ל קבוע שיכול להוביל את המהלך.
בית החולים הדסה: חצי שנה בלי מנכ"ל
מנכ"ל בית החולים פרופ' זאב רוטשטיין התפטר בסוף יולי 2021 לאחר שהדירקטוריון בראשותה של דליה איציק זימן אותו לשימוע לפני פיטורים. מאז פועל בית החולים ללא מנכ"ל קבוע. כממלא מקום מכהן פרופ' יורם וייס, שמשמש כמנהל בית החולים הדסה עין כרם.
ההערכה היא שלווייס יש סיכויים גבוהים לכהן בתפקיד באופן קבוע. לפני שמונה שנים עמד בית החולים הדסה בסכנת סגירת בשל חובותיו הגדולים אז. בדצמבר 2020 הסתיים הסכם ההבראה שנחתם שבע שנים קודם לכן בין הדסה לבין משרד האוצר. בינואר 2021 הודיע בית החולים לספקיו שישלם רק מחצית מהתשלומים שעליו להעביר להם בשל מצבו הכספי. בית החולים הסביר אז את המצוקה הכספית בעיקר בשל משבר הקורונה שהשית עליו הוצאות של מאות מיליוני שקלים. העובדה שעד כה, כחצי שנה, בית החולים מתנהל בלא מנכ"ל קבוע פוגעת בבית החולים.
כל עוד אין מנכ"ל קבוע אלא מכהן ממלא מקום, הוא לא יכול לקדם תוכניות להבראה ולפיתוח בית החולים, והניהול בפועל מתבצע על ידי דירקטוריון בית החולים ונשות הדסה. מצב כזה נוח לדירקטוריון ולנשות הדסה – ולכן הם גם לא ממהרים לאייש את המשרה במינוי קבוע.
הסוכנות היהודית: מחכים למועמדים של לפיד ובנט
משרת יו"ר הסוכנות התפנתה ביולי 2021, לאחר שהיו"ר דאז יצחק הרצוג נכנס למשכן נשיא המדינה. בעקבות כך מונה כממלא מקום יעקב חגואל, איש הליכוד העולמי המשמש כיו"ר ההסתדרות הציונית העולמית. הפוליטיקאים רוצים להצניח מועמד משלהם למשרה הרמה של "נשיא העם היהודי".
כפי שנחשף ב"כלכליסט", בספטמבר 2021 פנה ראש הממשלה נפתלי בנט אל מרק סיגל המשמש כיו"ר ועדת האיתור, וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד פנה לחברי ועדת האיתור בבקשה למנות את שר המודיעין אלעזר שטרן לתפקיד. לאחר ששטרן נאלץ להסיר את מועמדותו בעקבות ראיון שהעניק שבו הודה כי גרס תלונות אנונימיות שהגיעו אליו כקצין בכיר בצבא, כעת מחפשים בנט ולפיד מועמדים אחרים. בין השמות שהועלו לתפקיד: ציפי לבני, שר התפוצות נחמן שי ועוד. ועדת האיתור ראיינה לפני כחודשיים את המועמדים דני דנון, לשעבר שר, חבר כנסת ושגריר באו"ם; מייקל אורן, שגריר ישראל לשעבר בארה"ב והח"כ לשעבר; אירנה נבזלין, יו"ר בית התפוצות ורעייתו של ח"כ יולי אדלשטיין. לתפקיד הוזכרה גם השרה לשעבר עומר ינקלביץ', שנתמכת על ידי כחול לבן ובני גנץ.
לאחר ששטרן הסיר את מועמדותו ביקש לפיד דחייה במינוי. ההערכה היא שבפברואר 2022, כלומר בעוד כשלושה חודשים, הוא יבחר מועמד/ת לתפקיד. לפיד ובנט מחפשים עדיין מועמדים בולטים שיידעו לעבוד בשיתוף פעולה עם הממשלה. היעדרו של יו"ר סוכנות במשרה קבועה פוגע במעמדו ובפעילותו של הארגון בארץ ובחו"ל.
נת"ע: בלי מנכ"ל ועם עיכובים בקווי הרכבת
בסוף אוגוסט 2021, כלומר לפני ארבעה חודשים, התפטר בלינקוב ממשרתו כיו"ר נת"ע בעקבות מינויו כמנכ"ל משרד האוצר. בלינקוב היה יו"ר פעיל בנת"ע, עם העסקה של חצי משרה, והוא היה מעורב מאוד בניהול החברה, וזאת בניגוד לקודמו השר לשעבר יאיר שמיר. ליברמן ושרת התחבורה מרב מיכאלי אמורים להגיע להסכמה על מינוי יו"ר חדש אבל עד כה הדבר לא קרה. בלי יו"ר ובלי קוורום בדירקטוריון, החברה מתקשה בקבלת החלטות. כרגע יש גם עיכובים משמעותיים בפרויקטים של נת"ע ובהם הקו האדום והמכרז של הקו הירוק והקו הסגול. מדובר בחברה שאמורה לנהל את הפרויקט הגדול והיקר ביותר בתולדות המדינה – המטרו.
רשות לתחבורה ציבורית: נתניהו אולץ להתפטר
לאחרונה התפטר מתפקידו יעקב נתניהו, ראש הרשות לתחבורה ציבורית, לאחר שמנכ"לית משרד התחבורה מיכל פרנק דרשה ממנו להתפטר. בינואר 2021 אישרה הממשלה הקודמת את מינויו של נתניהו לתפקיד. אף שהוא נעדר ניסיון בתחבורה או בתחבורה הציבורית שרת התחבורה דאז מירי רגב אימצה את המלצת ועדת האיתור. עד לבחירת ראש רשות חדש לתחבורה הציבורית היא פועלת בלא יו"ר ופעילותה נפגמת.