תקדים: חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון החדש, מבקש לקבל שכר

חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון החדש, מבקש באופן תקדימי לקבל שכר חודשי עבור עבודתו בלשכה. קודמיו של שרייבר בתפקיד נשיאי הלשכה ביצעו את תפקידם בהתנדבות. 

כמו כן בקשתו של שרייבר היא חריגה מהמקובל בשאר הלשכות המקצועיות (לשכת עורכי הדין, לשכת יועצי המס, לשכת סוכני הביטוח ולשכת שמאי המקרקעין). בכל הלשכות הדרג הנבחר לא זכאי לקבל שכר.

ההצעה היתה אמורה לעלות לדיון בוועד המרכזי של לשכת רואי החשבון כבר הערב, אך ל"כלכליסט" נודע כי הדיון בבקשת שרייבר לקבלת שכר יידחה למועד אחר, זאת כנראה גם בשל הביקורת שהושמעה על המהלך.

בקשתו המקורית של שרייבר היא לאישור שכר של 40 אלף שקל ל-60% משרה. במונחי משרה מלאה, מדובר בשכר של 70 אלף שקל בחודש. בסך הכל מדובר בעלות שכר שעשויה להגיע לכדי 600 אלף שקל בשנה ללשכת רואי החשבון. הסכום עשוי להיות משמעותי ללשכה שעודפיה נעים בין חצי מיליון שקל ל-2 מיליון שקל. 

כמו כן הכנסות הלשכה בשנה הקרובה צפויות, לפחות בשל החלטת הלשכה, לאפשר לרואי חשבון חדשים להיות בלשכה ללא תשלום דמי חבר. זאת אף שתשלומי דמי החבר של החברים החדשים הגיעו בדרך כלל מהמעסיקים או מגופים פיננסיים אחרים (כמו בנק לאומי ומנורה מבטחים). עם זאת, ל"כלכליסט" נודע כי בכוונתו של שרייבר לבקש שכר נמוך יותר בהיקף של 25 אלף שקל לחודש.

בהודעת מייל שנשלחה ביום שישי לכלל רואי החשבון החברים בלשכה הודיע שרייבר על ארבעה מהלכים שבכוונתו לקדם לאישור בוועד המרכז ובאספה הכללית. 

שלושת המהלכים הראשונים מנוסחים בצורה ברורה (עדכון מטרות הלשכה בתקנון כך שיהיה ניתן לשנות את מעמד לשכת רואי החשבון למעמד סטטוטורי; מתן אפשרות לתקשורת דיגיטלית; והרחבת הפריסה הגאוגרפית של נציגי לשכת רואי החשבון), אך המהלך הרביעי – הנוגע לקביעת שכרו של שרייבר – מנוסח בתחכום ובהתפתלות, כך שרואי חשבון רבים לא שמו לב בכלל לבקשה. בקשת השכר מופיעה רק אחרי פסקה ארוכה ומסובכת בת 75 מילים.

רו"ח חן שרייבר | צילום: תומי הרפז

לטענת שרייבר, הוא מבקש שכר בשל הרצון להקדיש את מיטב זמנו וכישוריו לתפקידו. שרייבר כתב כך: "קידום משימות בוערות אלו (הפיכת מקצוע רואי החשבון למקצוע מכובד; והפיכת הלשכה לסטטוטורית – ש"ט) יתקיים רק בניהול נחוש ועקבי שאינו מתאפשר מניהול וביצוע משימותינו 'מלמעלה' ו'על הדרך'. לשם כך אבקשכם לאשר לי שכר".

יש לציין כי בניגוד לנשיאי הלשכה הקודמים שהיו בעלי משרדי ראיית חשבון, וכך היה להם זרם הכנסות יציב גם במהלך כהונתם, ובנוסף לכך הם ראו בשירותם בלשכה מעין השקעה שתעלה את מעמד משרדם, שרייבר לא מחזיק במשרד ראיית חשבון, וייתכן שמשום כך הוא לוחץ לקבל שכר חודשי. גם יריבתו למירוץ, רו"ח אלינה פרנקל, איננה בעלת משרד ראיית חשבון.

חברי הוועד המרכזי  בוחנים אפשרות לפרוש אם המהלך יאושר

הביקורת על שרייבר מגיעה משלושה כיוונים שונים. הכיוון המשמעותי ביותר הוא חברי הוועד המרכזי. ל"כלכליסט" נודע כי חברים בכירים בוועד המרכזי מתנגדים בחריפות לניסיון לקבוע שכר לשרייבר, וסבורים כי מהלך כזה לא יכול להתבצע כעת, ללא שהוכרז מראש לפני הבחירות. חלקם אף בוחנים את האפשרות לפרוש מחברותם בוועד, אם המהלך יאושר.

מימין רו"ח עופר מנירב ורו"ח איריס שטרק | צילומים: אוראל כהן

הזרם השני הוא, התארגנות של מאות רואי חשבון המשתייכים למשרדים קטנים (עד 30 עובדים). בראש ההתארגנות הזו עומדים רואי החשבון תיקו פרנקו וטל אברהם, שאומרים ל"כלכליסט": "לנו אין ייצוג בלשכה הזו, אנחנו מתכוונים לא לשלם דמי חבר אם המהלך הזה יאושר".

והזרם השלישי הוא כמובן מחנה פרנקל-שטרק (הנשיאה הקודמת). הביקורת של מחנה פרנקל-שטרק נוגעת גם להתנהלות שרייבר כלפי המפסידים במירוץ לנשיאות הלשכה, שהם מגדירים אותה כ"מונעת כל יכולת השפעה בוועדות לשכת רואי החשבון". 

מנגד, יש גם תומכים במהלך. כך לדוגמה רו"ח עופר מנירב, ששימש כנשיא הלשכה לשעבר, וכעת ממשיך לכהן כנשיא כבוד של הלשכה, אמר ל"כלככליסט": "אף שמעולם לא קיבלתי שכר על תפקידיי בלשכה, אני מאמין שראוי להציע שכר לנשיא הלשכה. אני תומך במהלך הזה כבר מ-2005. אני מאמין שיש להצמיד את שכרו של נשיא הלשכה לשכר של תפקיד ציבורי בכיר (שר או שופט). המהלך הזה יכול למשוך אנשים טובים שיתמודדו לנשיאות הלשכה גם ממשרדים קטנים. הלשכה יכולה לעמוד בזה כלכלית, גם בלי הגדלת תשלומי החברים. לדעתי אין מקום לחשש כי בקשות השכר יתרחבו גם לבעלי תפקידים אחרים".

מטעמו של שרייבר נמסר: "כל צעד או מהלך יתבצעו בשקיפות, כולל בקשתי לקבלת שכר, ואני מקבל בהבנה מלאה את הביקורת בעניין".