אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההצגה על החיים שמהם נכתבו מחזות-בית הספר למשחק של דים אמור ההצגה נקראת "רוז" על שם אחותו האהובה של וויליאמס. | רפאל מזרחי

ההצגה על החיים שמהם נכתבו מחזות-בית הספר למשחק של דים אמור

הפקה חדשה מבית הספר של דים אמור 'רוז של טנסי ויליאמס' כובשת את הבמות של תל אביב וכבר תפסה את העין של פסטיבלים ותאטראות בחו"ל. אפילו בדובאי כבר מחכים. על חייו של אחד מגדולי המחזאים של המאה ה-20 כפי שלא נראו מעולם

12.12.2021, 12:32 | בשיתוף Visionet

עונת החורף של בית הספר למשחק של דים אמור, מעלה בימים אלה הצגה חדשה שתעלה בתיאטרון הקמארי.

הפקה חדשה מבית הספר של דים אמור הפקה חדשה מבית הספר של דים אמור 'רוז של טנסי ויליאמס'. | יח"צ הפקה חדשה מבית הספר של דים אמור

"רוז של טנסי ווילאמס" ((Tennessee Williams's Rose על שם אחותו של המחזאי המפורסם, רוז, הגיבורה דרכה מספר דים אמור, המחזאי והבמאי של ההצגה, את סיפור חייו של טנסי ווילמס, מגדולי המחזאים האמריקאים. זוכה בפרסי פוליצר, בפרס טוני, חבר בהיכל התהילה של הספרות האמריקאית ועוד. האיש שכתב בין השאר, את "ביבר הזכוכית", "חתולה על גג פח לוהט", "חשמלית ושמה תשוקה", אגב, את זה האחרון, הפיק אמור עם בית ספרו ב- 2019, הפקה שזכתה להצלחה כבירה וירד רק עם פרוץ הקורונה.

קל להבחין שאמור מתכתב עם מחזותיו של ווילאמס שנים, והוא חוזר אליו בעבודותיו, "בארץ מאוד קשה לרכוש זכויות יוצרים על מחזות של טנסי ווילאמס, לכן לצערי המחזות הללו לא מוצגים מספיק, כתוצאה מכך, פחות אנשים נחשפים ליצירות שלו וחבל שכך. כתבתי את המחזה הזה מתוך שאיפה לעורר עניין בחייו וביצירתו, אם אחרי ההצגה הזאת מישהו יפתח ויקיפדיה ויקרא עליו, הצלחתי. אם מישהו יחפש מחזות של ווליאמס, הרווחנו כולנו".

נושא דגל הלהט"ב

ווליאמס, בנוסף להיותו מגדולי המחזאים של המאה ה-20 ומראשי המחזאות המודרנית בעולם, מי שחלק נכבד מיצירותיו עובדו לאין ספור הפקות גם על המסר הרחב. הוא היה אישיות יוצאת דופן ואחד מגיבורי הקהילה הלהט"בית. "מהראשונים שהעזו "לצאת מהארון", שיחסיו והעדפותיו המיניות היו ידועות, על אף החברה המאוד פוריטנית בה גדל והסביבה השמרנית של ראשית המאה ה-20. היבטים רבים מאישיותו וחייו באים לידי ביטוי במחזות שכתב, ואת זה בדיוק מנסה ההצגה "רוז" להמחיש".

למרות שהעלילה מתרחשת בעיקר בשנות השלושים של המאה ה-20, ומצב הקהילה הלהט"בית שונה בהרבה מכפי שהיה, עדיין המחזה אקטואלי מתמיד. "אנחנו שחיים בתל אביב, נמצאים בסוג של בועה, אבל גם היום יש הרבה מקומות שבהם המצב דומה לסביבה בה טנסי ווילאמס גדל וחי. להיות הומו בניו יורק זה לא כמו להיות הומו בירוחם. בישראל להיות גיי זה חוקי, ברוסיה זה עשוי לגרור שלוש שנות מאסר. בפולין אסרו על ניתוח לשינוי מין כי זה נחשב למחלה נפשית. עם כל המאבקים, בסופו של יום, עדייו, עד היום החברה מכתיבה את מי מותר לאהוב ואיך לחיות. טנסי ווליאמס נלחם על זה, הוא היה מהראשונים שנשאו את דגל הלהט"ב, הראשון שיצא בגלוי מהארון בארה"ב, והיה לו הרבה מה לאבד, הוא היה מוכן לשלם מחיר כבד. הוא העלה למודעות ונלחם עד הסוף, ושכחנו את זה. כתבתי את המחזה כי עבורי זו שליחות לתת לו את הבמה וההכרה כאחד מחלוצי המאבק".

דים אמור, רפאל מזרחי דים אמור | רפאל מזרחי דים אמור, רפאל מזרחי

הצפת הדיון הלהט"בי

"בעקבות ההצגה המון אנשים שמתמודדים עם גילויים גאים פונים אלי, ממש לאחרונה פנתה אלי מישהי בעקבות צפייה בהצגה, וסיפרה שהבן שלה יצא מהארון והיא מתקשה לעבד את זה. יש הרבה צעירים וצעירות בארון שפונים אלי. גם הם, היום, כמו טנסי ווילאמס בשעתו חוששים לאבד את אהבת המשפחה. התמיכה של המשפחה זה צורך בסיס ואקוטי גם היום. והמחזה הזה מעלה למודעות לא רק את הדמות הספציפית שלו, שהיה כותב נפלא ומחזאי בחסד. אלא גם את ההבנה שכל אחד צריך לחיות את חייו כרצונו, בסופו של דבר כולנו קמים בבוקר ורק רוצים להיות אהובים ולאהוב".

עשרה שחקנים, סטודנטים מבית הספר למשחק של דים אמור, מופיעים בהצגה, "כל השחקנים סטרייטים, קראנו יחד את המחזה, והם התלהבו וביקשו להיות חלק. הם מבינים את הצורך של הקהילה הגאה להציף את הזכות של כולם לאהוב למרות שמידי פעם, עדיין, החברה והתקשורת מנסים לתייג אותנו, תרבות זו אחת הדרכים שאפשר וצריך להילחם בזה". 

האמת האוטוביוגרפית והמחזה

"זה מחזה, ברור שנטלתי לעצמי חירות אומנותית, יש דברים שהמצאתי כי יש הרבה 'חורים שחורים' ולאף אחד אין את המידע השלם ממילא אלו פרשנויות. אבל החלקים האוטוביוגרפים בחייו מובאים בהצגה ואפשר למצוא אותם בהקבלה למחזות שהוא כתב. ווילאמס עצמו, נשא אשה, היה ביניהם סוג של הסכם, הם מעולם לא התגרשו כך שעם מותו היא הפכה לאלמנתו, אבל היו לו בני זוג ידועים שהוא חלק את חייו איתם והתגורר עם אחד מהם תקופה ארוכה. עם רעייתו הוא היה יותר בקשרי 'חברות'. אף אחד לא יודע מה היה האינטרס שלה, אולי גם היא הייתה לסבית, ההסכם ביניהם היה שהיא חיה כרצונה והוא כרצונו, אז פה יש פתח לפרשנות.  

זה מזכיר את ההסכם בין בני הזוג שמופיע המחזה 'חתולה על גג פח לוהט'. כשמגי מבקשת לפחות ילד וזה הפרה של ההסכם. הוא כמובן הגזים במחזה וזה לא סיפור חייו, אבל אני חושב שללא ספק אפשר לראות השפעות מהחיים הפרטיים שלו במחזות שלו וזה משקף קצת את מערכות היחסים שלו. הקהל שמכיר את היצירה שלו, יכול לראות איך נולדו חלק מהמחזות שלו ומאיזה דמויות בחייו הוא הושפע, אני מעלה מצבים רגשיים מחייו של טנסי וויליאמס בתקופה הזאת שבה נכתבו המחזות הללו. במשך שעה ועשרים הצופים זוכים להצצה על התקופה הזו בחייו". 

ההצגה נקראת "רוז" על שם אחותו האהובה של וויליאמס., רפאל מזרחי ההצגה נקראת "רוז" על שם אחותו האהובה של וויליאמס. | רפאל מזרחי ההצגה נקראת "רוז" על שם אחותו האהובה של וויליאמס., רפאל מזרחי

בשם ה"ורד"

ההצגה נקראת "רוז" על שם אחותו האהובה של וויליאמס, "היא הייתה הקשר היחיד למשפחתו, שהתעמרה בו והוקיעה אותו בשל נטיותיו. רוז ידעה שהוא הומו וקיבלה את העזיבה שלו מהבית מאוד קשה. היא השתגעה ואושפזה, בעקבות הטיפול בבית המשוגעים, הפכה למנותקת, מי שזוכר את לורה בביבר הזכוכית יזהה בה גם מרוז. הוא אהב אותה מאוד ולקח מאוד קשה את מצבה, הוא חש עצמו אחראי לכך מעצם עזיבתו. ווליאמס טיפל בה בקליניקה פרטית ודאג לרווחתה, שליש מהשכר שלו הופנה באופן קבוע לטיפול בה. אין הרבה מידע על רוז ועל המצב שלה אבל ידוע שהוא עצמו סבל מדיכאון עמוק ולמצבה יש חלק בכך. רוז היא גורם משמעותי בחייו, הפרח שלו. מצאו לאחרונה שירים שהוא כתב, ובניהם הרבה שירים שהוא כתב לה. כך שבמחזה שלי בעצם יש שני תפקידים ראשיים, הדמות של טנסי ווילאמס כמובן, אבל גם רוז שמספרת מעיניה שלה".

מחדר החזרות בבית הספר לכל העולם

בהפקה של איש אחד, דים אמור כתב, ביים והפיק את המחזה, הוא גם אחראי על התפאורה והתלבושות "לקחתי קורס תפירה ולמדתי לתפור". לצדו על הכוריאוגרפיה, המורה למחול של בית הספר למשחק שלו, ליאוניד בריוזגין, ותלמידי בית הספר. העלו הצגה, שכבר עכשיו עוררה הדים בעולם כולו. 

ההצגה כבר נמכרה ותעלה בקאמרי, בבית ציוני אמריקה ובתאטרון הסמטה. "ללא תמיכה של המדינה, לבד, אנחנו בית הספר למשחק הראשון בישראל, שמוכר את ההצגה שלו לתיאטרון כמו הקמארי. התלמידים מקבלים שכר מההצגה השלישית, ככל שחקן מהמניין. אין עוד שום בית ספר שהוציא את ההצגה שלו לחו"ל, אנחנו נביא אותה לא רק לתאטראות בארץ שכבר רכשו את ההצגה, גם לחו"ל, לבד, בלי סבסוד ותמיכה".

המחזה שעולה בימים אלה, כאמור בקאמרי, ואמור נמצא במשא ומתן עם תאטראות נוספים בארץ, ואולי המרגש מכל, הוזמן לעלות גם בעולם. "יש התעניינות בהצגה לקראת פסטיבלים בעולם, יש לי קושי להטיס את כל ההפקה ואנחנו שוקלים לפתוח הד סטארט על ההצגה, כדי לרוץ איתה בעולם. אני עוד לא ידוע איך זה יקרה, אבל כמות ההתעניינות וההצעות מהעולם רבות. ואני בהחלט חושב שזו מתנה לסטודנטים שלנו, ללמוד בבית ספר שמציג בעולם ומוכר הצגות בחו"ל. העובדה שאנחנו בית ספר עצמאי פרטי ומצליחים לעשות ללא תמיכה וסיוע ממשלתי את מה שאחרים שמתוקצבים לשם כך לא מצליחים ממלאת אותי גאווה רבה", הוא מספר. בעתיד, אמור מתכוון להפוך את המחזה גם לסרט קולנוע. 


ההתעניינות בהצגה מגיעה ממקומות שונים בעולם, אפילו עד דובאי שמעו על ההצגה "השתתפנו בפסטיבל בקייב, הכרתי שם במאי מאירן, ואנחנו בקשרי עבודה. הוא הגיע לפסטיבל בדובאי וסיפר שם על ההצגה הזאת ופתאום קיבלנו פנייה מדובאי, אני מקווה שבאמת נגיע להופיע שם, זה בהחלט מרגש". 

ההצגה מוגבלת לצפייה לבני 18 פלוס. "החוקים בכל מדינה שונים, ואנחנו נתאים את ההצגה למדינה בה היא תוצג" מבטיח אמור.

"רוז של טנסי ווילאמס" למועדי ההצגות הקרובות>> https://bit.ly/3dH7zIb

ב- 27.01.2022 תעלה ההצגה בבית ציוני אמריקה על פי תשלום דאנא (הכניסה חינם, הצופים מוזמנים לשלם כראות עיניהם בסיום ההצגה ההצגה), להזמנת כרטיסים 0503350753.

לאתר>> , לערוץ היוטיוב>>

בית הספר למשחק של דים אמור 077-5518861




תגיות