אילוסטרציה
| צילום: מיקי אלון
"תקנות הזויות": מנהלי בתי החולים נגד העברת סמכויות לאוצר בניהול תקציבים
המחאה היא בעקבות תקנות המסדירות את הניהול הכספי של בתי החולים ומעניקות סמכויות רבות לממונה על התקציבים במשרד האוצר וגם למנכ"ל משרד הבריאות. "אנו, המנהלים, הרופאים, האחיות וכל יתר הצוותים הופכים לכאורה לאויבים בשער", כתבו המנהלים
ראשי מערך האשפוז, הכולל את כל מנהלי בתי החולים בישראל, שיגרו היום (ב') מכתב חריף לשר הבריאות ניצן הורוביץ ולמנכ"ל משרדו נחמן אש, אשר כותרתו "הבעת אי אמון של בכירי מערכת הבריאות במשרד הבריאות".
המחאה של מנהלי בתי החולים מגיעה על רקע תקנות בתוך חוק ההסדרים שכבר אושר, המסדירות את הניהול הכספי של בתי החולים ומעניק סמכויות עצומות – הן באיכותן והן בכמותן - לממונה על התקציבים במשרד האוצר וגם למנכ"ל משרד הבריאות. לפי התקנות, ניתן יהיה בין היתר להטיל סנקציות על בתי חולים במקרה של גירעון, וכן לייסד ועדה שתנהל בפועל את בית החולים במקרה זה. כל זאת כשלטענת המוחים המערכת מתוקצבת בחסר.
קראו עוד בכלכליסט:
בין חותמי המכתב פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב ופרויקטור הקורונה לשעבר; פרופ' איציק קרייס, מנכ"ל בית החולים שיבא; פרופ' מיקי הלברטל, מנכ"ל רמב"ם; ד"ר אסנת לבציון קורח, מנכ"לית אסף הרופא; ד"ר ענת אנגל, מנכ"לית וולפסון; פרופ' יורם וייס, מנכ"ל הדסה; פרופ' טריף בדר, מנכ"ל קפלן; ד"ר ארז און, מנכ"ל פדה פוריה ולשעבר מנהל חטיבת בתי החולים הממשלתיים; פרופ' מסעד ברהום, מנכ"ל בית חולים נהריה; ד"ר מיקי דודקביץ, מנכ"ל הילל יפה.
"בתקנות חוק התקציב שעומדות בימים אלו משרד הבריאות מתערטל מכל סמכויותיו, שניתנו לו בזכות, ומעבירן לידי האוצר בדמות החלטות דרקוניות של רגולציה שאין לה אח ורע במדינת ישראל", נכתב במכתב. "המסמך מהווה פגיעה קשה וקיצונית בטיפול בחולים הפונים לבתי החולים בישראל. המסמך גרם לנו אכזבה קשה על היעדר ההבנה של משרד הבריאות לצורכי המערכת עליה הוא מופקד", כותבים מנהלי בתי החולים ומזהירים את משרד הבריאות מ"אובדן דרכו כאחראי על בריאות הציבור וכרגולטור למתן שירותי רפואה מקצועיים ונגישים".
לדברי מנהלי בתי החולים, "אנו, המנהלים, הרופאים, האחיות וכל יתר הצוותים הופכים לכאורה לאויבים בשער. אנו אלה שעשו ועושים ככל יכולתם לטפל בציבור, ובמיוחד בעת גלי מגפת הקורונה, ולכן התקנות המוצעות גורמות אכזבה קשה ואובדן אמון".
סנקציות במקרה של גירעון
התקנות מחייבות את כל בתי החולים לגבש דו"חות כספיים רבעוניים ושנתיים, וכאמור מטילות סנקציות (הגבלות בפעילות, בפיתוח, בהשקעות ובהעלאות שכר) במקרה של גירעון, ובמקרים קיצוניים מסדירות הצבת חשב מלווה.
כמו כן התקנות מייצרות אורגן חדש - ועדת חריגים - שמורכב מנציגי האוצר והבריאות, ובפועל ינהל את בית החולים במקרה של גירעון. נזכיר כי בטיוטת חוק ההסדרים המקורית הסנקציות על בתי חולים גירעוניים כללו גם סנקציות אישיות על חברי הנהלה, לרבות פיטורים של מנהלים. הסעיף הזה הוסר.
בכירים במערכת האשפוז ששוחחו הערב עם "כלכליסט" הגדירו את התקנות "הזויות". "מערכת האשפוז בישראל מתוקצבת בחסר ניכר – לפחות 6 מיליארד שקל. לא שמענו כל בשורה על תיקון עיוות קשה זה של חסר תקציבי, ולא על יצירת שוויון בתקצוב בין בתי החולים מהמגזרים השונים. בין היתר לא ניתן מענה לבקשתנו לקבל 321 מיטות טיפול נמרץ המיועדות לטיפול בחולים".
מנהלי בתי החולים סבורים כי מערך האשפוז בנוי באופן גירעוני. "הגירעון הכולל מוכתב על ידיכם, ואנו דוחים את המסמך מכל וכל. הטלת סנקציות קיצוניות על הנהלות בתי החולים מטרתן להביא לכך שהשיקול הרפואי יוכתם, ואילו השיקול הכלכלי, שאינו כולל את ראיית השיקול המקצועי וטובת המטופלים, יוביל לפגיעה בטיפול בחולים", הם מסבירים וקוראים למשרדי הממשלה "לקיים דיון רציני ומהותי בצורכי המערכת, גישור על תת-התקצוב כמוזכר לעיל ויצירת שוויון וצדק חלוקתי בין הגורמים השונים במערכת".
מנהלי בתי חולים גם מטיחים בפני משרד הבריאות (ובעקיפין גם באוצר) כי "אופי המסמך אינו הולם תרבות של מדינה דמוקרטית במהותו, ולא נוכל לשתף פעולה עם משרד הבריאות בהלך דברים זה, לנוכח שבירת האמון".