אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עוד אלוף במיל' מתייצב לצד בעלי הווילות מבני ציון: "חוות השרתים - כשל לאומי" צילום: אביגיל עוזי

בלעדי

עוד אלוף במיל' מתייצב לצד בעלי הווילות מבני ציון: "חוות השרתים - כשל לאומי"

עמוס גלעד גורס כי חוות השרתים של נימבוס הן יעד לאומי אסטרטגי, ובנייתן מעל פני הקרקע תחשוף אותן לסיכונים ביטחוניים. אחת מהחוות הללו נבנית בבני ציון, שתושביו פתחו במאבק משפטי וציבורי נגדה. ועדת חוץ וביטחון תקיים דיון בנושא

14.12.2021, 06:00 | עמיר קורץ

ועדת חוץ וביטחון צפויה לקיים דיון בנושא הקמת חוות שרתים על רקע טענות לסיכונים ביטחוניים. מדובר בחוות שנבנות במסגרת פרויקט נימבוס, מכרז מחשוב הענן הממשלתי, והחשש הוא כי המבנים האסטרטגיים, שמוקמים על פני הקרקע ומתפרסים על שטח גדול, יהיו יעד להתקפות טילים, רקטות ומל”טים. יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, אמר השבוע לכלכליסט כי הדיון יתקיים בעקבות פניות של ח”כים ובקשה לדיון מהיר.

קראו עוד בכלכליסט:

אמזון וגוגל זכו במכרז הממשלתי להקמת כמה מרכזי דאטה סנטרס ברחבי הארץ בהיקף כספי מוערך של 4 מיליארד שקל. אחת מחוות השרתים שבמרכז הוויכוח נבנית כיום במושב בני ציון ואמורה לשרת את גוגל. התושבים גילו לאחרונה כי החלו עבודות תשתית בצמוד לבתיהם, וכיום הם מנהלים מאבק משפטי וציבורי נגד החווה. כפי שנחשף בחודש שעבר ב"כלכליסט", הם גייסו לצדם את האלוף במיל' גיורא איילנד, לשעבר ראש המל"ל, שחיבר חוות דעת חריפה נגד החווה. 

אלוף במיל אלוף במיל' עמוס גלעד על רקע חוות שרתים במושב בני ציון | צילום: אביגיל עוזי אלוף במיל

איילנד כתב כי הקמת החווה במיקום ובאופן הנוכחי היא סכנה ביטחונית שעלולה להביא ל"פגיעה ברכוש ובנפש". הוא הזהיר מפני תקיפות סייבר או רחפנים ומפני ירי רקטות וטילים מדויקים על האתר שאינו מוטמן: "בניית חוות שרתים, שבה מידע לאומי רגיש במקום מיושב במרכז הארץ, ללא בחינת גורמי הביטחון, היא חסרת אחריות".

חוות דעתו צורפה לערר שתושבי בני ציון, בצרה וחרוצים הגישו בשבוע שעבר לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה נגד החלטת הוועדה המקומית ומושב בני ציון להעניק היתר לבניית החווה (אחרי שמשכו עתירה מנהלית שהגישו למחוזי). בערר צוין כי הסיכון הביטחוני והבטיחותי בלב היישוב "לא עמד לנגד עיני הוועדה המקומית, לא עמד לנגד היחידה הסביבתית האזורית, ולא לנגד עיני ועדת השניים שחתמו על ההיתר".

הוועדה המקומית והמושב טענו השבוע בתגובתם לערר: "אין מדובר במבנה ביטחוני הנדרש לאישורים מיוחדים בהתאם לחוק התכנון והבנייה, אלא במבנה אזרחי, שכל טענה לסיכון ביטחוני לגביו היא פרי מוחם הקודח של העוררים ונותן חוות הדעת מטעמם, ואינה מבוססת על עמדה ביטחונית מקצועית ידועה. נכון להיום, שיקולים ביטחוניים אינם בין השיקולים שיש לשקול בבואה של ועדת התכנון לדון במבנה אזרחי לכל דבר ועניין".   

”שיקולי עלות”

מלבד חוות הדעת של איילנד והמקרה הפרטני של בני ציון, גורמים ביטחוניים נוספים הביעו בעבר עמדה דומה בנוגע להקמת חוות שרתים ברחבי הארץ. אחד הבכירים שבהם, אלוף במיל’ עמוס גלעד, לשעבר ראש האגף הביטחוני־מדיני במשרד הביטחון וראש חטיבת המחקר באמ”ן, אמר השבוע ל”כלכליסט” כי אינו מחויב לשום צד ואינו מקבל תשלום משום גורם. לדבריו, "אם תקום חוות שרתים שהשטח שלה גדול יחסית ולא מוטמנת מתחת לפני האדמה, יהיה קל לפגוע בה, והיא תהיה חשופה לפגיעת רקטות וכן לאיום טילים מדויקים ומטוסים חמושים ללא טייס". 

וות השרתים הנבנית בבני ציון, צילום: אבנר חדד וות השרתים הנבנית בבני ציון | צילום: אבנר חדד וות השרתים הנבנית בבני ציון, צילום: אבנר חדד

לדבריו, "המיגון היה צריך להיות אחד השיקולים המובילים בהחלטה על הקמת החוות, ולצערי, כנראה בשל שיקולי עלות או התעלמות מהסיכון כפי שאני מעריך אותו, זה תוכנן באופן בעייתי שעשוי להוות בעיה לאומית־אסטרטגית. כמו ששרלוק הולמס אומר, ‘זה אלמנטרי’. אם יש לך אתר גדול והוא קריטי, והאויבים שלנו יודעים מכך, אזי הוא חשוף לפגיעה וזה מסוכן". 

גלעד סיפר כי פנו אליו גורמים בעלי אינטרס עסקי במאבק הזה, אולם הוא סירב לשתף עמם פעולה: "באופן עקרוני אני נמנע מזה, כי בנושאי ביטחון חשובים אני מעדיף להביע את דעתי המקצועית, ללא שיש לי כל אינטרס אישי ובלי להפיק רווח – וכך אני עושה גם כעת היות שבעיניי יש פה כשל לאומי. זה מכרז של מיליארדים, והיתה כאן קבלת החלטות בעייתית של גופים שלא יודעים לשקול שיקולי ביטחון. באופן כללי אני חושב שהמדינה היתה צריכה להיות ממוגנת מתחת לאדמה בהיקפים עצומים הרבה יותר, היות שהאיומים רק הולכים וגדלים, בטח כלפי פרויקט כזה. לא צריך להיות אלוף במיל’ כדי להבין דברים כל כך פשוטים, אפשר גם להיות מלש"ב לפני גיוס כדי להגיד את זה". 

”רמת שרידות גבוהה”

השאלות הביטחונית סביב הקמת חוות השרתים של נימבוס עומדות גם בבסיס שאילתה שהגיש ח"כ משה ארבל (ש"ס) לשר האוצר. ארבל כתב כי מרכזי הדאטה סנטרס הנבנים כיום מיועדים לשמור את כל המידע הממשלתי, לרבות מידע רגיש על אזרחי ישראל: "המרכזים נבנים על פני האדמה, וללא הגנה מפני פגיעות טילים. אם ייפגע אחד מהם חלילה, כמויות מידע עצומות של כלל משרדי הממשלה עשויות להיאבד". הוא ביקש לדעת אילו דרישות ביטחון פיזי נקבעו עם החברות הזוכות, ותהה מדוע לא להקים את החוות מתחת לאדמה או בבנייה מיוחדת שתגן מפני טילים.

 בעבר התייחס האוצר לטענות האלה ומסר: "כלל דרישות המכרז המקצועיות, הביטחוניות והמשפטיות גובשו בשיתוף גורמי הביטחון המוסמכים במשרדים האזרחיים ובמערכת הביטחון. כל אחד משני הספקים הזוכים יקים שלושה אתרים במרחק גאוגרפי ניכר, אשר יקיימו ביניהם קשר של גיבוי לצורך יצירת יתירות. יתירות זו מביאה לרמת שרידות גבוהה מאוד, ולעמדת גורמי המקצוע זו רמה גבוהה אף יותר ממבנה תת־קרקע יחיד החשוף לסיכונים אחרים". נדמה כי התשובה הזו לא מספקת את כולם. לאחרונה שלח ח"כ ניר אורבך (ימינה) מכתב בקשה לח"כ בן ברק לקיים דיון דחוף בנושא בוועדת חוץ וביטחון כי לדבריו, "נראה כי אין דרישה ברורה לבניית מרכזי הדאטה מתחת לפני האדמה כדי להביר את רמת הבטיחות במבנים השונים, לצד התכנון לפרסום מיקום מתחמי האחסון לידיעת הציבור". 

ח"כ בן ברק מצדו נשמע השבוע מסויג מעט ואמר שאינו אוהב את ה"לובינג שעושה החברה שהפסידה במכרז", והכוונה לאורקל. עם זאת, הוא מתכוון לשמוע קולות של גורמים ביטחוניים בנושא. לדבריו, עד כה לא מצא מחדל בנוגע למכרז, "למעט העובדה שהחוות לא מוטמנות מתחת לקרקע, אבל עדיין יש הפרדה וגיבוי מוחלטים". על כל פנים, לדבריו, "היות שח”כים הגישו בקשה לקיים דיון מהיר בנושא, אני מעריך שנקיים בוועדה דיון בשבועות הקרובים".  


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות