פיטורי המנכ"ל – כישלון של השרה

בממשלה שמציגה עצמה כממשלת שינוי לא רק המינויים צריכים להיות תקינים וכשרים, אלא גם ההדחות. פרשת פיטוריו  שלשום של מנכ"ל משרד החינוך יגאל סלוביק לאחר חמישה חודשים בתפקיד יכולה לשמש כמדריך לאיך לא מפטרים מנכ"ל.

האמת היא שלהוציא במקרים חריגים בכלל לא ראוי לפטר מנכ"ל. הדרך הנכונה היא הודעה מוסכמת שבה מסיבות אישיות / מקצועיות / אחרות השר נענה לבקשת המנכ"ל לסיים את תפקידו. זאת גם אם בפועל השר הציג למנכ"ל הצעה שאי אפשר לסרב לה. אם נכונות הטענות שסלוביק עמד להתפטר ממילא, ודאי לא ברור מה שרת החינוך יפעת שאשא ביטון השיגה במהלך הכוחני, נוסח בכירי הליכוד.

יפעת שאשא-ביטון ויגאל סלוביק | צילום: קובי קואנקס, מוטי קמחי

מדובר בכישלון של השרה ולו בגלל העובדה שמדובר במינוי אישי מובהק שלה. מאז הפיטורים צוטט סלוביק בשיחות עם מקרובים אומר כי היו חילוקי דעות קשים בנושא הקורונה. בין היתר סלוביק רצה לקיים את החלטת הממשלה בנושא חיסונים בבתי הספר ושאשא ביטון התנגדה.

בתגובות של שאשא ביטון חזרה שוב ושוב האמירה “אין שופטים אדם בשעת צערו”. למרבה הצער היא לא הסתפקה באמירה המכובדת הזו והשתלחה: "המחלוקת בינינו היתה על אופן תפקודו, התנהלותו ואי עמידה ביעדים שהצבתי למערכת החינוך". 

לדבריה, התנהלותו אחרי הפיטורים מוכיחה ש"אינו ראוי להיות איש אמון". היא גם טוענת באופן מוזר שהוויכוח לא היה על הקורונה וכי "תחום זה נוהל על ידי סלוביק בצורה מיטבית". זה מאוד לא משכנע כי קשה לחשוב על נושא מלבד הקורונה שמצדיק פיטורים אחרי חמישה חודשים. 

השינוי נמדד גם ברגעי משבר ורגע המשבר של פיטורי סלוביק היה מכוער במיוחד. יש לקוות שהממשלה תפיק לקחים ולא תחזור עליו.