מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל: 100 אלף יח"ד תקועות בגלל מכוני טיהור שפכים

בסיומה של שנת 2021 עומדת רשות מקרקעי ישראל עם שיא שיווקים שצפוי להגיע לכ-100 אלף יח"ד, כך עולה מדבריו של ינקי קוינט, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל בראיון שערך עימו כתב כלכליסט, אמיתי גזית בכנס בכירי הנדל"ן של כלכליסט ובנק הפועלים. "נכון להבוקר אנחנו מעל 95 אלף דירות, ועד לסוף השנה נוציא שיווקים נוספים גם ברחובות ובקצרין ונגרד את ה-100 אלף דירות. בעסקאות אנחנו כבר מגרדים את ה-60 אלף דירות ואני מאמין שנעבור את זה. ההכנסות של רשות מקרקעי ישראל בסוף השנה יחצו את הרף של 28 מיליארד שקל, יותר מכפול משנים קודמות". 

האם השיא הנוכחי הוא חד פעמי ונובע מהאטה בשיווק בשנים קודמות?

"לא. המגמה השתנתה, למדנו לעבוד בקצב מהיר יותר, אנחנו בכושר אחר,  לשנה הבאה יש לנו מעל 57 אלף יח"ד במודעות שעדיין לא הוצאנו להם חוברות מכרזים לשנה הבאה. אני מעריך שגם בשנים הקרובות נראה שיווקים באותם ההיקפים, אנחנו עובדים במקביל ולא בטור ובודקים את הקרקע מכל הבחינות, פועלים מול הרשות המקומית ומול החקלאים. יש עדיין הרבה חסמים בדרך, יש 100 אלף יח"ד שתקועות בגלל מט"שים (מכוני טיהור שפכים) בחיפה, באשקלון ובעוד מקומות ברחבי הארץ, זו הבעיה הכי קשה שלנו היום". 

האם ניתן לקצר את הטווחים לשחרור החסמים הללו? 

"אנחנו מנסים לקצר את הטווחים, המט"שים הם הבעיה הכי קשה שלנו, יש לנו גם בעיה של כבישים, ואנחנו מטפלים בעוד היבטים, מטילים עלינו למשל לממן פריסה של סיבים אופטיים כדי שאנשים יוכלו לעבוד מהבית ביעילות. העמדנו לצורך המט"שים כ-450 מיליון שקל ואנחנו מנסים לפתור את זה עם האוצר ומשרד השיכון. ההכנסות של רמ"י הולכות לכיסוי הגירעון של הממשלה, הבעיה במקרה של המט"שים היא לא רק המימון יש כאן בעיה של ביצוע ולפעמים זה אורך 4-5 שנים. כדי לפתור את הנושא ביעילות רבה יותר חייבים שיתוף פעולה עם כלל המשרדים התחבורה, החקלאות, האוצר ועוד". 

פיניתם את שדה דב, למה אתם לא מסתערים עליו? 

"שיווקנו שם לא מעט יח"ד ויש תוכניות נוספות. שאלו אותנו למה לא לקחנו את שדה דב לותמ"ל, אבל אנחנו מוגבלים במספר התוכניות והיח"ד שאנחנו יכולים להביא לותמ"ל ואני מאמין שנשווק שם בקרוב יח"ד נוספות".

ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל | צילום: אוראל כהן

הגברתם את קצב השיווקים של דיור להשכרה, זה לא ישפיע על מחיר המוצר – דמי שכירות גבוהים? 

"הפתרון הוא תחרות, ברגע ששכר הדירה נמצא בתוך התחרות יש לך פחות את הבעיה הזו. בשנה הבאה אנחנו מתכוונים לשווק 10 אלף יח"ד לדיור להשכרה. אחד הפתרונות הם מגורים בפריפריה, נסגרו בהצלחה מכרזים בירוחם ובדימונה. המעבר לפריפריה קורה וחובתנו למתוח את המרכז, צריך להביא תעסוקה ותחבורה לפריפריה. אם תבוא חברה רצינית לפריפריה נשקול מתן פטור ממכרז גם למגורים כמו שנעשה בעבר בכפר ורדים". 

הכסף שהכנסתם יפתור את כל הבעיות האלה? 

"צריכים לתת לנו גמישות לטובת השימוש בכסף, אבל בהחלט, סכום של 28 מיליארד שקל יכול לפתור את כל הבעיות". 

מה הסיבה שבמתחמים קטנים הפרטתם את התכנון? 

חלק מהמתחמים שאנחנו משווקים הם קטנים ואין לנו שם יתרון, אנחנו לא צריכים להיות שם.