"הקורונה הוכיחה שלמרות האונליין למסחר במרכזים הפתוחים ובקניונים יש כח"

אנחנו בעיצומה של מהפיכה טכנולוגית עולמית, שהסוף עדיין לא נראה בה – וישראל ממוצבת במקום טוב. לכן הביקוש הגואה לשטחי משרדים בארץ לפי שעה צפוי להימשך, כך עולה מפאנל בנושא הנדל"ן המניב, במסגרת כנס בכירי הנדל"ן של כלכליסט ובנק הפועלים. הפאנל שעסק בשאלה האם התאוששות בתחומם תימשך גם השנה, נוהל על ידי ירדן רוז'נסקי מכלכליסט ובהשתתפות אופיר שריד, מנכ"ל מליסרון, חי גאליס, מנכ"ל ביג ומוטי קירשנבאום, יו"ר מגדלי הים התיכון ויו"ר קרן מרתון.

הופתעתם מההתאוששות שהגיעה מאז פרוץ המגיפה?

שריד: "היה מצב של חוסר ודאות גדולה. כשפרצה קורונה מספר אחת, שתיים ושלוש – ראינו שבכל יציאה מהסגרים הגענו יותר ויותר מחוזקים. כל פעם חטפנו את הגל הבא, ושוב עם ישראל נהר לקניונים. עכשיו אנחנו פתוחים הרבה זמן והעסקים עובדים נהדר".

קירשנבאום: "בתחום הדיור מוגן כיו"ר מגדלי הים התיכון, ההפתעה היתה מקיר לקיר. היתה הערכה שריחוק חברתי יקשה על החברות בתחום להמשיך לצמוח ולייצר הכנסות. בסגרים היה קשה מאוד לשווק בתחום, אבל מאז שנגמרו הסגרים, המבוגרים הפנימו את היתרון של לשבת בקהילה. הייתי אומר שהקורונה היתה אירוע שמהווה אחת הפעמים שבהם לא היתה התאמה בין התוצאה והציפייה".

מימין ירדן רוז'נסקי, אופיר שריד, מוטי קירשנבאום, אופיר שריד וחי גאליס | צילום: אוראל כהן

בתחילת הדרך הפגיעה הייתה יותר בקניונים הסגורים, נראה היה שיש נהירה למרכזים מסחריים פתוחים כמו אלה של ביג. הרגשת שינוי בהעדפות השוכרים או הלקוחות?

גאליס: "אני חושב שניצלנו את הקורונה ואת חוסר הוודאות שהיתה בהתחלה, וקיבלנו החלטה שנראתה מטורפת – לפטור את השוכרים משכר דירה. זו היתה החלטה שמבחינתנו החלטה לטווח ארוך. להוכיח לשוכרים שכשאתה שוכר של ביג אין לך מה להיות מוטרד. הרגלי הביקוש זזו בתחילה למרכזים הפתוחים. השקענו הרבה כסף בפרסום ובשנה האחרונה, מרכזי הקניות הפתוחים צומחים יותר מהקניונים. אבל גם הקניונים צומחים. זאת ההוכחה שלמרות האונליין למסחר יש עוצמה וכח. בני אדם הם לא רובוטים, הם אוהבים ללכת לקניונים ולמרכזים פתוחים וגם למשרדים".

עוד לא נכנסו מגבלות הקורונה החדשות לתוקף וכבר אנחנו רואים בלגנים בשטח.

שריד: "כיום רוצים להכניס את התו הירוק לתוך הקניונים. כלומר רוצים שמי שמחוסן שנסמן אותו בצמיד, כאילו שאנחנו רשאים לסמן את הסטטוס הבריאותי בפרהסיה. עכשיו הוא יכול ללכת לחנויות ולמאפיות ולפארמים וכו' ולקבל מהם שירות, גם אם הוא לא מחוסן. ברחוב אם הוא לא מחוסן הוא יכול להיכנס לחנויות אופנה, ולא בקניון. זה פער שייצור יותר התקהלויות ברחוב. אז לא רק שלא הקטנת את המגיפה, אתה גם מעודד אותה. אנחנו מופתעים כל פעם מחדש. מנסים לעשות תקנות בלי להכיר ולדבר עם השטח, להכיר איך עובד קניון. בקניון יש הכל מהכל. ברגע שנכנסת פנימה, אתה מטייל בכל המקומות שכשתצא מהם, אף אחד לא יכול להגיד אם הוא נותן או לא נותן לך שירות".

גאליס: "יש לנו דז'ה וו עם הממשלות שעשו הרבה טעויות (בעבר) אז עוד פעם הולכים לקורבן - לקמעונאים. מי שמטריד את המדינה הם אלה שלא מחוסנים. צריך שלממשלה יהיה אומץ להפריע להם לחיות חיים רגילים כמו באוסטריה, ואז הם ילכו ויתחסנו"

בפרויקט לנדמארק בתל אביב, שותפה מליסרון והיא והשותף שלה צפו תוספת של 100 מיליון שקל בהכנסות העתידיות משכר הדירה, בתוך כמה חודשים. כמה זמן יכולים להימשך עוד משרדי הייטק נוצצים?

שריד: "ה-100 מיליון שקל הם הצמיחה בהכנסות העתידיות. זה אחד הפרויקטים היפים שיהיו בתל אביב. בתחילת השנה צפינו להכנסות של 190 מיליון שקל ועכשיו צופים 290 מיליון שקל. זה בפרויקט שחלקו יושלם בסוף 2023 וחלקו בסוף 2025. החלק של 2023 – אין בו כבר מ"ר פנוי, וחצי מהחלק שיסתיים ב-2025 כבר במו"מ. האם זה יימשך? אנחנו משווקים בשנה האחרונה ביתר שאת והמחירים שהיו לפני 3 ו-6 חודשים לא מה שהיום ועלו ב-20-30 אחוזים. הדרישה לעובדים ולשטחי משרדים איכותיים כל כך גדולה שאני רואה את זה לא רק בתל אביב, אלא גם בבני ברק, פתח תקווה ויוקנעם. יש ביקוש גדול לשטחי משרדים כי החברות רוצות יותר שטחים לעובדים, הן מכינות לעצמן שטח כי אחרת לא יהיה". 

קירשנבאום: "האם אנחנו בסוף של תקופה? אני חושב שאנחנו נמצאים בתוך עידן של מהפכה טכנולוגית שעוד אין את הפרספקטיבה, המהפיכה הזאת אני לא יודע אם היא בהתחלה אבל אנחנו לא רואים את הקצה שלה. הקשר בין מבוגרים לטכנולוגיה עומד להיות מאוד משמעותי שיעזור למבוגר להתמודד באתגרי הבדידות, עם נושא של העשרה. נושא הטכנולוגיה הוא קטר שימשיך לעשות מסלול ארוך. ישראל ממוצבת טוב מאוד בעולם הטכנולוגיה. אנחנו עדיין לא מתחילים לראות את הקצה. נכון שאם תהיה עליית ריבית ואינפלציה יש פקטורים שיכולים להשפיע, אבל לא יכולים לשנות את הביקוש העצום לטכנולוגיה והמעורבות של ישראל במשחק של הטכנולוגיה". 

מאיפה יכול לבוא ברבור שחור?

גאליס: "כל יום צריכים להיות מוכנים לברבור שחור, להיות מוכנים להפתעה שהעולם פתאום ישתנה. זה לאו דווקא רע. לפעמים מהמשברים אתה יכול להצליח לעשות עסקאות שלפני כן לא יכולת לעשות. בסוף אני חושב שהמצב כרגע הוא קצת יותר מדי טוב, במאניה דפרסיה של הקורונה, היה רע ועכשיו קצת יותר מדי טוב. בישראל אנחנו נהנים מזה שאנשים לא טסים לחו"ל והפדיונות מטורפים. צמחנו ביחס ל-2019 למרות ש-50 יום השנה היינו בסגר. זה לא יכול להימשך וכנראה יגיע ליציבות בהמשך. כולם מדברים על אינפלציה, אבל זה יותר מדי שקוף בשביל שזה יפיל את הדברים".

קירשנבאום: "ברמה העולמית חייתי בסביבות של 400 אחוז אינפלציה (שנתי). אז גם אם תהיה אינפלציה, אני רואה בזה התאמה. ברבור שחור הוא הרבה יותר רלוונטי בגלל הסביבה שאנחנו חיים בה, צריכים לזכור שכל יום המציאות שלנו יכולה להשתנות. זה הברבור השחור האמיתי שצריך לחשוב אליו ולהערך לו".

שריד: "ירדנו מ-100% הכנסות ל-0% בסגרים. אני לא חושש, אנחנו מוגני אינפלציה, החוזים שלנו מוגני אינפלציה. לגבי הריבית, יכולה לעלות. אנחנו מגייסים ב-0.1% במח"מ של 8 שנים. גם אם תעלה ל-0.2%, גם אם תגדל קצת עדיין התשואות יהיו מאוד משמעותיות".