פרלמנט האיחוד האירופי בריסל | צילום: שאטרסטוק
TechTalk
האיחוד האירופי מפסיד במרוץ לפיתוח טכנולוגיות AI - ומגיב ברגולציה מחמירה
הרגולציה האירופית, הדורשת איסור גורף על טכנולוגיות שמטרתן לנתח התנהגות אנושית, עתידה לזעזע את שוק הבינה המלאכותית ברחבי העולם. עו"ד אור גלרט, מומחה ב-GDPR, אינטרנט ורשתות חברתיות, סבור שהתעשייה הישראלית צריכה להחליף את אירופה בתפקיד שומר הסף
לפעמים נדמה שהאיחוד האירופי הוא קצת כמו ילד שלא יודע להפסיד. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר בתקופה האחרונה היא המלחמה הרגולטורית שהאיחוד מנהל כנגד תעשיית הטכנולוגיה העולמית. ברשימת 20 חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם לא תמצאו אפילו חברה אירופית אחת.
קראו עוד בכלכליסט:
אף על פי כן, הנתונים הללו לא מפריעים לאיחוד האירופי, פעם אחר פעם, לקבוע רגולציה שמטלטלת את תעשיית ההייטק העולמית. תחילה הם עשו זאת באמצעות ה-GDPR (רגולציה אירופאית עם תחולה בינלאומית להגנה על מידע אישי) וכעת משימתם היא חקיקה של חוק בינה-מלאכותית חדש - ה-Artificial Intelligence Act. עד היום כנראה לא שמעתם עליו, אבל בקרוב הוא יגיע למעמד הנכסף של "מילת באז".
החוק צפוי להיות בעל תחולה עולמית. לפי ההצעה, ככל שמידת הסיכון שהטכנולוגיה משיתה על המשתמשים גבוהה, כך הדרישות חמורות יותר. ההצעה מבחינה בין שלוש דרגות סיכון:סיכון לא מקובל, סיכון גבוה וסיכון מוגבל. בקבוצת הסיכון הלא מקובל, ההצעה מונה טכנולוגיות שמטרתן לנתח התנהגות אנושית או לאמוד את הערך החברתי של יחיד או קבוצה וקובעת לגביהם איסור גורף, לא פחות. באשר לזיהוי פנים במרחב הציבורי, ההצעה קובעת איסור ולצידו חריגים, לפיהם ניתן להפעיל מערכת כזו במקרים נדירים בלבד - למשל, במצב של התחקות אחר ילד נעדר.
בקבוצת הסיכון הגבוה ההצעה מונה מנגנוני בטיחות מבוססי AI, דוגמת אלה המשמשים כלי רכב, מכשור רפואי ותשתיות חיוניות. הקבוצה כוללת גם מערכות לניהול עובדים, ניהול פיננסי, הגירה, אכיפת החוק ועוד. מי שמפעיל מערכות כאלה נדרש להטמיע מנגנונים להגנה מפני אפליה מובנית, התחקות אחר תהליך הלמידה האוטונומית ופיקוח אנושי על הפעילות.
לגבי קבוצת הסיכון המוגבל, ההצעה קובעת מגבלות רכות יותר. כך למשל הדרישה ליידע את המשתמש על כך שההתקשרות היא עם מכונה ולא עם אדם, ושקיפות לגבי פרופיילינג או דיפ-פייק. הקנס על הפרה מזוג זה צפוי להגיע לכ-20 מיליון יורו או 4% מההכנסה השנתית של החברה.
חשוב לומר: רגולציה של מערכות בינה מלאכותית, כמו גם של עיבוד מידע אישי, היא הכרחית. יחד עם זאת, תמוה כי מי שמעצב כיום את הרגולציה הגלובלית הם בעיקר מוסדות האיחוד-האירופי, בעוד העיט האמריקאי בתרדמת עמוקה.
בכל הנוגע לפיתוח טכנולוגי בכלל ו-AI בפרט, אירופה מפגרת אחר ארצות הברית וסין. אחת המטרות המוצהרות של החדשנות הרגולטורית במוסדות האיחוד האירופי היא יצירת תחרות, ככל הנראה על פי המודל שלהם. כלומר, אם אתה לא יכול לנצח, שנה את חוקי המשחק. רק בחודש שעבר סיימו נציגי 27 מדינות האיחוד לנסח את עמדתם בנוגע לחוק הבינה המלאכותית. הנציגים ואיתם המועצה האירופאית להגנה על מידע טוענים שלא די במגבלות על מערכות לזיהוי פנים במרחב הציבורי ושיש לאסור עליהם לחלוטין.
מדוע שואפים האירופים לשנות את הרגולציה? ובכן, ברשימת 10 הטכנולוגיות המתקדמות ביותר לזיהוי פנים יש חברה אירופית אחת בלבד. התעשייה הישראלית, לעומת זאת, מככבת שם עם חברות כמו AnyVision, Verifyoo ונוספות.
בכל אופן, אם בארצות הברית ימשיכו להתמהמה בענייני רגולציה דיגיטלית, באירופה ימשיכו לעשות את זה בשביל כולנו. הפיתרון מצוי ביוזמה משותפת: כפי שכלי שיט שטים באוקיינוס לפי חוק שנקבע בהסכמה בינלאומית, ראוי שכך יעשה גם באינטרנט. ונוכח ההשפעה הישראלית המשמעותית על התחום, זו לא תהיה חוצפה ליזום מהלך גלובלי שכזה דווקא כאן בישראל.
הכותב הוא עו״ד אור גלרט, מומחה ב-GDPR, אינטרנט ורשתות חברתיות