מספר המתפטרים במגמת עלייה, וזה דווקא סימן טוב

מספר המתפטרים בישראל עבר ב־8% את מספרם לפני הקורונה. בחמישה החודשים האחרונים יש עלייה מתמדת במספר המתפטרים. מאז מאי האחרון נרשמה עלייה של 65% בשיעור המתפטרים שמחפשים עבודה. כך עולה ממחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה. מתפטרים מוגדרים כמי שעזבו את העבודה מיוזמתם בשנתיים האחרונות, כלומר לא מדובר רק במתפטרים חדשים אלא בכל המתפטרים בתקופה זו.

למרות העלייה במספר המתפטרים, הפער מלפני הקורונה קטן יחסית. לכן,  החוקרים מגיעים למסקנה שעדיין מוקדם לקבוע אם ישראל הצטרפה למגמת ההתפטרות הגדולה שמאפיינת ארצות הברית ובריטניה או שההתפטרויות התאפשרו בשל צמיחת המשק. לדברי עורכי המחקר, דפנה אבירם ניצן מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה ורועי קנת פורטל, יש להמתין עד שיתבהרו נתוני אוקטובר ונובמבר. זאת במיוחד לאור הזינוק העצום במספר המועסקים במחצית הראשונה של נובמבר שכנראה מכיל גם חלק ממלאי המפטרים.

גל התפטרויות בארה"ב - אך לא בכל העולם

הדיון הציבורי במובטלי הקורונה התמקד בחודשים האחרונים במפוטרים שבוחרים לא לחזור לעבוד ובאלה שהתפטרו מיוזמתם. זאת על רקע העובדה שלמרות האבטלה הגבוהה מספר המשרות הפנויות שובר מדי חודש שיא חדש והגיע ל־143 אלף משרות באוקטובר האחרון. בארצות הברית ובבריטניה יש תופעה רחבה מאוד של מתפטרים שזכתה לכינוי "ההתפטרות הגדולה". עם זאת לא מדובר בתופעה כלל עולמית. הנתונים מקנדה, יפן, ניו זילנד והאיחוד האירופי לא מצביעים על עלייה משמעותית במספר המתפטרים.

מהמחקר עולה כי מלאי המתפטרים עמד על 132 אלף בינואר 2020 והגיע במפתיע לשיא של 141 אלף דווקא בתחילת המשבר במרץ ואפריל 2020. הסיבה לכך היא שחלק ממאות אלפי העובדים שיצאו לחל"ת במרץ ואפריל ניצלו את ההזדמנות (הרעה משמעותית בתנאי העבודה) להתפטר בתנאי מפוטר. מאז ירד מספר המתפטרים, בעיקר בגלל המשבר וחוסר הביטחון הכלכלי. 

במאי האחרון עמד מלאי המתפטרים על מספר נמוך במיוחד של 109 אלף ומאז הוא טיפס בהתמדה עד 142 אלף בספטמבר האחרון. מדובר בעלייה של 8% לעומת ינואר 2020 ושל 30% לעומת מאי האחרון.

"מאחר שמדובר בעלייה של חמישה חודשים בלבד, לאחר מגמת ירידה בשנה שקדמה להם, להערכתנו עדיין מוקדם לקבוע שמגמת 'ההתפטרות הגדולה' קיימת גם בישראל ויש להמתין לנתונים נוספים", כתבו החוקרים. לדבריהם, "מגמת הגידול במספר המתפטרים ובשיעור המתפטרים במהלך החודשים האחרונים חלה במקביל להסרת חלק ניכר של מגבלות הפעילות שהוטלו במהלך הגל השלישי". כמו כן, ההתפטרות קרתה עם סיום הזכאות לדמי אבטלה של מובטלים עד גיל 45 בסוף יוני 2020. 

החוקרים מציינים כי גידול במספר המתפטרים מאפיין שלבי התאוששות כלכלית, שכן עובדים חשים ביטחון רב יותר לעזוב מקום עבודה כאשר הכלכלה צומחת והביקוש לעובדים נמצא במגמה עלייה.

החוקרת דפנה אבירם ניצן. קשה לקבוע שיש גל התפטרויות | יחצ

את הטענה שהעלייה במספר המתפטרים לא נובעת בהכרח מרצון להפסיק לעבוד מחזק נתון נוסף שמביאים החוקרים: מספר מחפשי העבודה בין המתפטרים גדל מ־31 אלף במאי האחרון ל־52 אלף. מדובר בעלייה של 68%. שיעור מחפשי העבודה מבין המתפטרים גדל באותה תקופה מ־27% ל־36%. לשם השוואה, בינואר 2020 (לפני המשבר) עמד נתון זה על 28% בלבד.

לדברי החוקרים, "מדובר במגמה חיובית שכן ככל שעולה שיעור המתפטרים שמחפשים עבודה כך עולה גם הסבירות שהם יחזרו למניין המועסקים בחודשים הקרובים".

שיעור התעסוקה חזר לרמה של טרום קורונה

אחת הסיבות לכך שהחוקרים סבורים כי מוקדם להכריז על "התפטרות גדולה" בישראל היא נתוני התעסוקה המעודדים של המחצית הראשונה של חודש נובמבר. על פי סקר כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור התעסוקה במשק עלה במחצית הראשונה של נובמבר ל־62.1%, שהם 4.1 מיליון מועסקים. בכך חצה שיעור המועסקים לראשונה מאז תחילת משבר הקורונה את ה־60% וחזר לרמתו במחצית הראשונה של מרץ, ערב המשבר.

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה כולל מובטלים הגיע ל־65.2% והוא גבוה באחוז אחד מכפי שהיה בשבוע הראשון של מרץ 2020, כלומר לפני הקורונה.

במקביל, האבטלה לפי החישוב המרחיב של הלמ"ס המשיכה לרדת מ־7.3% במחצית השנייה של אוקטובר שהם 309 אלף איש ל־6.7% במחצית הראשונה של נובמבר שהם 292 אלף איש במחצית הראשונה של נובמבר. עם זאת יש להביא בחשבון שהנתונים מתייחסים לחצי חודש וצריך להמתין ולראות אם המגמה תימשך בחציו השני.

הנתונים החיוביים נובעים בין היתר מחזרתם לעבודה של אנשי חינוך והורים לילדים, אחרי תקופת החופש הגדול והחגים. גורם נוסף הוא סיום תשלום דמי האבטלה למבוגרים בני 45 ומעלה פלוס באמצע אוקטובר. דווקא העובדה שמספר המובטלים גדול עדיין ממה שהיה לפני הקורונה מעידה שלמשק יש אפשרות נוספת לצמוח.

עלייה במספר המתפטרים מאפיינת שלבי התאוששות כלכלית, שכן עובדים חשים ביטחון רב יותר לעזוב את מקום העבודה כאשר הכלכלה צומחת והביקוש לעובדים נמצא במגמת עלייה

לאור הנתונים האלה אומרים החוקרים כי העלייה במספר המתפטרים "נראית על פניו כמו תיקון" ומלמדת על עלייה בביטחון התעסוקתי. כלומר, אנשים שרצו להתפטר השהו את ההחלטה ועשו זאת רק כשהמשק התחיל להתאושש. "זה לא נראה שלאנשים נמאס משוק העבודה", ציין קנת פורטל.

מצד שני החוקרים מציינים כי "קשיי המעסיקים בגיוס עובדים למגוון משרות פנויות במשק, רובן משרות לתחומים בהם השכר הוא סביב רמת שכר המינימום, מחזקים את ההשערה שהסיבה לגידול הנוכחי במספר המתפטרים קשור לכך שחלקם מאסו בעבודה, או לפחות בעבודה שאינה עונה על הציפיות שלהם מבחינת שכר או סיפוק מקצועי". כלומר, לא בטוח שיש פה התפטרות גדולה נוסח ארצות הברית ובריטניה, אבל די ברור שלחלק מהעובדים נמאס לעבוד קשה ולהרוויח מעט. כאשר הכסף ייגמר להם ייתכן שלא תהיה להם ברירה אלא לחזור לעבודה.

החוקרים מזכירים את ממצאי המחקר הקודם והמאוד מפתיע שלה שפורסם ב"כלכליסט" ולפיו כחצי ממובטלי הקורונה החליפו תפקיד או מקום עבודה או שניהם. כרבע (24%) החליפו מקום עבודה ותפקיד, 18% החליפו מקום עבודה, אך נותרו בתפקיד דומה וכ־5% נוספים חזרו לאותו מקום עבודה, אך לתפקיד אחר.

נתונים אלה שופכים אור על הקריאה של שר האוצר אביגדור ליברמן לאנשי ענף התיירות לחפש עבודה חדשה. 

נראה שלפחות חלק מהם כבר עשו את ההסבה. לדברי אבירם ניצן, "חצי ממובטלי הקורונה הזיזו את עצמם ועשו שינוי. זה מתבקש ברגע ששנתיים אין לך עבודה".