החל גיבוש מתווה לאספקת מים לירדן: מים מותפלים בשילוב קידוח בצד הירדני

ישראל החלה בגיבוש מתווה לאספקת מים לירדן, בהתאם למזכר ההבנות שנחתם בחודש שעבר. לכלכליסט נודע כי אחת האפשרויות המסתמנות תכלול סיוע לירדן בפיתוח קידוח 'צופר 22' בצד הירדני, על מנת לצמצם את כמות המים שישראל תעביר לירדן.

בנוסף, נבחנת האפשרות להשלים את מכסת המים מתוך מתקני ההתפלה הקיימים כיום בישראל (והשניים שיקומו עד 2025), ולצמצם את שאיבת המים מהכנרת. כיום כל מכסת המים לירדן, שעמדה על 50 מיליון קוב ועלתה ל-100 מיליון קוב לאחרונה, מגיעים מהכנרת.

מלך ירדן עבדאללה | צילום: אי פי איי

מזכר ההבנות שהוגדר "היסטורי" נחתם תחת הכותרת של מאבק משותף במשבר האקלים. הוסכם במסגרתו שישראל תבדוק אפשרות ליצוא מים מותפלים לירדן בהיקף של עד 200 מיליון קוב בכל שנה. בתמורה, ירדן תקים בשטחה מתקן פוטו וולטאי גדול (לייצור חשמל משמש) כולל יכולת אגירה, ואת האנרגיה הירוקה שתופק בו תייצא לישראל.

במזכר ההבנות הוסכם כי ישראל "תבחן" הקמת מתקן התפלה חדש בישראל, כשהמים שיותפלו בו ייוצאו לירדן. סיכום הפרטים ובדיקת היתכנות קונקרטית לביצוע הפרויקטים תבוצע במהלך 2022.

כבר בעת חתימת המזכר נראה היה כי ההיתכנות להקמת מתקן התפלה נוסף, מעבר ל-7 המתקנים הקיימים או שנמצאים בהליכי הקמה, איננה גבוהה. בישראל אומנם יש טכנולוגיה מצוינת להתפלת מים, אך לא ברור היכן וכיצד ניתן להקים לאורך החוף מתקן התפלה נוסף. הקמת מתקן התפלה מחייבת שטח של מאות דונמים, על קו החוף, ובדרך כלל נדרש להקים בצמוד לה גם תחנת כוח שכן מתקני התפלה הם צרכני חשמל כבדים ביותר. תוכנית להקים מתקן התפלה ותחנת כוח צמודה תגרור בהכרח התנגדות סביבתית רחבה.

אספקת מים מים רק פעם אחת בשבוע

מצוקת המים בירדן נחשבת בעיה משמעותית שעשויות להיות לה השלכות פוליטיות נרחבות. ירדן סובלת ממצוקת מים חמורה ומתמשכת, שכן בשונה מישראל שהקימה שורת מתקני התפלה על קו החוף שלה, לירדן אין גישה למי ים, מקורות המים הטבעיים שלה מעטים והיא קיבלה כמיליון פליטים שברחו מסוריה ועיראק.

באזורים שונים בירדן אין גישה למים זורמים באופן שוטף ויש אזורים שמקבלים הזרמת מים רק פעם אחת בשבוע או אפילו פעם אחת בחודש בלבד.

בהקשר למצוקת המים בירדן, יש המבקשים להזכיר כי מלחמת האזרחים בסוריה פרצה על רקע בצורת חריפה ומצוקת מים שפגעה באלפי חקלאים סורים ופגעה דרמטית בייצור החיטה במדינה. כתוצאה מכך התרחשה הגירה המונית של 2-3 מיליון אזרחים סוריים מהכפרים לערים, שקרסו בהעדר תשתיות מתאימות. בין השאר על רקע זה, נתפסת מחויבות של ישראל לסייע לירדן להשיג עוד מים, כהכרחית לשלומה ובטחונה.

במסגרת הסכמי השלום עם ישראל, ב-1994, התחייבה ישראל לספק לממלכה 50 מיליון קוב מים בכל שנה. מדובר במים מהכנרת שמסופקים באמצעות חברת מקורות. במהלך השנים האחרונות ביקשה ירדן בכל שנה להעלות את המכסות, והבקשות היו נבחנות בישראל ולרוב מאושרות בכל שנה. בשנה האחרונה לחצה ירדן להגדיל את כמות המים המסופקת בהסכם, ובחודש יולי השנה נעתר ראש הממשלה נפתלי בנט לבקשה. באוקטובר נחתם הסכם רשמי בעניין.

חסרים 400 מיליון קוב מים

נקודת המוצא היא ההבנה שלירדנים חסרים 400 מיליון קוב מים בכל שנה. ישראל לא תוכל לספק לה את כל הכמות הזו, אבל תוכל לצמצם עבור הממלכה את המחסור.

האפשרות הראשונה היא להמשיך את שאיבת המים לירדן מהכנרת, כך שכל ה-200 מיליון קוב יגיעו משם. אפשרות זו בעייתית ועלול לערער את יציבות האגם שהוא גם המחסן (האוגר) הלאומי של ישראל לשעת חירום.

אפשרות שנייה היא שכל המים לירדן יגיעו ממתקני ההתפלה. כיום כ-80% ממי השתייה בישראל מגיעים מחמשת מתקני ההתפלה הקיימים ועד 2025 צפויים להיבנות שני מתקני התפלה נוספים (גליל מערבי ושורק 2).

הכנרת | צילום: אבי אריש

אפשרות זו תחייב אומנם בניית תשתית הולכה בצד הישראלי ובצד הירדני, אבל תבטיח למי שמחזיקים מתקני התפלה זרם הכנסות מצויין. 

בחודש שעבר נמכר מתקן ההתפלה של מקורות באשדוד לקרן ההשקעות ג'נריישן קפיטל ולחברת שפיר תשתיות תמורת 909 מיליון שקל. המתקן הוא בעל יכולת הפקה של 100 מיליון קוב בשנה, שעד כה לא נוצל בעקבות בעיות בהקמתו. כיום המתקן תוקן ופועל במלוא התפוקה, ואף קיימת אפשרות עתידית להרחיב את יכולת ההפקה שלו.

אפשרות שלישית, והיא כנראה זו שתאומץ לבסוף, היא תמהיל של מספר מקורות: השמשת קידוחים שנמצאים בצד הירדני – קידוחי צופר. וכך כבר כ-10% מהכמות תסופק. שאר המים יגיעו ממתקני ההתפלה הקיימת, עם השלמות ככל שידרש מהכנרת. את פיתוח הקידוחים תבצע חברת מקורות בשיתוף עם קבלן ירדני.