מכותנה ועד מל"טים: ארה"ב תתנתק מהעבדות הסינית

שנה אחרי שממשל טראמפ החרים יבוא של כותנה ומוצרי עגבניות ממחוז שינג'יאנג בסין, ארה"ב מעלה הילוך במלחמתה נגד הכליאה של בני המיעוט המוסלמי האויגורי במחנות כפייה באזור. 

במהלך המשמעותי ביותר שנקטה עד היום מדינה מערבית, הקונגרס העביר שלשום ברוב קולות חוק האוסר על יבוא מוצרים משינג'יאנג. החוק נועד להילחם גם בהעסקת ילדים בסין, חלקם באזור המדובר, אך גם במחוזות אחרים. 

ארה"ב נלחמת בתעשיית עובדי הכפייה

החוק יוצא לדרך כחצי שנה אחרי שמשרד העבודה האמריקאי פרסם מסמך שמפרט את המהלכים למיגור היבוא משינג'יאנג, בין אם ישיר או עקיף, בציינו ניצול נרחב של עובדי כפייה במגזר החקלאות. ההערכות הן, כי מוצרי כותנה בשווי כ־9 מיליארד דולר ומוצרי עגבניות בשווי כ־10 מיליון דולר יובאו מסין לארה"ב בשנת 2020. 

פגיעה במגמות הירוקות 

המהלך הוא דרמטי בעיקר בשל חלקה המשמעותי של סין בתעשיית הכותנה. 20% מחומרי הגלם מגיעים מסין, כאשר הייצור בשינג'יאנג מהווה 85% מתוצר הכותנה הסיני. במסמך הדגיש משרד העבודה, כי על החברות העושות עסקים עם סין לוודא כי אף חוליה בשרשרת האספקה לא נגועה בתוצרים של המחנות הללו. 

תעשייה משמעותית אחרת שבה עוסק המסמך הם הפאנלים הסולאריים וחלקה של שינג'יאנג בשרשרת האספקה, זאת לאור העובדה כי סין שולטת בייצור הגלובלי של רכיבים וחומרי גלם בתחום. בשנת 2020 שלטו חברות סיניות ב־70% מהאספקה העולמית של פוליסיליקון המיועד לייצור תאים סולאריים, כאשר 45% מהחומר הגיעו משינג'יאנג. סין שולטת גם ברכיבים ובחומרים נוספים הנדרשים לתעשייה, כולל הלוחות הסולאריים עצמם. לפי הערכות מומחים, פאנלים סולאריים שהורכבו בארה"ב בחמש עד עשר השנים האחרונות, קרוב לוודאי הגיעו מסין, והמהלכים האחרונים צפויים להאט את קצב התקנתם. החוק מחזק את הפער בין תוכניות הממשל לדאוג לסוגיות זכויות אדם לבין מאמציו להתמודד עם ההתחממות הגלובלית. ממשל ביידן שואף להקפיץ את חלקה של האנרגיה הסולארית במשק החשמל האמריקאי מ־3% כיום למעל 40% ב־2035. 

מפעל כותנה בשינג'יאנג באפריל האחרון | צילום: אי.פי

הממשל הפדרלי פועל גם בחזית עבדות הילדים בסין, זאת בעקבות דיווחים על העסקתם בכפייה בקטיף כותנה במחוזות שינג'יאנג וגאנסו. לפי הערכות, עד מיליון ילדים מגויסים מדי שנה לקציר הכותנה, כאשר רובם מקבלים שכר זעום שממנו מקוזזות עלויות הארוחות, ההסעות והתשלומים לבתי הספר. במחוזות הנאן, שנשי וסצ'ואן דווח על ילדים בני 13־15 שמועסקים בתעשיית האלקטרוניקה, לעתים תוך תיאום עם מוסדות הלימוד. גם בתעשיית הצעצועים מעסיקה סין ילדים.

מלבד במישור החקיקתי, הממשל האמריקאי נוקט מהלכים נוספים נגד סין בשל דיכוי המיעוט האויגורי. אתמול דיווח ה"פייננשל טיימס" כי ארה"ב תוסיף לרשימה השחורה של חברות סיניות עמן אין לעשות עסקים או להשקיע בהן, עוד שמונה חברות. אלה כוללות את יצרנית המל"טים המסחריים הגדולה בסין, DJI Technology. עוד נכללות ברשימה, יצרנית התוכנה לזיהוי תמונות Megvii, יצרנית מחשבי העל Dawning Information Industry, מומחית זיהוי הפנים CloudWalk וכן חברות בינה מלאכותית, אבטחת סייבר ומחשוב ענן.

לפי הדיווח, ההחלטה היא תגובה למעורבותן, לכאורה, במעקב אחר המיעוט האויגורי. עוד צפוי משרד המסחר להכניס מעל 24 חברות סיניות, חלקן מתחום הביוטכנולוגיה, לרשימת ישויות שאליהן יוגבל הייצוא האמריקאי. ההחלטה מגיעה לאחר שבשבוע שעבר הודיעה ארה"ב כי תטיל חרם דיפלומטי על אולימפיאדת החורף שתתקיים בפברואר 2022 בבייג'ינג בגלל "הפרות זוועתיות" של זכויות אדם. 

ביקורת נגד אריקסון ויוניקלו

לא רק ארה"ב פועלת לחשיפת שרשראות האספקה הבעייתיות. במרץ 2020, המכון האוסטרלי למדיניות אסטרטגית (ASPI) פרסם דו"ח המזהה 83 חברות זרות וסיניות שהרוויחו, לפי הטענה, באופן ישיר או עקיף מהשימוש בעובדי כפייה אויגורים. אלה כללו, בין השאר, את אדידס, אברקרומבי אנד פיץ', אמזון, גאפ, M&H, במוו, פומה, נייקי, אינדיטקס ונורת' פייס. בעקבות פניית פעילי זכויות אדם, רוב החברות ציינו כי אינן משתמשות בחומרי גלם או בתוצרים המגיעים באופן ישיר מהאזור. מומחים חזרו וציינו, כי בשל ייצור במדינות שלישיות, קשה עד בלתי אפשרי לדעת אם עובדי כפייה היו מעורבים בתהליכים. 

בחודש שעבר, בעקבות תלונות שהובאו נגד יצרנית הסלולר השבדית אריקסון, ציינה החברה כי חדלה להשתמש ביצרנים באזור הבעייתי. גם פאסט־ריטיילינג, החברה־האם של יוניקלו שנדרשה לנושא, הדגישה כי הליכי הייצור שלה אינם מערבים הפרת זכויות אדם.