עומס בקניון עיר ימים, נתניה | צילום: ראובן שוורץ
"הקרבנו מספיק בשביל המדינה בקורונה, מחקנו כבר חצי מיליארד שקל. סיימנו לתת"
הזעם של הקניונים עשה אתמול את שלו, והממשלה החלה להשמיע קולות נסיגה מכוונתה לחייבם לחלק צמידים שיבחינו בין מחוסנים ללא מחוסנים. מתווה התו הירוק אמור להיכנס לתוקף מחר, וטרם ברור איך ייאכף. בינתיים, מנכ"ל עזריאלי אייל חנקין, מכין את הרשתות הקמעונאיות לשינוי בגישה
מסתמן שהזעם של בעלי הקניונים עשה אתמול את שלו, והממשלה החלה להשמיע קולות נסיגה מכוונתה להחיל את התו הירוק במתכונת שתחייב את הקניונים לחלק ללקוחות צמידים שיבחינו בין מחוסני קורונה ללא מחוסנים.
כך לפחות עלה מהמסרים השונים שהחלו לצאת מדיוני הממשלה בשעות אחר הצהריים. מתווה התו הירוק אמור להיכנס לתוקף מחר, אבל עדיין לא ברור באיזה אופן הוא ייאכף, ובינתיים הכאוס חוגג.
קראו עוד בכלכליסט:
שחר תורג’מן, יו”ר התאגדות רשתות האופנה והמסחר, הגיב למתווה ולשינויים הצפויים בו: “לממשלת ישראל אין את העוז לרדת בצורה מכובדת מהעץ הגדול שטיפסה עליו. המתווה הזה ימות מיתה הדרגתית. החלק הראשון של המתווה, החלק הערכי, כבר מת. אנחנו לא נסמן אנשים. וגם החלק של המתווה השני ימות. מכניסים אנשים לאותו מתחם, ולאחד אומרים מותר לך לקנות ולשני אומרים אסור לך לקנות. אי אפשר לאכוף את זה. זה שהממשלה מטילה את האחריות לאכיפה על הקניונים היא מבינה שהיא טיפסה על עץ גבוה מדי, רק שהיא לא רוצה להודות בזה”.
בכל מקרה החלת תו ירוק על הקניונים, בכל מתכונת שהיא, עלולה להחזיר אותם לתסריט ההפסדים של תחילת הקורונה. אבל הפעם עושה רושם שבעלי הקניונים יהיו פחות נכונים לספוג את העלויות.
“סיימנו לתת, הקרבנו מספיק בשם מדינת ישראל ובשם האינטגריטי העסקי שלנו“, אמר ל”כלכליסט” אייל חנקין, מנכ”ל קבוצת עזריאלי. “קיבלנו בסגר הראשון כמה מאות אלפי שקלים על הנחות ארנונה. זה הדבר היחיד שקיבלנו. בשנה שעברה, עד פברואר 2021, הפסדנו חצי מיליארד שקל שנמחקו לנו מהקניונים. השארנו חצי מיליארד שקל על הרצפה, ואף אחד לא פיצה אותנו בגרוש. אני גם לא מבקש מאף אחד גרוש, רק מבקש שיעשו דברים ברורים ויעילים”.
מי אחראי על זה שלא ייכנסו לחנויות לא מחוסנים, הקניון או החנות?
“ממה שאנחנו מבינים זה בעל החנות. אבל אני לא יכול להגיד לחנות לשים מאבטח. אני לא הולך נגד השוכרים שלי. בסגרים היתה שאלה אם אני יכול למנוע פתיחה של חנויות. אנחנו לא שוטרים ולא שב”כ, ולכן ההנחיה הזו תעשה הרבה יותר תורים, אנשים יריבו איתנו, וזה ייצר אלימות. בחנויות אי אפשר לאכוף את זה, לחניון מותר להיכנס, אבל בכניסה למעלית אין שמירה. אם מישהו לא יישם את זה בחנות שלו, אז אני משטרה? איך הממשלה שמה על גוף פרטי מטלה שלשב”כ לא אישרו לעשות אותה? תפעולית, הדבר הזה לא ישים, וחוקית לדעתי הוא גם לא ישים, והוא לא יוריד את הביקוש של הצרכנים, אלא ייקח אותם למקומות ספציפיים מחוץ לקניונים”.
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, טוען כי החלת תו ירוק “תחייב פיצוי מחודש עבור עשרות אלפי עסקים בישראל, שכן ברור לחלוטין שמחמת דרישת התו הירוק לא יוכלו משפחות להיכנס לקניון. המדינה משתמשת במגזר העסקי כגורם הרתעה מול אלה שלא התחסנו כדי לדרבן אותם להתחסן, במקום להפעיל אמצעים חלופיים כמו התו הסגול וריחוק פיזי“.
”מענישים את בעלי העסקים”
מנכ”ל קניון הזהב בראשון לציון, יוסי לגזיאל, סיפר כי מאז שעות הבוקר התקבלו במשרדי ההנהלה מיילים מלקוחות מבולבלים שמבקשים לדעת מה יקרה ביום שישי, אז אמורה להתקבל ההחלטה הסופית על התו הירוק בקניונים. “אנשים ששלחו מיילים אמרו שאינם מוכנים שיתייגו אותם. המתווה הזה יוביל לכך שבכניסות לקניונים יהיו עימותים בין מאבטחים לאזרחים. שהמדינה תביא כוחות ביטחון ומשטרה ופיקוד העורף לאכוף את ההוראות שלה. למה אנחנו הקניונים צריכים להתמודד עם הדבר הזה? זה לא תפקידנו. והשאלה אם בכלל זה נחוץ, כי מה ההבדל בין חנות רחוב לחנות בקניון?
“עכשיו צריך להציב שומר בכל חנות שימנע מלקוחות בלי תו ירוק להיכנס אליה. זה נשמע לך הגיוני שנשים מאבטח בכל כניסה לחנות? מי שקיבל את ההחלטה לא חשב עליה לעומק”. בקניון הזהב כבר הזמינו צמידים עם הלוגו של הקניון בעלות של 25 אגורות לצמיד.
אם ירד מספר המבקרים בקניונים, ובהתאם גם הפדיונות בחנויות, צפויים הקמעונאים לצמצם משמרות עבודה, מה שיפגע בסופו של דבר בעובדים. דודו פולטורק, מבעלי קבוצת רולטיים, המפעילה את רשתות סווטש, אימפרס, סמסונייט וטומי, אומר כי יוריד את מספר העובדים במשמרת: “זו החלטה אומללה של הממשלה. אני רואה את זה כדרך להעניש אותנו בעלי העסקים שמעסיקים מאות ואלפי עובדים בכל חברה. דווקא בתקופת סוף שנה, שהיא התקופה החזקה בקניונים. יש דרכים לעשות את זה ולא על חשבון החנויות שמחפשות פרנסה. אנחנו נצטרך לצמצם משמרות ולהוריד את מספר העובדים בכל משמרת שעומד כיום על 3-2 עובדים, אם נראה ירידה משמעותית במכירות. זה מהלך שיגרום קטסטרופה. גם ככה לא כל הקמעונאים חזרו למספרים של לפני הקורונה, אז לעשות נזק יותר גדול? למה?”
קמעונאי גדול נוסף אמר כי זה עוד מס שפתיים שהממשלה לא תצליח לאכוף אותו. “הם גוזרים על הציבור גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. העיקר להגיד שבנט עשה משהו. ממילא אנשים ייכנסו לסופרמרקט ולקופות חולים בקניון, אז איפה ההיגיון פה? רק כדי להראות שהם עשו משהו? כל הממשלות מתחילת הקורונה מתנהלות בלי היגיון. בנט עושה דברים הפוכים ממה שהוא כתב בספר שלו. כמעט 36% מאלה שהתחסנו בחיסון ראשון לא מחוסנים בחיסון שלישי, אז מה לעשות, להשאיר את כל המדינה בחוץ ולא להכניס אותם לקניון?”
”ישוטטו בערבוביה”
קבוצות הקניונים עזריאלי ומליסרון הגישו אתמול מכתבים לראש הממשלה ולשרים נגד מתווה התו הירוק לפני עתירתן לבג"ץ. "במרחבי הקניון עצמו ישוטטו בערבוביה בעלי תו ירוק וכאלה שאינם בעלי תו ירוק", כתבה קבוצת מליסרון בפנייתה לראש הממשלה. "לחנויות שאינן מוגדרות חיוניות יורשו להיכנס רק בעלי תו ירוק שסומנו באופן גלוי בצמיד המתאים. מדובר במתווה שמפלה את החנויות הפועלות בקניונים לרעה לעומת חנויות הממוקמות ברחוב ובמרכזי הקניות הפתוחים – שנותרו פתוחות לציבור ללא כל הגבלה של תו ירוק או חובת סימון המבקרים – וזאת ללא שונות רלוונטית, ביסוס עובדתי או הצדקה".
גם בחברת גזית גלוב לא קיבלו בהבנה את החלת התו הירוק. אורן הוד, משנה למנכ"ל גזית גלוב, אמר כי "ברגע שמטילים מגבלות כאלה זה מוציא את המוטיבציה של האנשים לפעול כרגיל, ויוריד את מספר המבקרים בקניונים, מה שיוביל לפגיעה גם בחנויות החיוניות, וזה יוביל להצטברות מלאי והפסדים לקמעונאים. יש פה חוסר הכרה במציאות. אם העסק כל כך גרוע ומסוכן, צריך לעצור הכל, והמדינה צריכה להכניס יד לכיס ולפצות את המסחר. אבל אם המדינה חושבת שאפשר לחיות לצד הקורונה, אז שתפעל כדי שניתן יהיה לחיות לצדה".
עוד הוסיף הוד: "אנחנו לא ערבים להצלחה של האכיפה של הדבר הזה. אנחנו לא מפירי חוק, רק מתריעים שהחוק הזה לא ישים. המדינה מקבלת החלטה תחת חשיבה קצרה בלי להסתכל קדימה. המתווה של פיילוט הקניונים שגובש לפני שנה, עדיין שריר וקיים ואין שום בעיה להחיל אותו".