אל תתנו את כספי הפנסיה שלי לארז ויגודמן

אחרי כמעט חמש שנים של פעילות מתחת לרדאר, ארז ויגודמן חוזר לשוק ההון הישראלי. בימים אלה מי שהיה המנכ"ל האחרון של טבע, כשעוד ניתן היה לקרוא לה ספינת הדגל הישראלית, משלים גיוס הון למיזם חדש. ויגודמן ועוד ארבעה שותפים גייסו 10 מיליון דולר מחברת הביטוח מגדל ומקווים לגייס עוד 6.5 מיליון דולר ממוסדיים נוספים בישראל. 

אף שמדובר בכסף קטן עבור מגדל, ולא תקום כאן זעקה ציבורית, היא לא צריכה להשקיע את כספי העמיתים במיזם החדש של ויגודמן. גם אם אנשי מגדל זוכרים חסד נעורים למי שהיה מנכ"ל מכתשים אגן ונשיא ומנכ"ל שטראוס עלית, תתכבד מגדל ותשקיע בו מכספי הנוסטרו שלה.

השאלה הגדולה היא מדוע בכלל ויגודמן מגייס הון לקבוצת אגכימדס (AGCHIMEDES), שאמורה להקים חברות ביוטק ופודטק, ממוסדיים. הרי זהו מיזם עתיר סיכון, שטרם הציג קבלות או חברות של ממש. מדוע לפתע במגדל, שכמעט ולא השקיעה במיטב היוניקורנים הישראלים - שכבר מוכרים במאות מיליוני דולרים בעולמות מוכחים כמו פינטק או סייבר - מגלים התלהבות מאנטיביוטיקה לבעלי חיים, שיפור יכולת הקליטה של פחמן דו חמצני בעצי פרי או דור חדש של רכיבי מזון עם יישומים משלימים בתחום הקוסמטיקה? הכל אגב, תחת קורת גג אחת ובניצוחו של ויגודמן.

אגכימדס, שמתעתדת לפעול בכל התחומים הללו, מביאה למגדל רק הכרזות. ויגודמן הוא אשף של הרצאות ומצגות. אין כריזמטי ממנו בעולם התוכן הזה, ובכל זאת, קרנות השקעה שהמנדט המרכזי שלהן הוא להשקיע במיזמים בשלבי חיים ראשוניים, לא מסתערות בינתיים. די להעיף מבט בשוק הטכנולוגיה ומדעי החיים המקומי להבין שכסף של הון־סיכון לא חסר כאן. רק השבוע נחשף ב"כלכליסט" גיוס ענק של 320 מיליון דולר ליצרנית הבשר המתורבת פיוצ'ר מיט. ל

פני שבועיים נחשף גיוס של 800 מיליון שקל לקרן פודטק חדשה של פיקברידג' בהובלת בכירי ענף המזון לשעבר בישראל, עם קבוצת אדמונד דה רוטשילד. 

ככל שמתפתחים גופי השקעה שמתמחים בפודטק והענפים המשיקים לו כמו אגטק, כך גדלים גם סבבי הגיוס של החברות בענף. אז למה ויגודמן מביא פעילות שלרוב זוכה להשקעות קטנות ולא של עשרות מיליוני דולרים דווקא למוסדיים? פעילות שלרוב מושכת משקיעים בעלי מומחיות מאוד ספציפית ותובעת נכונות לתוצאה בינארית, כלומר כישלון מוחלט או הצלחה מוחלטת?

הסיבה לכך היא שקרנות הון־סיכון ומשקיעים זרים לא מסתערים על המיזם של ויגודמן. להם, בניגוד למוסדיים הישראליים, אין סנטימנטים. הם רואים בוויגודמן רק את מה שהוא - המנכ"ל שהטביע את ספינת הדגל הישראלית ואת חברת הגנריקה הגדולה בעולם. נכון, הוא לא האחראי הבלעדי לנפילתה של טבע, שהפכה ממודל לחיקוי לחברה מדשדשת, אבל הוא חתום על שורה ארוכה מדי של טעויות שהובילו למצבה. טבע אולי כבר לא נלחמת על קיומה לאחר קיצוצים אלימים שהוביל קור שולץ, מחליפו את ויגודמן, אבל כרגע גם אין מנוע צמיחה באופק שלה ויעד השיוט הוא רק הקטנת החוב שאיים להטביע אותה עד לפני שנתיים. חוב שהעמיס עליה ויגודמן כשהוציא את טבע להרפתקת הענק - רכישת החטיבה הגנרית של אלרגן היריבה ב־40 מיליארד דולר.

ואולם הטעות הגורלית של רכישת אלרגן היא רק טעות אחת. ניתן לתלות אותה חלקית גם בדירקטוריון הכושל, שלא רק לא מנע את חתימתה אלא גם לא דרש לבטלה לפני שהושלמה. אפשר לתלות אותה גם בשינוי דרמטי בשוק התרופות הגנריות ערב הבחירות לנשיאות ארה"ב ב־2016. ניתן לייחס אותה גם לדרישות הלא צפויות של רשות ההגבלים העסקיים בארה"ב למכור פעילויות מצליחות, כדי שהחברה הממוזגת לא תהיה גדולה מדי בתחומים אחדים. 

לקרנות הון־סיכון ומשקיעים זרים אין סנטימנטים. הם רואים בוויגודמן רק את המנכ"ל שהטביע את חברת הגנריקה הגדולה בעולם. נכון, הוא לא האחראי הבלעדי, אבל הוא חתום על שורה ארוכה מדי של טעויות

אך את הטעות ה"קטנה" של 2.3 מיליארד דולר של רכישת רימסה המקסיקנית אסור לשכוח וגם לא להמעיט בחשיבותה. רימסה, שהתבררה כהונאה, חשפה את ההתנהלות הבעייתית של הנהלת טבע ב־2015, לאחר כניסת ויגודמן לתפקיד ב־2014. התנהלות לחוצה וכמעט פרנואידית מצד אחד, ולא מתעמקת בפרטים או בביצוע בדיקת נאותות מצד שני. יתרה מכך, כשמאשימים את דירקטוריון טבע שנרדם בשמירה לאורך השנים ושהיה יסמן של ההנהלה, גם כאן שמור לוויגודמן כסא של כבוד, משום שלפני מינויו למנכ"ל, הוא כיהן בדירקטוריון טבע שנים ארוכות, מאז 2009.

ארז ויגודמן. התנהלות לחוצה ולא מתעמקת בפרטים בטבע | צילום: צביקה טישלר

ויגודמן בנה את המוניטין שלו בקרב המוסדיים הישראליים בעיקר בתפקידו כמנכ"ל עלית שהוביל את המהלך המיתולוגי למיזוגה עם שטראוס. אז באה כהונתו המוצלחת בת העשור כמנכ"ל החברה הממוזגת, שאחריה הוקפץ לניהול מכתשים אגן. לגבי תקופתו זו הדעות כבר פחות אחידות. 

מצד אחד הוא הוביל שם קיצוצים ואריזה מחודשת של החברה לקראת מכירתה לכמצ'יינה הסינית, אך במקביל גם במכתשים ידעו לספר כי לא מעט מהעשייה לוותה ברוח, צלצולים ומצגות מרשימות שהובילו לטעויות של חוסר התעמקות. חלקן הגדול התגלו בדיעבד, כמו למשל מיתוג מחדש שיצר סיבוכים בתחום הקניין הרוחני ובשיווק.

אין הכוונה שצריך לחסום בפני ויגודמן את שוק ההון, אלא שלא צריך לקחת איתו סיכונים שלא לוקחים עם אחרים. לאורך השנים הוא בלט ברשימת שיאני השכר ורק ב־2016, שנתו האחרונה בטבע, קיבל תגמול בעלות 20 מיליון שקל. אם חשקה נפשו בסטארט־אפי פודטק והוא לא מצליח לגייס הון חיצוני, שיתכבד וימצא אנג'לים או שישקיע מכספו הפרטי. לא מכספי הפנסיה שלי.