נתן גושן ואבי נשר |
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
לשיר עם כל "הלהקה" במחווה לאבי נשר, להתענג על קיגל מסורתי, וכזה שפחות, לטוס מחוץ למערכת השמש בעזרת סטניסלב לם, לצלול עמוק ללוע של "מלתעות" ועוד
אופנה
להתלבש לנשף, לפי הספר
בימים אלה ראה אור הספר היפה "הנשף" המתעד את התערוכה הנפלאה בשם זה המוצגת במוזיאון העיצוב חולון. התערוכה, שאצרה יערה קידר, עוסקת בקשר בין אופנה, חלומות ואסקפיזם, ומחברת בין ההיסטוריה של הנשפים מהמאה ה־18 ועד שנות ה־80ובין אופנה מערבית לבין יצירות של מעצבים ישראלים. עלעול בספר מזמן מסע שבו מתערבבים מציאות ודמיון, עם שחזורים היסטוריים נהדרים של מוני מדניק ושמלות קוטור יפהפיות בין השאר של שחר אבנט, ויוי בלאיש, יניב פרסי, אהרון גניש, אלירן נרגסי; ושיתוף פעולה נהדר של ליהי הוד, שלומי ענתבי ומעצבת הטקסטיל מאיה נאה.מי שעדיין לא ביקרו בתערוכה ישמחו בוודאי לדעת שהיא הוארכה עד 8 בינואר וכך גם נוספו כמה הרצאות של קידר המספקת הצצה לתהליך היצירה של התערוכה.
מחיר הספר: 180 שקל .פרטים באתר המוזיאון theball-dmh.org.il
עילית מינמר
במה
לשיר עם כל "הלהקה" במחווה לאבי נשר
בטקס פרסי אופיר האחרון זכה הבמאי אבי נשר, מיוצרי הקולנוע המובילים בארץ, בפרס למצוינות מטעם האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה. מחר ב־12:00 ייערך לכבודו אירוע מחווה והצדעה במסגרת סדרת גיבורי תרבות בתיאטרון הלאומי הבימה, עם שירים מסרטיו ובהם "הלהקה", "דיזנגוף 99", "שוברים", "סוף העולם שמאלה", "פעם הייתי" ו"תמונת הניצחון", סרטו החדש. ישתתפו שחקנים שעבדו איתו לאורך השנים בהם אדיר מילר, לירון נירגד, רותם אבוהב, מיה דגן, אניה בוקשטיין, גורי אלפי, נתן גושן, יזהר אשדות, משי קליינשטיין, ג'וי ריגר, אליענה תדהר, לירז צ'רכי, נטע גרטי, נלי תגר, ועוד. נשר עצמו נרגש לקראת האירוע: "כשאני עושה סרטים אז השחקנים שלי הם האנשים הכי קרובים אלי והיחסים שנוצרים בינינו מאוד עמוקים, וזה כל כך משמח אותי לראות עד כמה היחסים האלה תקפים וקיימים שנים מאוחר יותר כשכולם באים לחגוג את הסרטים האלה. זה מין סדר פסח מורחב כזה. גם יש משהו יפה בהכרה בגיבורי תרבות כי אנחנו מדינה שלא מספיק טובה בלתחזק את המיתולוגיה שלה".
מאיה נחום שחל
אוכל
להתענג על קיגל מסורתי, וכזה שפחות
כשהייתי ילד, היתה אמי מכינה לא פעם קיגל. במשך המון שנים הייתי משוכנע שהקיגל שלה, זה המתוק עם הצימוקים, הוא היחיד בעולם. מה רבה היתה הפתעתי לגלות שיש בעולם עוד קיגלים. ובראשם דווקא אחד שאינו מתוק כלל, הלא הוא הקיגל הירושלמי המפורסם שעמוס בפלפל שחור. אלא שכדי לשים עליו יד היה צריך לנדוד למאה שערים או לבני ברק — לא עוד. מאפיית טלר הירושלמית המהוללת, שבינתיים שלחה זרועות לתל אביב פותחת היום פופ אפ קיגל שימשך שלושה שבועות בסניף שלה בשוק הנמל בתל אביב. בכל סוף שבוע יוצע למכירה הקיגל הירושלמי ולצדו גם זה המתוק, עם תפוחים וצימוקים, וגם כמה קיגלים יצירתיים כמו "קיגל אנד צ'יז" עם גבינה ופסטו ואפילו קיגל שוקולד וקצפת. תענוג חורפי. פופ־אפ קיגל, מאפיית טלר, שוק הנמל בסופי שבוע עד 6 בינואר
חיליק גורפינקל
ספרות
לטוס מחוץ למערכת השמש בעזרת סטניסלב לם
מי שקרא את "סולאריס", ואפילו מי שראה את אחת מגרסאות הקולנוע שנעשו לפיו, לא ישכח את הסיפור לעולם. "סולאריס", שכתב הסופר היהודי־פולני סטניסלב לם ב־1961, הוא ספר מדע בדיוני, שנוגע גם בהתקדמות הטכנולוגית וגם בנפש האנושית; וניבא תהליכים שהתרחשו שנים אחר כך: איך נעשינו יצורים טכנולוגיים, ומה זה אומר על הפער בין היכולות הרגשיות ובין היכולות הקוגניטיביות שלנו.
"סולאריס" מספר על תחנת חלל שנמצאת בכוכב לכת מחוץ למערכת השמש, שמו והוא מוקף באוקיאנוס, שהוא מין יצור חי. המדענים שנשלחו לשם השתגעו, וכדי להבין מה קרה נשלח אליהם פסיכולוג. "סולאריס" עובד שלוש פעמים לקולנוע, אחד העיבודים המופתיים הוא של הבמאי הרוסי אנדרי טרקובסקי מ־1972. היום ב־19:00 יתקיים בבית אריאלה בתל אביב אירוע של המכון הפולני במלאות 100 שנה להולדתו של לם, ולרגל צאת מהדורה חדשה של הספר, בתרגומו המוצלח של הד"ר אהרון האופטמן (הוצאת כתר). באירוע ישתתפו, לצד האופטמן, הפרופ' אילנה גומל, מומחית לספרות מדע בדיוני ופנטזיה, והמו"ל רני גרף, המתמחה בז'אנר.
שירי לב־ארי
קולנוע
לצלול עמוק ללוע של "מלתעות"
דייוויד פינצ'ר חתום כמפיק על אחת הסדרות יוצאות הדופן שעלו באחרונה בנטפליקס: "Voir", ששה מאמרי וידאו מאת מבקרי קולנוע, בלוגרים ויוצרים שלוקחים סרט שהשפיע על חייהם ומנתחים לו את הצורה באופן עמוק ואישי. כל פרק הוא 20 דקות של סינפיליה צרופה, שתגרום לכם לראות באור חדש סרטים שאולי כבר ראיתם עשרות פעמים. סשה סטון, המוכרת כבכירת בלוגרי האוסקר באינטרנט האמריקאי, פותחת את הסדרה בעיון אישי ונשי על הקיץ שבו חייה השתנו כילדה שראתה לראשונה את "מלתעות" . וולטר צ'ו מציג ניתוח מבריק של "48 שעות", שהופך סרט אקשן־שוטרים־קומי לאמירה מבריקה על גזענות באמריקה. דרו מקוויני מנתח את "לורנס איש ערב" ושואל האם חייבים לחבב את גיבור הסרט כדי לאהוב את הסרט. וטוני ז'ו — יוצר מונטאז'ים קולנועיים מבריקים ביוטיוב שכל הסדרה הזאת קצת נראית בהשפעתו — עוסק בסרטי הנקמה הקוריאניים, ולמה אנחנו אוהבים נקמה בקולנוע. זה קצר, זה מהיר וזה מאיר עיניים. וכל מה שניתן לבקש כעת הוא שנטפליקס יזמו סדרה כזאת גם עם מבקרי קולנוע ישראלים.
יאיר רוה