אומיקרון קורונה | צילום: שאטרסטוק
מחקר: האומיקרון מידבק פי 5.4 מהדלתא, והתחלואה אינה קלה יותר
לפי המחקר של האימפריאל קולג' בבריטניה, הסיכון לתחלואה קשה ותמותה בווריאנט החדש אינה שונה משל הדלתא; חיסון כפול יעניק הגנה של עד 20%, ובבוסטר - 55% עד 80%; במקביל נשמעו הסתייגויות מהמחקר בטענה שעדיין אין מספיק מידע על האומיקרון
הסיכון להדבקה חוזרת בווריאנט האומיקרון של נגיף הקורונה גבוה ביותר מפי חמישה מווריאנט הדלתא, ואין סימנים שהתחלואה בו קלה יותר, כך מראה מחקר שהתפרסם לאחרונה, וזאת על רקע העלייה במספר הנדבקים באירופה, שמאיימת על חגיגות השנה החדשה.
קראו עוד בכלכליסט:
לפי כתבה בסוכנות הידיעות רויטרס, תוצאות המחקר של האימפריאל קולג' מלונדון התבססו על מידע של שירות הבריאות הלאומי (NHS) והסוכנות לבטיחות בריאותית של בריטניה, ומתייחס לאנשים שנמצאו חיוביים לקוביד 19 בבדיקת PCR באנגליה בין 29 בנובמבר ל-11 בדצמבר.
"לא מצאנו ראיות שהאומיקרון שונה בחומרתו מהדלתא (הן בסיכון לאשפוז והם בסיכון לתסמינים)", כך נכתב במחקר, אם כי צוין בו גם שהמידע לגבי אשפוזים מוגבל מאוד בשלב הזה.
"מביצוע בקרה של המצב החיסוני, הגיל, המין, המוצא אתני, היעדר התסמינים, אזור המחיה ותאריך הדגימה עולה כי האומיקרון נמצא קשור לסיכון של פי 5.4 להדבקה חוזרת לעומת הדלתא", כך לפי המחקר, שפורסם ב-16 בדצמבר.
ההגנה שמעניקה הדבקה קודמת נגד הדבקה חוזרת באומיקרון עשויה להיות נמוכה עד 19%, כך נמסר מהאימפריאל קולג', על פי המחקר שלו שטרם עבר ביקורת עמיתים. החוקרים מצאו גם סיכון מוגבר לפיתוח מחלה ללא תסמינים לעומת הדלתא, אצל אנשים שעברו שבועיים או שלושה מאז החיסון השני שלהם, ויותר משבועיים אחרי שקיבלו את מנת הדחף.
במחקר נבדקו החיסונים של אסטרזניקה ופייזר. משמעותם של הנתונים האלה היא יעילות חיסונית ביחס לאומיקרון של עד 20% אחרי שתי מנות חיסון, ובין 55% ל-80% עם זריקת הדחף.
"המחקר מבסס עוד יותר את הראיות לפיהן האומיקרון יכול לחמוק מנוגדנים שפותחו קודם לכן אחרי הידבקות או חיסון", כתב מוביל המחקר, פרופ' ניל פרגוסון. "יכולת ההתחמקות הזאת מהנוגדנים שיש לאומיקרון מהווה סיכון ממשי ומידי לבריאות הציבור".
עם זאת ד"ר קלייב דיקס, שעמד בראש כוח המשימה של מבצע החיסונים בבריטניה, אמר שחשוב לא להסתמך יותר מדי על המידע הנוכחי. "מסקנות המחקר מבוססות על הנחות לגבי האומיקרון בשעה שעדיין אין לנו מספיק מידע. אין לנו למשל מידע על התגובה החיסונית של התא, שהיא מה שמניע את יעילות החיסונים", הוא אמר. בנוסף, חלק ממסקנות המחקר סותרות את המידע שמגיע מדרום אפריקה, שם נראה שהחיסונים נותנים מענה טוב נגד מחלה קשה ומוות, כך לדבריו.