קצא"א ויתרה: מכליות הנפט באילת יחכו לשנה הבאה

החברה הממשלתית קצא"א לא תגיש עתירה מנהלית השנה נגד המשרד להגנת הסביבה ותסתפק בינתיים בתקרה שמאפשרת רק ל־2 מיליון טון נפט בשנה לפקוד את נמל אילת — כך נודע ל"כלכליסט".

המשרד להגנת הסביבה הודיע לקצא"א בתחילת נובמבר כי הוא דוחה באופן גורף את בקשתה להרחבת נפח הפעילות של מיכליות נפט באילת, זאת בשל "מדיניות של אפס סיכונים" בנמל אילת. המשמעות היא שקצא"א כפופה למגבלה הקיימת של 2 מיליון טון נפט, שהם 6-10 מיכליות נפט (תלוי בגודל המיכלית).

הקיבולת של צינור קצא"א, המחבר את נמל אילת עם נמל אשקלון, היא 30 מיליון קוב נפט בשנה. הבקשה המקורית של קצא"א, בהתאם להסכם עליו חתמה עם חברת מד־רד (MRLB, שבבעלות חברה מהאמירויות, מנכ"ל בזן מלאכי אלפר ואיש העסקים יונה פוגל), היתה לאפשר לה להגדיל את פקידת המיכליות עד להיקף של 15—17 מיליון טון בשנה, כלומר בערך פי 8 מכיום. לאור זאת היה צפוי שקצא"א תמהר להגיש עתירה מנהלית ותתקוף את המדיניות של המשרד להגנת הסביבה. עתירה כזו היה עליה להגיש בתוך 45 יום מהמועד בו המשרד הודיע לה על החלטתו, והמועד האחרון להגשתה חל בסוף השבוע. מבדיקת "כלכליסט" עולה שלא הוגשה אף עתירה מנהלית.

ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שקצא"א מתכוונת להסתפק בינתיים במגבלה הנוכחית ואינה רואה צורך לנהל כעת מאבק משפטי שכן הגדלת כמות המיכליות היא צעד שיקרה לאורך זמן ובהדרגה. קצא"א לא מוותרת לחלוטין על תקיפת מדיניות המשרד להגנת הסביבה, אלא דוחה אותה. לפי התוכנית, קצא"א תגיש בינואר 2022 בקשה להגדיל את היתר הרעלים לשנה הבאה, והמשרד להגנת הסביבה צריך להודיע לה עד אפריל 2022 על החלטתו. אם בקשת קצא"א תידחה, היא תוכל להגיש עתירה מנהלית בתוך 45 יום, כלומר עד מאי או יוני 2022.

יו"ר קצא"א, ארז חלפון | צילום: אוראל כהן

לכאורה המהלך של קצא"א הגיוני, הרי מדוע להיאבק כעת במשרד להגנת הסביבה אם ממילא בינואר יש להגיש בקשה חדשה. אבל מנגד, עתירה מנהלית היא הליך שלוקח הרבה מאוד זמן. ברור שאם קצא"א היתה להוטה להגדיל בהקדם את פעילותה, היא היתה ממהרת להגיש עתירה מנהלית.

התפנית המאוד מפתיעה הזו של קצא"א מחדדת את סימני השאלה שהעלה "כלכליסט" בחודש שעבר סביב התועלת הכלכלית שיש בהסכם קצא"א, מול הסיכונים לסביבה. זאת משום שעולה לכאורה מהתנהלות קצא"א שלשירות שהיא מציעה אין בשלב זה מספיק לקוחות, באופן שהיא מוותרת מראש כרגע על המאבק מול המשרד להגנת הסביבה ומסתפקת במגבלת 6—10 מיכליות בלבד.

ב־14 בנובמבר חשף "כלכליסט" כי ההיתכנות הכלכלית של ה"גשר היבשתי" שמציעה קצא"א להובלת נפט מאשקלון לאילת נמוכה, משום שהוא לא מספק יתרונות ממשיים לעומת האלטרנטיבה של מעבר מיכליות דרך תעלת סואץ. ב"כלכליסט" נחשף עוד שהרווח בהסכם מסתתר כנראה במתן שירותי אחסון נפט. לאחסון נפט יש כיום ערך כלכלי רב מאחר שהוא מאפשר לחברות הסחר הגדולות לרכוש נפט כאשר מחירו נמוך, לאחסן אותו ולסחור בו כשמחירו עולה. לקצא"א מיכלי אחסון גדולים באילת ובאשקלון שיכולים להכיל עד 3.7 מיליון מ"ק נפט.

נמל קצא"א באילת | צילום: יאיר שגיא

ברגע שקצא"א תחליט שהיא מעוניינת להיאבק בהחלטת המשרד להגנת הסביבה, סיכוייה להצליח בכך טובים ויעמדו לה שורת טענות משפטיות לתקוף את "מדיניות האפס סיכונים". נראה שהטקטיקה בה נוקטת החברה מול המשרד היא לתת לו לחשוב שניצח, ובינתיים קצא"א ממשיכה בעסקים.

ביום חמישי הגישה המדינה את תשובתה לעתירת ארגוני הסביבה שביקשו לחייב אותה להתערב בהסכם קצא"א או לפחות לקיים לגביו דיון בממשלה. המדינה הודיעה כי אין עילה להתערבות שיפוטית בהסכם.

מקצא"א נמסר בתגובה: "עמדת המדינה בתשובתה לבג"ץ, בשם כל משרדי הממשלה המשיבים, שוב מוכיחה כי קצא"א פעלה ופועלת בהתאם לחוק ולהנחיות גורמי המדינה הרלבנטיים ולאחר תיאום מראש עמם, וכן כי ההתקשרות בהסכם מד־רד ומימושו הם חלק מליבת פעילותה הרגילה והשגרתית של החברה מאז הקמתה".