פערים טכנולוגיים במגזר העסקי בישראל לעומת מדינות אירופה

פערי טכנולוגיה גדולים עמוקים במגזר העסקי באומת הסטארט־אפ: כמעט כל ענף עסקי  משתרך הרחק מאחור לעומת אירופה מבחינת העצימות הדיגיטלית שלו. כך עולה מניתוח ראשון מסוגו שערך האגף לאסטרטגיה ומדיניות של משרד הכלכלה והתעשייה.

משלוחים של מסחר מקוון | צילום: שאטרסטוק

מידת העצימות הדיגיטלית נקבעת על פי 12 פרמטרים, כמו זמינות של רשת אינטרנט עם מהירות גלישה של יותר מ־30 מגה בייט, העסקת מומחים לטכנולוגיות מידע ותקשורת בחברה, החזקת אתר אינטרנט, קיום מסחר מקוון, שימוש בביג דאטה ועוד.

על פי הסקר, רק 11% מהחברות בישראל הוגדרו כבעלות עצימות גבוהה לעומת 14% באיחוד האירופי. 43% מהחברות בישראל הן בעלות עצימות דיגיטלית נמוכה מאוד ו־46% הן בעלות עצימות דיגיטלית נמוכה. נתונים אלה נמוכים מהממוצע באירופה ובמיוחד בהשוואה לפינלנד, שוודיה, הולנד, דנמרק ובלגיה, שבהן הממוצע של החברות שהוגדרו כבעלות עצימות דיגיטלית נמוכה מאוד הוא 18% בלבד. 31% מהחברות במדינות אלה הוגדרו כבעלות עצימות דיגיטלית גבוהה. עורכי הסקר, גלעד בארי ועילי אספרנסה בחרו להשוות מאת ישראל מול מדינות אלה מפני שמדובר במדינות בעלות כלכלות קטנות ומפותחות ועם מאפיינים שדומים לאלה של ישראל.

הניתוח מבוסס על השוואות והתאמות של נתונים מסקר מקיף שעשתה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אל מול דו"חות ונתונים של האיחוד האירופי וה־OECD. הנתונים נאספו בישראל ובמדינות אירופה אחרי פרוץ מגפת הקורונה, כך שהם כוללים את השדרוגים הטכנולוגיים שנכפו על חברות רבות בשל הסגרים והגבלות התנועה.

מהסקר עולה עוד כי כ־50% מהעסקים והחברות במדינות שאליהן הושוותה ישראל הטמיעו מערכות ואמצעים המאפשרים מסחר מקוון ואילו בישראל שיעור זה עומד על 19% בלבד. גם בהבחנה בין עסקים ישראלים בבעלות זרה לבין עסקים בבעלות מקומית נמצאו הבדלים: עסקים בבעלות זרה מתקדמים יותר מבחינה טכנולוגית.

"בעלי העסקים חייבים להעלות את רמת המודעות שלהם בנושא ולהבין את משמעות המצב על רמת התחרותיות שלהם עם העולם", אמרה ל"כלכליסט" סמנכ"לית משרד הכלכלה לאסטרטגיה ולתכנון מדיניות מיכל פינק. לדבריה, המדינה פועלת לגיבוש סל כלים עדכני שיאפשר להיטיב עם מצב הדיגיטציה במגזר העסקי. "עם זאת לא הכל בידי המדינה", הוסיפה. "העסקים בישראל חייבים להפנות את מאמצי התחרות שלהם גם לזירה הדיגיטלית".