"הגבלות הכניסה לישראל חסרות תועלת. ההכרזה על מדינות אדומות - בלתי סבירה בעליל"

"התועלת הבריאותית של הטלת מגבלות תנועה ונסיעה מוטלת בספק רב. אינני רואה כל סיבה להטיל מגבלות נסיעה למדינות אדומה ו/או הגבלת כניסת תיירים מחוסנים ו/או בידוד של ישראלים בעלי תו ירוק" - כך לדברי פרופ׳ איתמר גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות בחוות דעת המצורפת לעתירה שהוגשה היום (ב') לבג״ץ על ידי התאחדות משרדי הנסיעות, יועצי התיירות ומורי הדרך.

משרדי הנסיעות, סוכני התיירות ומורי הדרך מבקשים לבטל את האיסור הגורף על כניסת זרים לישראל מכל המדינות ואת חובת הבידוד הביתי למחוסנים והמחלימים השבים לארץ ואת הגדרתן של מדינות רבות כאדומות. בין היתר, משרדי הנסיעות קובלים על כך שהאיסור הגורף על כניסת תיירים מחוסנים או מחלימים לישראל לא עוגן בחקיקה ודורשים לבטל את החלטות הממשלה והוראות השעה. בהתאחדות טוענים כי המגבלות פוגעות "פגיעה קשה ובלתי מידתית" במשרדי הנסיעות, במארגני התיירות היוצאת והנכנסת, בסוכני הנסיעות בישראל ובכל העסקים שפרנסתם קשורה או תלויה בתיירות הנכנסת והיוצאת.

העתירה כללה כאמור חוות דעת בת 21 עמודים של פרופ' גרוטו. בין היתר, גרוטו כתב כי "להגבלות נסיעה כאסטרטגיית שליטה במחלות יש היסטוריה ארוכה והן אטרקטיביות לקובעי מדיניות כאמצעי להרגעת החרדה הציבורית. עם זאת, הן אינן מהוות גישה יעילה לבלימת התפשטות מגיפות. לאורך כל תקופת הפנדמיה, ארגון הבריאות העולמי נמנע במפורש משימוש בכל הגבלות סחר או נסיעות כדי לשלוט בהתפרצות הקורונה. הנחת העבודה של מרבית המומחים, אם לא כולם, היא שיצירת גבולות בלתי חדירים היא יקרה עד בלתי אפשרית". 

פרופ' איתמר גרוטו, משנה למנכ"ל משרד הבריאות בכנסת ביולי אשתקד | צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

לדברי גרוטו, "באמצעות מגבלות חמורות ניתן לעכב את ההתפשטות למשך פרק זמן קצר. גם בישראל חזינו בחוסר היעילות של האמצעים למניעת כניסה של נגיף 'ווהאן', והווריאנטים שבאו בעקבותיו. הגבלות תנועה בעולם, נחשבות על ידי ארגון הבריאות העולמי ומומחים רבים אחרים כבלתי יעילות. גם בישראל, הטלת מגבלות ואיסורי תנועה אחרות לא מנעו בעבר את כניסתם של ווריאנטים וגלי התחלואה שבעקבותיהם".

לפי נתונים מה-OECD, האוצר ומשרד התיירות, בשנת 2019 היקף פעילות תעשיית התיירות נאמד בכ-36 מיליארד שקל שמהווים כ-2.6% מהתוצר המקומי הגולמי. מתוך ה-36 מיליארד שקל, 23 מיליארד שקל שייכים לתיירות הפנים ו-13 נוספים לתיירות הנכנסת. באותה שנה, תעשיית התיירות הייתה אחראית על כ-140 אלף משרות באופן ישיר והשפיעה באופן עקיף על כ-130 אלף משרות נוספות, שכחלק ניכר מהן נמצאות בפריפריה הגאוגרפית והחברתית של ישראל. בשנתיים האחרונות התיירות הישראלית ספגה מכה אנושה, ובשנת 2020 התוצר התיירותי ירד ל-10.7 מיליארד שקל בלבד – 6.7 מיליארד שקל מתיירות פנים ו-4 מיליארד שקל מתיירות נכנסת.

התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל מאגדת מאות משרדי נסיעות ומארגני תיירות וכן אלפי סוכני נסיעות. בעמותת מורשת דרך חברים כ-1,500 מורי דרך מוסמכים בישראל העוסקים בתיירות נכנסת. עורכי הדין אסף פריאל, יובל בשן ונדב פיינמן ממשרד תדמור לוי ושות׳ ייצגו את העותרים.