דרוש שמרן וליברל באדם אחד: רשימת המועמדים לתפקיד היועמ"ש ננעלת

ברגע ששר המשפטים גדעון סער פרסם את שלושת המועמדים מטעמו למשרת היועץ המשפטי לממשלה נדמה שלא רק הרשימה נסגרה, אלא גם המועדף, ליתר דיוק המועדפת, התבלטה מתוכה: עו"ד גלי בהרב מיארה. שני המועמדים הנוספים של השר הם המשנים של היועץ היוצא אביחי מנדלבליט, עו"ד רז נזרי (ציבורי-חוקתי ותפקידים מיוחדים) ורועי שיינדורף (בינלאומי).

בחצות (בין שני לשלישי) אמורה להיסגר רשימת המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הבעיה היא שלא סביר להסתפק בשלושת מועמדי השר בלבד. לכן האריכה הוועדה את מועד קליטת המועמדים עד ל-23 לחודש והוסכם שחברי הוועדה יוכלו להציע שמות אף מבלי לקבל את הסכמתם. כמובן שהמועמדות תועלה רק לאחר שיסכימו, ויקבלו משב רוח גבית תומכת בוועדה. חבר בוועדה מעריך שיתווספו שניים-שלושה שמות נוספים. מלבד השר, גם ראש הממשלה וכל חבר ועדה יכול להציע מועמד. כיוון שסער מתואם עם בנט, המועמדים שאולי יצטרפו יהיו ממומלצי חברי הוועדה.

מועמדי השר: גלי בהרב מיארה והמשנים ליועמ"ש רז נזרי ורועי שיינדורף | צילומים: יואב דודקביץ, יאיר שגיא

אלא שמדובר ככל הנראה במועמדות סרק, ומדוע? ברגע שסער הכריז על מועמדיו, הוא אותת מסר נוסף – לאף מועמד אחר מלבדם אין סיכוי להגיע למספר התומכים הנדרש בוועדה – ארבעה. וזו מהסיבה ששניים מחמשת חבריה, ח"כ צבי האוזר ושר המשפטים לשעבר דן מרידור, הם מינוייו של סער וימנעו ממועמד שלא ממועדפיו להגיע לארבעה קולות. אפילו אם שיבוט של אהרן ברק יוגש כמועמד (ויש שיאמרו: בעיקר אם שיבוט כזה יפציע). שאר חברי הוועדה הם היו"ר, נשיא העליון לשעבר אשר גרוניס, נציגת לשכת עורכי הדין עו"ד תמי אולמן ונציג הפקולטות למשפטים פרופ' רון שפירא.

שלושת מועמדי סער הם מועמדים ראויים ולכן לא מן הנמנע שיותר ממועמד אחד יקבל ארבעה קולות. 

תקרת הזכוכית תיפרץ?

בהרב-מיארה כיהנה בעבר במשך שמונה שנים כפרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי), הפרקליטות האזרחית הגדולה בארץ, המונה כ-200 עובדים ובהם כ-130 עורכי דין. מאז פרישתה שימשה יועצת במשרד עורכי הדין "תדמור ושות'". בתיקי נזיקין שהגישו פלסטינים נגד המדינה, הובילה קו של התנגדות לתביעות כך שגם הימין הפוליטי לא יתנגד לה, וזאת למרות שגדלה, כמו סער עצמו, אצל פרקליטת המדינה עדנה ארבל. 

אגב, סער טרח לשווק את דימויה הימני, העמדות הלאומיות של בהרב-מיארה ואף את היעדר הניסיון הפלילי (וזה יתרון כי סער מתכנן לפצל את התפקיד ולהוציא ממנו את הפלילי). נכס חזק נוסף שלה הוא היותה אישה וסער יוכל לרשום את מינוי האישה הראשונה לתפקיד. נשיא מדינה ויועץ משפטי הם שתי הפסגות שרגל נשית טרם דרכה עליהן.

מי תחליף או יחליף את היועמ”ש אביחי מנדלבליט? | צילום: גיל נחושתן

ד"ר רועי שיינדורף מגיע אמנם מהמשפט הבינלאומי, אבל הרזומה שלו מכיל יתרונות נוספים. בארה"ב עבד במשרד היוקרתי דבוויס-פלימטון שם טיפל בתיקי צווארון לבן כמו תיק סימנס שנחשב לתיק השחיתות הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית. שיינדורף הוכיח יכולות ניהוליות בבניית מחלקה מוערכת למשפט בינלאומי (תואר שגם מגובה בסקרי שביעות רצון), שאיגדה פונקציות בינלאומיות שהיו מפוזרות ברחבי השירות הציבורי.

רז נזרי הוא לכאורה המועמד הטבעי ביותר. הוא בעל הניסיון המגוון ביותר, היחיד שכיהן כמשנה ליועץ בשלושת התחומים העיקריים של עיסוק היועמ"ש - פלילי, ציבורי ומנהלי. הוא הופקד בין היתר על הקמת גוף הביקורת על הפרקליטות, על מערכות הבחירות ועל המאבק בקורונה. שותף מרכזי לכל הנושאים הרגישים שהיו אצל היועצים המשפטיים בעשרים השנים האחרונות, בכל תחומי המשפט, כולל כל התיקים הפליליים הבולטים של אישי ציבור. כולל כמובן תיקי נתניהו. 

אלא שכאן מובלעת אירוניה קלה: האם סער, יריבו המר ביותר של נתניהו, יתמוך בנזרי שהיה הסמן המקל ביותר בתיקי האלפים. כך סבר נזרי שיש לסגור את תיק 2000 (נתניהו-מוזס) ולגבי תיק 4000 (נתניהו-אלוביץ') אמר שאינו מגיע לכדי שוחד. האם סער ייתן לנתניהו את "מתנת" המינוי הזו שפירושה הנוסף הוא שמכל 20 פלוס הפרקליטים שעמלו על תיקי נתניהו - מפרקליט המדינה שי ניצן והתובעת המובילה בהם ליאת בן ארי ומטה - הראוי ביותר לכהן כיועץ משפטי הוא דווקא הרחמן והמקל מכולם?

מה רוצה סער?

סער מחפש ביועץ המשפטי הבא שלוש תכונות: שמרנות בתחום המשפט הציבורי, ליברליזם "סניגוריאלי" בתחום המשפט הפלילי, יכולת ניהול מוכחת שחיונית להובלת הרפורמות שמבקש השר לקדם ובראשן פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. צריך לזכור שלסער פחות משנתיים בכס השר כך שאם ברצונו להשיק ולקדם משמעותית את הרפורמות, ויש לו עוד חוץ מהפיצול, הוא זקוק למנהל טוב. ואת הרקורד הטוב ביותר בתחום הזה מציגה בהרב-מיארה.

סיכוי קלוש למועמדים שאינם מטעמו של השר גדעון סער | צילום: עמית שאבי

סביר להניח שהפרסום המוקדם של שמות מועמדי השר יצנן את הנכונות של מועמדים ראויים להתייצב לתחרות, כי למה להתבזות בהפסד? כמובן שהתלבטות זו לא חלה על מועמדים מסדר גודל שני שישמחו להיענות ולככב ברשימה יוקרתית גם אם זה רק נועד לעבות תחרות מלאכותית. בכל זאת, עיטור קורות החיים במועמדות ליועץ משפטי לממשלה הוא נכס רב ערך בכל רזומה.

מלבד שלושת המועמדים שפורסמו עלו שלושה שמות נוספים שייתכן שקיבלו פנייה ועדיין לא ידוע אם ייעתרו לה. אלה הם הפצ"ר לשעבר שרון אפק, פרופ' אריאל בנדור והיועץ המשפטי למערכת הביטחון איתי אופיר שזוכה לתמיכתם של שר הביטחון בני גנץ וגם של ראש הממשלה נפתלי בנט. עם זאת, סער הודיע שהוא מתואם עם בנט ולכן הסיכוי הוא למועמדת עם "העמדות הלאומיות".  

בסבב הקודם, שבו נבחר אביחי מנדלבליט לתפקיד, היו תשעה מועמדים. ביניהם שמות כמו השופטת בדימוס הילה גרסטל, פרופ' ישי בר, אבי ליכט ועוד. כולם זכו להפסיד למנדלבליט. כך בכל שלושת סבבי הבחירה הקודמים שבהם נבחר המועמד של הממשלה ושר המשפטים. היו אלה מני מזוז (יוסף לפיד השר, אריאל שרון ראש הממשלה), יהודה וינשטיין (יעקב נאמן השר, נתניהו ראש הממשלה) ואביחי מנדלבליט (איילת שקד השרה, נתניהו ראש הממשלה). ובכל פעם זה היה בניגוד לדעתו ולהצבעתו של השופט העליון בדימוס, יו"ר הוועדה. השופט גבריאל בך התנגד למזוז, תאודור אור לוינשטיין ואשר גרוניס למנדלבליט.