דו"ח העוני של "לתת": כמעט מיליון משקי בית בישראל נמצאים במצוקה כלכלית

מעמד הביניים הצטמק אל מתחת לחצי ממשקי הבית בישראל, ונוצר מעמד חדש של עניי מעמד הביניים - "קרבת העוני". 

מעמד קרבת העוני והעניים ביחד מהווים קרוב לחצי מהאוכלוסייה - כך עולה מנתוני דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת המתפרסמים היום. דו"ח העוני של לתת מפורסם מדי שנה בשל ההנחה שהעוני רחב בהרבה מזה שנחשף בדו"ח העוני של ביטוח לאומי. הוא יוצג היום בכנס בכנסת בנושא המאבק בעוני.

אחוז משקי הבית במעמד הביניים ירד מ־58% לפני הקורונה ל־51.8% ב־2020 ול־48.3% היום. במקביל נוצר מעמד חדש של קרבת העוני או המעמד הנמוך. ההיקף שלו גדל מ־14% לפני הקורונה ל־16% בשנה שעברה ול־23.6% - קרוב לרבע מהאוכלוסייה - השנה. לממצא הזו חשיבות רבה משום שמעמד הביניים נחשב לחיוני ליציבותה של מדינה בכלל ולדמוקרטיה בפרט.

הנתונים לפני הקורונה מתייחסים לינואר־מרץ 2020. נתוני 2020 מתייחסים ליולי־ספטמבר 2020, כלומר לתקופה שבין הסגר הראשון לשני. נתוני השנה מתייחסים למאי־יולי, כלומר לתקופה שבה המשק כבר פתוח כמעט במלואו.

שיעור משקי הבית שנמצאים מתחת לקו העוני בהגדרה הקלאסית הצטמצם קלות בנקודת אחוז אחת מ־24.6% ל־23.6%, כלומר נשאר על כרבע מהאוכלוסייה. זאת לאחר עליה גדולה מ־18.7% לפני הקורונה ל־24.6% ב־2020. התוצאה היא שהעניים והאנשים שנמצאים בקרבת העוני מהווים ביחד קרוב לחצי מהאוכלוסייה.

דו"ח העוני האלטרנטיב

עם זאת צריך להביא בחשבון שהמתודולוגיה של לתת שונה מזו של ביטוח לאומי. האבטלה הגדולה בשכבות החלשות יצרה עיוות שהעלה את קו העוני (השווה למחצית החציון) ב־2020. כדי להימנע מהעיוות הזה, אנשי לתת ומכון ERI השתמשו בחציון של טרום הקורונה גם לגבי תקופת הקורונה. התוצאה ללא ספק מעידה על מגמות, אבל היא מקצינה את התוצאות. לדברי מנכ"ל לתת, עו"ד ערן וינטרוב, הכרסום במעמד הביניים, מאיים על חוסנה של ישראל, "עניי מעמד הביניים הגיעו לסף העוני עם סכנה ממשית להידרדר אליו".

900 אלף משקי בית במצוקה

מרכיב נוסף של הדו"ח הוא מדד העוני הרב־ממדי שפותח ידי מכון ERI כדי לגלות גם שכבות שדו"ח העוני של ביטוח לאומי מפספס. הם בודקים, באמצעות סקר במדגם של כ־500 איש, מחסור בחמישה תחומי חיים מרכזיים: דיור, חינוך והשכלה, בריאות, ביטחון תזונתי והתמודדות עם יוקר המחיה. משפחה שנתונה במחסור או מחסור חמור במספר תחומים מוגדרת "ענייה". היתרון של השיטה הזאת הוא שהיא לא מודדת הכנסה, אלא את היכולת להוציא כספים לקניית צרכים חיוניים. על פי מדד העוני הרב־ממדי לשנת 2021: 22.1% מהמשפחות בישראל, שהן 652 אלף משפחות, חיות בעוני, לעומת 20.9% לפני הקורונה.

מחסן של ארגון לתת, באר שבע | צילום: ישראל יוסף

הבעיה עם מדידת העוני הרב־ממדי היא שהיא מבוססת על קריטריונים ארוכי טווח שאינם משתנים בקלות משנה לשנה ולכן קשה לאמוד באמצעותו שינויים בשעת משבר כמו הקורונה. על רקע זה פיתחו לתת ומכון ERI בשנה שעברה מדד חדש - מדד המצוקה הכלכלית. משק בית במצוקה כלכלית הוגדר כמשק בית שעומד באחד התנאים הבאים: מתחת לקו העוני הרשמי או נאלץ לבצע ויתורים משמעותיים בשלושה מתוך שישה תחומים בסיסיים (מזון, טיפולים רפואיים, ציוד לימודי בסיסי וכו') או הכנסתו לנפש נמוכה מ־6,000 שקל לחודש והוא מעיד על עצמו שהוא במצוקה.

ואכן המדד הזה הפגין רגישות לשינויים. הוא עמד על 24% בראשית 2020 (טרום המשבר, לפי עדות הנשאלים לאחור) זינק ל־38.5% באמצע 2020 וירד רק חצי הדרך חזרה ל־31.5% באמצע 2021. גם היום יש 932 אלף, כמעט מיליון משקי בית, במצוקה כלכלית לעומת 700 אלף לפני הקורונה ו־1.12 מיליון משקי בית באמצע 2020. עניין רב יש גם במרכיבי מדד המצוקה. 

אחת מעשר משפחות רעבה

11% ממשקי הבית נאלצו לוותר על טיפולים רפואיים או תרופות לעומת 5% בראשית 2020. 10% נאלצו לוותר על רכישת מוצרי מזון חיוניים, לעומת 4% לפני הקורונה.

מנכ"ל לתת ערן וינטרוב | צילום: שלומי מזרחי

10.1% מהמשפחות בישראל, שהן 292 אלף משפחות, נמצאות בחוסר ביטחון תזונתי חמור. זה מצב דומה לספטמבר 2020 (9.9%) וחמור משמעותית מהמצב עליו התריע ביטוח לאומי ב־2016 - 8.8% שהם 252 אלף משפחות. כשמדובר בילדים, לחוסר ביטחון תזונתי חמור יש משמעות דרמטית בשל הפגיעה בהתפתחות הגופנית והשכלית. עוד עולה מהדו"ח כי 402 אלף ילדים (16.1%) נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חמור.

 יצוין שמיזם הביטחון התזונתי של משרד הרווחה מסייע בשלב זה ל־11 אלף משקי בית. גם אם יורחב בשנה הקרובה, בעקבות הגדלת התקציב למטרה זו, לא צפוי שיעבור את 30 אלף המשפחות כלומר כ־10% בלבד מהצרכים.

עוד מרכיב של דו"ח העוני האלטרנטיבי הוא סקר שנערך בקרב 1,350 נתמכי סיוע של לתת, שמבצע המכון למחקר שיווקי rotem ar. שמטרתו לתת תמונה שנתית של החיים בעוני ומצוקה. 42% מהנתמכים חוו חסימה או עיקול של חשבון הבנק, פי 5 מהאוכלוסייה הכללית (8.5%).

משרד החינוך עושה הכל שלא לספק נתונים על הנזקים החינוכיים שגרמה הקורונה. לתת מספק נתון אחד כזה: 73% מנתמכי הסיוע העידו שמשבר הקורונה פגע במידה רבה או רבה מאוד בהישגים הלימודיים של ילדיהם, פי 1.6 מהאוכלוסייה הכללית (44%).

"מהדו"חות הקשים שנכתבו בישראל"

יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ח"כ אפרת רייטן מהעבודה, שיזמה יום דיונים על דו"ח העוני האלטרנטיבי בכנסת אמרה ש"התמונה שעולה מהדו"ח צריכה להדיר שינה מכולנו. רק שיתוף פעולה של כל המשרדים ומקבלי ההחלטות יכולה להביא את השינוי לתפיסה סולידרית וסוציאלית יותר לה זקוקה המדינה".

ח"כ נעמה לזימי מהעבודה אמרה שדו"ח העוני האלטרנטיבי הוא "מהדוחות הקשים ביותר שנכתבו בישראל. על רקע משבר הקורונה שהאיץ פערים באופן חסר תקדים, הוא מעיד על מצוקה כלכלית שרק הולכת וגדלה, ומתריע על כרסום קיצוני במעמד הביניים שנמצא כפסע מהיותו מעמד נמוך שחי בעוני מוחלט".

יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה אמר ש"50% מהאזרחים חיים בעוני או בחוסר בטחון כלכלי, לפי ארגון לתת". לדבריו, "עוני הוא לא גזירת גורל, הוא תוצאה של ממשלות שדואגות לחזקים על חשבון הרוב. אפשר וצריך לפעול אחרת - לתמוך בהצעה שלנו להעלאת שכר המינימום שתאפשר למיליוני אזרחים עובדים לסגור את החודש ולחיות בכבוד".

ח"כ מאיר כהן, שר הרווחה והביטחון החברתי אמר "שלראשונה הכנסנו את הביטחון התזונתי לבסיס התקציב, בסך של 46 מיליון ש"ח. בנוסף הגדלנו את תקציבו הכללי של הביטחון התזונתי מ-59 מיליון ש"ח בשנת 2021, ל-106 בשנה הקרובה 2022. בימים אלה, אנו מקימים מחדש את המועצה לביטחון תזונתי".