עוד חוזר האישום: ההנחה, המשפחה ובלי קלון

עסקת הטיעון המתרקמת עם יו"ר ש"ס, השר לשעבר אריה דרעי, מעוררת את התרעומת הציבורית הרגילה על ה"הנחה" שמעניק היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לחשוד רם המעלה. אולי בגלל שאצה ליועץ הדרך לנקות את השולחן לפני פרישתו; אולי בגלל שזו דרכו, ויעידו ה"הנחות" לשרה ובנימין נתניהו.

ואולי בגלל שהיו ליועץ נימוקים משפטיים לגילום ה"הנחה" לדרעי בדמות סעיף 217 לפקודת מס הכנסה. זהו הסעיף הקל יותר שמייחס לחשוד עבירת דיווח ולא העלמת מס; רשלנות ולא כוונה. להבדיל מסעיף 220 החמור שעיקרו התחמקות במזיד ובכוונה מתשלום מס - עבירה שדינה עד שבע שנות מאסר.

דרעי הוא שחקן חוזר בחדרי החקירות ולכן הוא גם חשוד טבעי בעבירות החמורות ביותר. והנה, בינואר 2021 ניקה אותו היועץ מסדרת עבירות שחיתות ומרמה חמורות שקשורות לנדל"ן, גניבה מעמותות, הלבנת הון ועוד. זהו ה"אפילו לא עכברון" לגביו התבטא לאחרונה מנדלבליט, בהתייחסו לתיק שהחל עם חשדות חמורים ביותר. 

אלא שהיועץ החליט להותיר על כנן עבירות מס שהתגלו על הדרך. והנה, לאחר השלב המקל הראשון - המעבר מעבירות שחיתות לעבירות מס - הגיע השלב המקל השני: המעבר מעבירות מס חמורות (כוונה והעלמה) לעבירות מס קלות יותר (רשלנות ודיווח). למי תודה ולמי ברכה? במיוחד לשניים, אם נניח לרגע למנדלבליט: האחד, לסנגור של דרעי, נבות תל צור, שהצליח בשימוע להטות את עמדתה הקשוחה של פרקליטות מיסוי וכלכלה לעמדת היועץ. השני, אחיו של דרעי, עו"ד שלמה (מומו) דרעי, הנהנה האמיתי משתי הזיקות העסקיות עם יו"ר שס שפורטו בכתב החשדות.

יו"ר שס אריה דרעי. הסכמתו להתפטר מהכנסת חסכה את הקביעה על הקלון | צילום: אלכס קולומויסקי

בעשר שנות הגלות מהפוליטיקה שנגזרו על אריה דרעי לאחר ההרשעה בשוחד, הקלון והכלא, הוא פנה לעסקים פרטיים. כשחזר לפוליטיקה העביר לאחיו את המניות שהחזיק בחברת הייעוץ ד.ר.א.ר ולא דיווח על כך. האח שלמה קיבל את הכנסות החברה, 635 אלף שקל, שזרמו מהחברה האמריקאית גרין אושן. הפרקליטות שקלה להאשים את אריה בסעיף 220 החמור - הימנעות מלדווח על ההכנסות האלה. ועכשיו, היא נסוגה מ־220 ל־217, לאי הדיווח על העברת העסק. ההכנסות מעכשיו הן בעיה של מומו, לא של אריה.

העסקה השנייה נגעה לקבוצת רכישה בה היה אריה דרעי חבר, ואת חלקו בה מכר לאחיו במחיר שנטען כי אינו משקף את המחיר האמיתי. מההפרש נהנה האח. אריה דרעי נחשד בתחילה שרימה במחיר לצורך הקנוניה המשותפת. לאחר השימוע הוחלט להאשימו בסיוע, אבל ללא זדון וללא כוונה. התקבלה טענתו שהוא סמך על אחיו בקביעת המחיר.

מימין: ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט | צילומים: יואב דודקביץ, יאיר שגיא

והיה גם סיפור נוסף. ייעוץ לחברת אגד שלא צלח. אגד רצתה לשלם אבל דרעי ביקש מהחברה לתרום את הסכום, 180 אלף שקל. רשויות המס טענו נגדו בתחילה שהעלים הכנסות באמצעות מנגנון התרומות, שהיה עליו לקחת את הכסף ולתרום בעצמו.

שחקן חוזר בחדרי החקירות וקומבינות משפחתיות

כמו שדרעי הוא שחקן חוזר בחדרי החקירות, כך גם סיפור האח הוא שחקן חוזר בעלילות של הקומבינות המשפחתיות שמרחפות מעליהן. סיפור שמזכיר את שר האוצר אביגדור ליברמן ובתו מיכל, ואת ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ודודניו דוד שמרון ונתן מיליקובסקי. 

החשד הוא ש"הכל נשאר במשפחה". בני המשפחה נהנים מפעילות קרוב משפחתם הפוליטיקאי וגומלים לו בנתיבי הזרמה סמויים שידן של הרשויות לא מצליחה לחשוף.

לאחר ההקלה הראשונה, המעבר מעבירות שחיתות לעבירות מס, הגיעה ההקלה השנייה: מעבר מעבירות מס חמורות לעבירות מס קלות יותר

בין ליברמן ודרעי היה דמיון נוסף: פעילות עסקית שהשניים קיימו כשהיו מחוץ לפוליטיקה ופירותיה הכספיים המשיכו לזרום לאחר שחזרו לכהונה ציבורית. אצל ליברמן זה היה באמצעות בתו ואצל דרעי באמצעות אחיו. אבל, ידן של הרשויות קצרה מלהפיל את החומות הסיניות שהוקמו בסלון המשפחתי. כך נחלץ גם נתניהו מתיק הצוללות לאחר שבן דודו שמרון לא הסגיר את מודעות נתניהו לעובדה שייצג את נציג טיסנקרופ בישראל מיקי גנור.

קלון? יש אמון במנהיג וחוסר אמון במערכת

התנועה לאיכות השלטון כבר הודיעה שתעתור לבג"ץ נגד ההסדר המסתמן עם דרעי. הסיכוי שבג"ץ יצלול אל תוך חומרי החקירה כדי לבחון את הראיות בגללן החליטו מנדלבליט ובהמשך גם יוני תדמור, פרקליט מיסוי וכלכלה, לכרסם בחומרת האישומים — הוא אפסי.

אבל, אם יוחלט בעתיד למנות את דרעי שוב לשר בממשלת ישראל ותוגש עתירה — היא תישען על רגלים איתנות יותר. בגלל שבהסדר הנוכחי אין קביעה של היועץ שאין קלון. להבדיל מהקביעה המפורשת למשל בהסדר שנעשה עם ח"כ חיים כץ בתיק המניות. יש גם קביעות של בתי המשפט שעבירות דיווח לפי סעיף 217 הן מהותיות ולא טכניות בלבד. הסכמתו של דרעי, במסגרת ההסדר, להתפטר מהכנסת חסכה את הקביעה הזו של היועץ והיא גם חסכה לו את נטל כהונת הסרק מבחינתו באופוזיציה. ולהבדיל, היא גם חסכה ממנו כארבעים משכורות והטבות שמגיעות לו כחבר כנסת, המוערכות בכשני מיליון שקל.

ועוד משהו על קלון. הקלון הוא גנאי ערכי שמודבק לעבירות פליליות שנגועות בהתנהגות שאינה רק פלילית אלא גם בלתי מוסרית בעליל. שהשחיתות, המרמה, הזדון, התחבולה והכוונה עולות מהם במובהק. לגנאי הזה יש משמעות פוליטית — הרחקה של שבע שנים מהחיים הציבוריים. הגנאי והקלון נועדו להרחיב את הסנקציה הפלילית לכדי סנקציה ציבורית שתרחיק זמנית את המורשע מחיינו. הבעיה היא שאצל נתניהו ודרעי זה לא ממש עובד. חסידיו של נתניהו הצביעו לו גם לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. וגם הקהל של דרעי רק מתחזק לאחר אישומים, הרשעות וקלון. במרץ 1999 הורשע דרעי בשוחד. חודשיים לאחר פסק הדין הנוקב של המחוזי זכתה ש"ס בבחירות ב־17 מנדטים, שיא כל הזמנים מבחינתה. זו היתה התגובה של מצביעי ש"ס להרשעה ולקלון שהטיל בית המשפט - אמון במנהיג, וחוסר אמון במערכת המשפט.