עכשיו זה רשמי: מוצרי החלב שבפיקוח בדרך להתייקר

מחיר מוצרי החלב שבפיקוח בדרך למעלה. מסיכום דיוני ועדת המחירים הבין־משרדית של משרד האוצר ומשרד החקלאות עולה, כי מחיר מוצרי החלב שמצויים תחת צו הפיקוח על המחירים אמור לעלות בשיעור של 3.3%–8.7%.

תחת צו הפיקוח על המחירים מצויים 11 מוצרים, ובהם: ארבעה סוגי חלב טרי בשקית ובקרטון 1% ו-3% שומן במחיר 4.81-5.59 שקל לליטר, גבינה לבנה 5% במחיר 4.75 שקל לגביע של 250 גרם, גביע אשל 4.5% שומן במחיר 1.61 שקל, גביע גיל 3% שומן במחיר 1.44 שקל, שמנת חמוצה 15% שומן במחיר 2.28 שקל, שמנת מתוקה 38% שומן במחיר 6.18 שקל, גבינה חצי קשה עמק (רגילה) 28% שומן במחיר 42.7 שקל לק"ג וגבינה חצי קשה גלבוע 22% שומן במחיר 40.59 שקל לק"ג.

למרות שהוחלט על עליית המחירים, בוועדה לא היתה תמימות דעים ביחס לגובה ההתייקרות הנדרש ובהתאם לחוק, במצב כזה גוברת הדעה שלפיה המחיר שייקבע הינו הנמוך מבין הדעות בוועדה (3.36%) והיא נחשבת כהמלצתה. בטרם הבאת צו הפיקוח לחתימת השרים, החליטה הוועדה לצאת לשימוע ציבורי, במסגרתו תאפשר לגורמים הרלבנטיים להעביר את התייחסותם לעניין בתוך שבועיים. הערכות הן כי הוועדה תנסה לבחון דרך השימוע את מידת הנכונות של המחלבות לקבל עליית מחירים בשיעור נמוך מזה שלהערכתן יש לקבוע, כמו גם דעת חלק מחברי הוועדה. נראה כי יש בשימוע ניסיון להמנע ממצב בו לאחר ההמלצה יעתרו המחלבות לבג”ץ.

המחיר לא עודכן שנתיים

דיון ועדת המחירים מגיע לאחר עלייה מתמשכת במחיר המטרה (מחיר החלב הגולמי - נ”ק), אשר הובילה בחודש שעבר את מחלבת טרה, שבבעלות החברה המרכזית (קוקה־קולה ישראל), לפנות לוועדת המחירים. טרה ביקשה להעלות ב־9.2% את מחירי מוצרי החלב המצויים תחת צו הפיקוח על המחירים. במכתב ששלחה לוועדת המחירים ונחשף ב”כלכליסט” כתבה טרה: “מזה למעלה משנתיים לא עודכנו מחירי מוצרי החלב המפוקחים, וזאת על אף שינויים משמעותיים בתשומות. משכך, מבקשת טרה כי הוועדה תתכנס ותעדכן את מחירי מוצרי החלב המפוקחים”. 

מנכ”ל תנובה אייל מליס. מחיר המטרה מתעדכן אחת לרבעון, המחיר לצרכן לא | אוראל כהן

טרה הוסיפה כי מחיר מוצרי החלב המפוקחים מורכב ממספר מרכיבים, ביניהם חומרי גלם, חומרי אריזה, חומרי עזר, הוצאות עבודה ועוד, כשבכל סל התשומות חלה עלייה, למעט מדד הדלקים. החברה ציינה כי עלות החלב הגולמי היא המרכיב הדומיננטי ביותר בעלות הייצור, והיא מגיעה (לפי נתוני הפיקוח) למעל מ־50% מעלות סל התשומות הדרוש לייצור מוצרי החלב המפוקחים. לפיכך, עלייה במחיר המטרה היא משמעותית ביותר לשיעור העלייה במחיר המוצרים המפוקחים. “מכיוון שמחיר המטרה המפוקח של החלב הגולמי מתעדכן אחת לרבעון ואילו מחיר מוצרי החלב המפוקחים עודכן בפועל פעמיים בלבד במהלך שש השנים האחרונות (כאמור, עודכן לאחרונה ביום 11.6.19 ולפני כן בפברואר 2016 — נ”ק), נוצר פער גדול אשר גורם לפגיעה של עשרות מיליונים למחלבות בכלל ולטרה בפרט. משכך, מבקשת טרה כי הוועדה תתכנס בדחיפות לעדכון מחירי המוצרים המפוקחים”.

שוק החלב הוא תחום מפוקח לכל אורכו: ממחיר המטרה ועד המחיר לצרכן. אלא שבעוד מחיר המטרה מתעדכן אוטומטית אחת לרבעון, המחיר לצרכן מתעדכן רק לאחר ששרי האוצר והחקלאות חותמים על צו עדכון בעקבות המלצת ועדת המחירים. זאת מתקבלת רק לאחר עלייה או ירידה של 3% במחיר המטרה. לעתים, השרים לא מעוניינים להיות אלה החתומים על ההתייקרות, ולכן לא פעם נאלצות המחלבות להמתין לאורך תקופות ארוכות לעדכון המחירים לצרכן, בעוד הן משלמות את מחיר החלב הגולמי שכבר עלה. 

מעבר לאוטומט

על רקע זה פרסמה ועדת המחיר בפברואר אשתקד, לאחר הליך שימוע ציבורי, המלצה לשרים להחיל מנגנון עדכון אוטומטי גם למוצרי החלב והביצים, בדומה למנגנון הקיים במוצרים מפוקחים אחרים דוגמת תעריפי המוניות, מעונות יום ומשפחתונים, נסיעה בתחבורה ציבורית ועוד. במסגרת העדכון השוטף האוטומטי עליו המליצה הוועדה, יבוצע עדכון שוטף ללא חתימת השרים, כיוון שמנגנון העדכון יוטמע בצו הפיקוח עצמו.

מחלבת טרה. “פגיעה של מיליונים למחלבות” | צילום: אוראל כהן

בהתאם להמלצה, החלה הוועדה לגבש צו פיקוח שבו יוטמע מנגנון העדכון האוטומטי לחתימת השרים. במהלך העבודה עלו שאלות בעניין אופן יישום המנגנון, ובפרט בעניין הנתונים שישמשו בסיס לעדכון השוטף הבא. שאלות אלה התעוררו לאור פער הזמנים החריג, מעל לשנה, שנוצר בין מועד פרסום המלצת הוועדה בעניין עדכון המחיר האחרון, במאי 2018, לבין מועד יישום ההמלצה בצו פיקוח, עם חתימת השרים וכניסת צו המחירים לתוקפו ביוני 2019. פער זה, שנוצר נוכח סירובו של שר האוצר דאז משה כחלון לחתום על המלצת הוועדה, עד שאולץ לעשות כן על ידי בית המשפט, בעקבות עתירה שהגישה תנובה. 

פער הזמנים האמור, העלה קשיים באופן ההתייחסות לרכיב הרטרו, הניתן באופן זמני בשל פערים בין מחיר המטרה בפועל לבין מחיר המטרה בו מכירה הוועדה כחלק מהמלצתה למחיר מוצרי החלב לצרכן. פערים אלה נובעים מכך שאין התאמה בין מועד העדכון של מחיר המטרה לבין מועד העדכון של מחירי מוצרי החלב המפוקחים. 

במסגרת דיוני הוועדה עלו חלופות שונות לאופן חישוב המחיר, המתייחסות באופן שונה למחיר המטרה המוכר בפער הזמנים האמור. בין שתי החלופות קיימים פערים מתודולוגיים, המביאים להבדלים ניכרים בגובה ההתייקרות. כאמור, נוכח חוסר ההסכמות בוועדה, נבחר השיעור נמוך מבין החלופות והצו יעלה לשימוע ציבורי.