נתקעו בביוב: השיווקים מחכים לטיהור שפכים

רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) תקועה עם שיווק של כ־99 אלף דירות ברחבי הארץ בשל היעדר מכוני טיהור שפכים (מט”ש) שיקלטו את השפכים של השכונות המתוכננות. 

מדובר באחד החסמים המשמעותיים ביותר, לצד חסמים אחרים כמו תשתיות תחבורה, המעכבים שיווק קרקעות למגורים. 

הפתרון הנדרש הוא הזרמת תקציבים להרחבה של מכונים קיימים, ולחלופין תכנון של מט"שים חדשים. 

מנכ”ל רמ”י ינקי קוינט. “משק הביוב יידרש לפתרונות יצירתיים כדי להימנע מקיפאון בשוק הדיור” | צילום: בשמת איבי

ל"כלכליסט" הגיעה רשימת התוכניות התקועות, חלקן נמצאות בה כבר למעלה מחמש שנים. בסך הכל מדובר בשמונה מכוני טיהור שפכים שמעכבים שיווקים, חמישה מהם בגלל היעדר מימון, ובשלושה נוספים קיים צורך לתכנן ולקדם תוכנית חדשה, אך לוחות הזמנים לא תואמים את אלה שרמ"י מבקשת לעמוד בהם מבחינת שיווק הדירות.  

מט"ש אשדוד חוסם את מספר הדירות הגבוה ביותר, כ־26 אלף דירות המתחלקות בין מספר תוכניות: כ־5,000 דירות בהתחדשות עירונית באשדוד, כ־7,000 דירות בעיר בשכונות חדשות, 12,500 דירות ביבנה, 1,600 דירות בגן יבנה.  

מתקנים היברידיים

במקרים רבים שבהם יש קרקע שכבר מאושרת לבנייה, וקידום המט"ש החל להתקדם במקביל, קיים פער משמעותי בין המועד שבו ניתן להתחיל בבנייה בפועל לבין המועד שבו יתאפשר לקלוט את השפכים של הדירות החדשות.  הקמת פתרון קצה לנושא הביוב אורכת כחמש שנים מהיום שבו הוחלט להתחיל לתכנן ועד לסיום הביצוע, בעוד מרגע שיווק המגרשים על ידי רמ"י ועד לבנייה חולפות כ־3־3.5 שנים. המשמעות היא שדירות ששווקו לפני כשלוש שנים מגיעות כעת לשלב הבנייה, אך לא ניתן להנפיק להן היתר כי תשתיות הביוב יהיו מוכנות רק שנה וחצי עד שנתיים מגמר הבנייה. 

מט"ש איילון מתחלק בין הערים באר יעקב (7,029 דירות מעוכבות), רמלה (1,894 דירות) ולוד (10.3 אלף דירות). בשלוש הערים הללו קיימות תוכניות בתוקף שכבר היו ניתנות לשיווק אלמלא בעיות המט"ש. כבר ב־2018 מבקר המדינה התייחס למחדל מט”ש איילון, וכתב כי חל עיכוב של שנתיים וחצי בשדרוגו אף שהמדינה השקיעה כספים בהרחבת. בזמן אמת הוא לא היה יכול לקלוט שפכים נוספים, וכעת נדרש להרחיבו שוב. נכון להיום, הנושא טרם נפתר. 

תוכנית נוספת שמחייבת פתרון היא זו של המבואות הדרומיים של חיפה, שקשורה למט"ש ניר עציון. למט”ש זה כבר הוקצו 56 מיליון שקל לצורך הרחבתו, אך גם כעת, אחרי חמש שנים ממועד שיווק הקרקע למגורים, כשחלק מהיזמים כבר נמצאים לקראת היתר, אין ביכולתו של המט"ש לקלוט שפכים של שכונה חדשה. מט"ש אשקלון עוצר תוכניות לשיווק כ־8,700 דירות. חסם זה צוין בדו”ח של מינהל התכנון כבר ב־2016.

אף שרמ"י הבינה היטב את חומרת הבעיה, היא התקשתה לפתור אותה. כעת בכוונתה לשנות גישה. עד לאחרונה רמ"י הסתפקה בהסכמים נקודתיים והעברת כספים למימון הקמה או הרחבה של מט"שים. אלא שכעת היא דורשת להיות מעורבת גם בצד המקצועי ולפקח על הנושא מקרוב. בימים אלה היא מגבשת תוכנית חירום לאומית בנושא המט"שים, שתאפשר קבלת החלטות מהירות ומגוון פתרונות יצירתיים, לצד גיבוש תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח. 

באר יעקב פרויקט בנייה דירות עגורן | אבי מועלם

אחד הפתרונות המוצעים הוא הפיכת המט"שים להיברידיים, כלומר לשלב בריכות טיהור פתוחות ומתקנים סגורים. כיום מדובר בבריכות פתוחות בלבד. פתרון יצירתי מוצע כעת למט"ש הרצליה, שמעכב הקמה של 15 אלף דירות בשל הצורך בפינוי המט"ש והזרמת השפכים לשפד"ן. מאחר שהפתרון להזרמת השפכים לשפד"ן לא אפשרי לפני 2027, מוצע לשלב תחנת שאיבה שתעביר את השפכים למאגר זמני ואז אל המט"ש. 

”קוראים לתוכנית חירום”

גורם בענף המים אמר ל"כלכליסט": “אם היתה תוכנית אב ל־40-30 שנה קדימה, הדברים היו נראים אחרת. יש בכך גם המון תועלות שלא קשורות לעולם הנדל"ן, למשל אם ננצל את כל מי הקולחין, אפשר יהיה להוריד את תעריף המים". 

מחברת מקורות נמסר: "הגיע הזמן שהמדינה תקים ישות שתנהל את כלל משק הקולחין, לטובת שימוש נכון ויעיל יותר במשאב הזה".

מרמ"י נמסר: "רמ"י פועלת תקופה ארוכה להעלאת המודעות לבעיה, ומציעה פתרונות מקצועיים ומימוניים. 

“לצערנו, פתרונות שניתן היה ליישם מראש, תחת תכנון וחשיבה אסטרטגית, לא יספקו את המענה הנדרש בלוח זמנים סביר, ומשק הביוב יידרש לפתרונות יצירתיים כדי להימנע מקיפאון בשוק הדיור. אנו קוראים ליישום תוכנית חירום לאומית אשר תייצר פתרונות בלוח זמנים שתואם את צורכי שוק הדיור".

ממשרד האוצר נמסר: “האוצר פועל עם רשות המים ורמ”י להסרת חסמים בתחום טיהור השפכים. הצדדים בוחנים אפשרויות מימון שונות המבוססות על מנגנון משק המים, וכן מבצעים מעקב אחר התקדמות התכנון והביצוע של הפתרונות לטיהור שפכים בפורום מנכ”לים בין־משרדי”.

מרשות המים נמסר: “הקמת מט”שים היא באחריות יצרני השפכים. אם יש קשיים הם בעיקר באיגום תקציבים בין הגורמים השונים המעורבים בפרויקטים שהוזכרו”.