העליון ביטל תוכנית לבניית 12 אלף דירות בתל השומר כי לא נבדק זיהום קרקע

בית המשפט העליון ביטל את תוכנית הבנייה ל-12,000 יחידות דיור בתל השומר, שאושרה לפני שהושלם איסוף המידע בנוגע לזיהום בשטח התוכנית. 

הרכב בראשות הנשיאה אסתר חיות והשופטים עוזי פוגלמן וניל הנדל קבעו כי נפל פגם באישור התוכנית, משלא הושלם איסוף המידע בטרם היא אושרה. לכן הם הורו לבטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי שאישר את התוכנית, והתיק יחזור למחוזי על מנת שידון בסוגיית הסעד, תוך קיום בירור עובדתי הנדרש ושמיעת טענות המדינה לעניין החלת בטלות יחסית. 

ההחלטה בעליון התקבלה בזכות ערעור שהגיש ארגון אדם טבע ודין, וזאת על בסיס ההחלטה התקדימית שהתקבלה בעליון במקרה דומה, בתיק אפולוניה. שם נקבע גם כן בערעור של אדם טבע ודין, כי חלה על המדינה חובה לאסוף את המידע המלא הנוגע לזיהום בתחילת ההליך התכנוני ולא לאחר אישור התוכנית.  

תוכנית הבנייה בתל השומר | הדמיה: אדריכל יוסי פרחי

השופטים תהו במהלך הדיון בפניהם שהתקיים ביום חמישי האחרון בנוגע להתעלמות המדינה מפסק הדין אפולוניה וקבעו כי התיק יוחזר למחוזי והערכאה הדיונית תדון מחדש ותיישם את ההלכה בדבר ביצוע סקר קרקע בסוגיית הזיהום טרם אישור תוכניות. 

את אדם טבע ודין ייצגו בבית המשפט העליון היועץ המשפטי של הארגון עו"ד אלי בן ארי ועו"ד בר רוזוב. מהארגון נמסר כי "זו עוד פסיקה חשובה בדרך לשמירה על בריאות הציבור ולשם יישום חובת המדינה לתשתית מידע מלא טרם החלטותיה".

מאבק ממושך

אדם טבע ודין נאבק מזה 6 שנים בקידומה של תוכניות הבנייה בתל השומר, בטענה שקיים חשש ממשי לזיהום קרקע ומי תהום ויש להשלים בדיקות ולהתאים את תוכניות הבנייה. 

הותמ"ל אישר את התוכניות בספטמבר 2015. שטחן המצטבר של שתי התוכניות הוא קרוב ל-1,600 דונם והוא אמור לכלול מעל 12,000 יחידות דיור, סדר גודל של עיר חדשה בישראל. אלא שבשטח התוכנית שוכנים מחנות תל השומר שפעילים מימי המנדט ובמהלך השנים הפעילויות הביטחוניות והצבאיות השונות שהתקיימו בהם גרמו לזיהום משמעותי של קרקע ומים בתחומם.

בית המשפט המחוזי את התוכנית, אך הוא התבסס על התקדים שנקבע בתיק אפולוניה לפני שהתקבלה ההחלטה התקדימית שהביאה לביטול התוכנית.

לפני כחצי שנה, בחודש מאי 2021, הורה בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי על ביטול תוכנית הבנייה באפולוניה מצפון להרצליה שנועדה להסדיר הקמת שכונת מגורים בהיקף של 3,000 יח"ד. הרכב מורחב של 7 שופטים פסק ברוב של 6 נגד 1 בדיון נוסף שהתקיים בפניו כי לפני הכנת תוכנית בנייה שחלה על שטח מזוהם, המדינה חייבת לאסוף את מלוא הנתונים על השטח, ובין היתר סוג הזיהום ומיקומו. גם פסק הדין בפרשת אפולוניה התקבל בזכות עתירה של ארגון אדם טבע ודין. 

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות | יאיר שגיא

לכן טען הארגון כי פסק הדין תל השומר מבוסס על הלכה שנהפכה ולכן לא ניתן להשאירו על כנו. בטרם הוגש הערעור לעליון ניסו באדם טבע ודין לבקש מהמדינה להסכים לביטול התוכנית ולקיים דיון מחודש, בדומה לתיק אפולוניה אולם המדינה סירבה. 

בסיכומי המדינה שהוגשו באוקטובר האחרון טענה המדינה כי חוק הותמ"ל לקידום בנייה במתחמים מועדפים לדיור נחקק במטרה לסייע בפתרון המשבר בשוק הדיור ולהגדיל את היצע הדירות. התוכניות מושא ההליך, טענה המדינה, הן תוכניות מועדפות לדיור הכוללות תכנון מפורט להקמת רובע מגורים בשטח מחנה תל השומר המיועד לפינוי. 

לדעת המדינה לא נפל פגם בפסק הדין וביהמ"ש המחוזי התבסס גם על פסק הדין בערעור אפולוניה אולם הוא עומד בפני עצמו ובמנותק מפסק הדין. הועדה דנה נטען בהרחבה ובמשך שעות ארוכות לאורך דיונים שונים בנושא זיהום הקרקע והתוכנית מאפשרת גמישות מלאה במיקום המתקנים לטיפול בזיהום מים וקרקע כשימוש זמני. בית המשפט העליון כאמור לא קיבל את הטענות הללו.