פקק תנועה בנתיבי איילון, תל אביב | צילום: טל שחר
המגמות של 2021 בשוק הרכב: עלייה גדולה מסין, וגם טסלה כמובן
שוק הרכב הישראלי שובר שיאי מכירות השנה. הטרנד החם הוא מכוניות חשמליות שמיוצגות על ידי ההצלחה הגדולה של טסלה והגעתם של מותגים סיניים שמתמחים ברכבים חשמליים. דבר לא עמד בפני הישראלים שנהנים מנזילות לקנות מכונית חדשה כדי לעמוד בפקקים המתארכים
לפני כשבועיים שבר ענף הרכב הישראלי שיא: על פי נתוני איגוד יבואני הרכב נמסרו בישראל 283,169 מכוניות חדשות בשנת 2021, כלומר מדובר ב־11 החודשים הטובים ביותר שתועדו אי פעם בשוק הרכב הישראלי. שיא המסירות השנתי ההיסטורי של השוק הישראלי נקבע ב־2016 ועמד אז על 286,728 מכוניות חדשות. כלומר כדי להדביק את שיא המכירות של 2016 כל מה שנדרש לשוק הרכב השנה הוא עוד כ־3,500 מכוניות חדשות בדצמבר, כמות שככל הנראה כבר נמסרה ללקוחות מאז תחילת החודש. אך כאן נשאלת השאלה: מה הופך דווקא את 2021 לשנת שיא במסירות של רכב חדש, למרות הקשיים באספקה ולמרות מגפת הקורונה? התשובה מורכבת וכוללת גורמים רבים, שחלקם באמת נמצאים בטווח ההשפעה של יבואני הרכב — וחלקם מגיעים בכלל מכיוונם של יצרני הרכב הגדולים.
קראו עוד בכלכליסט:
הסינים הבאים
עוצמה בשוק החשמליות
ג'ילי, אייווייז, סקאיוול - 2021 היתה שנת החדירה של מותגי הרכב הסיניים. את מותגי הרכב האלה אפשר לחלק בגסות לשתי קבוצות: אלה שחלה עליהם מגבלת יבוא של משרד התחבורה, אשר מקצה 300 מכוניות מכל דגם בשנה, ואלה שעליהם לא חלה מגבלת היבוא, כלומר אפשר להביא כמה מכוניות סיניות שרק רוצים. ההבדל טמון בתקינה, כלומר ביכולת של יצרן הרכב לעמוד בתקנות של שוק הרכב האירופי, שתקפות גם בישראל. אבל מדוע התקינה משפיעה דווקא כעת? הסיבה טמונה בכמה גורמים, קודם כל ברמת היצרן.
ליצרנים הסיניים יש שאיפות לפרוץ לשווקים המערביים, והדרך עוברת דווקא במכוניות החשמליות: בזמן שבמערב יצרני הרכב התמקדו בשיפור ושדרוג של מנועי בעירה פנימית, הסינים התמקדו בשיפור ושדרוג של מנועים חשמליים וסוללות. עד ל־2020, כשנכנסו לתוקף תקנות הזיהום המחמירות ביותר עד כה באירופה, ליצרני הרכב המערביים כמעט לא היו מכוניות חשמליות להציע. לסינים דווקא היו, אבל לסינים היתה גם בעיה: המכוניות שלהם לא היו איכותיות במיוחד. עם זאת, הצרכנים האירופים, שבעבר עיקמו את אפם לנוכח התוצרת הסינית, דווקא רוצים כעת מכוניות חשמליות, ויצרניות כמו צ'רי, ג'ילי וסקאיוול מסתערות על אירופה בכל הכוח. אבל, בדרכן עומדים כמה מכשולים, שישראל דווקא יכולה להעניק להם פתרון מושלם.
קודם כל התקינה, כלומר העמידה בתקנות של אירופה. כדי למכור מכוניות באירופה צריך לממן את התקינה הזאת, שכוללת עמידה בחוקים ובתקנות — ובישראל נמצאו יבואני רכב שמוכנים למשימה. ומעבר לכך, ישראל עדיין נתפסת בעיני יצרני הרכב הסיניים כשוק מערבי, אף שטכנית מדובר במדינה שקרובה לירדן וסוריה הרבה יותר משהיא קרובה לספרד. בישראל הלקוחות לא מעקמים את האף, בישראל הלקוחות לא תמיד דורשים מוניטין מותגי מוכח ובישראל יש קהל חדשני.
טכנית, מאגר ההזמנות של ג'ילי הסינית מונה כבר כעת אלפי מכוניות. MG, היצרנית הראשונה שהציגה חשמלית סינית בישראל עוד בשנת 2020, מחזיקה בעצמה בצבר הזמנות נאה, וגם שמות יחסית אנונימיים, כמו סקאיוול ואייווייז, מצליחים להעלות על הכביש מאות מכוניות. הטפטוף הזה יתגבר בשנה הבאה עם הגעה של מותגים סיניים נוספים והצרכנים בישראל בינתיים לא מראים סימני האטה.
ההצלחה של טסלה
הישראלים התמכרו למותג
לפני כמה שבועות נדרשו אנשי טסלה ישראל לבשורות לא אופטימיות: טסלה העולמית נערכת לצמצום של נוכחות היצרן בשוק הישראלי באמצעות העלאה אפשרית של מחירים וצמצום הקצאות. בטסלה סירבו להגיב על הדברים, אבל בכל מקרה, טסלה עשתה את שלה: המכוניות החשמליות של החברה הגיעו לישראל בפועל באביב השנה, וטסלה הפכה לתופעה הבולטת ביותר של 2021: מעל 5,000 מכוניות נמסרו בישראל על ידי מותג רכב שאין לו יבואן, אין לו סוכנות, אין לו היצע נרחב של דגמים לבחירה, אין לו פריסה נרחבת של מרכזי שירות ולמעשה אין לו אפילו מחיר אחיד (עם ארבע התייקרויות בשנה) או גישה לציי רכב.
טסלה היא סיפור הצלחה חסר תקדים: ב־2021 התגלה שבישראל מתקיימים התנאים האידיאליים לחדירה של מכונית אחת בלבד, שמיועדת למעמד הביניים הגבוה. מכונית מסגמנט שיבואני הרכב שכחו: המכוניות המשפחתיות. מכונית שקל להזמין בלחיצת כפתור ומעבר לכך ־ מכונית שכל מי שקונה אותה מגן על רכישתו בפנאטיות.
בטסלה לא ממש התאמצו, אבל הצליחו לייצר תדמית של מכונית שהיא אחת נגד כולם, נגד זיהום, נגד יבואני הרכב, נגד השיטה. העובדה שבדרך היו בעיות איכות או שלקוחות חשבו שהמכונית מגיעה מארה"ב אך הגיעה מסין, כל אלה לא ממש שינו לאף אחד וההישג של טסלה ישראל הוא אחד המרשימים שנראו בענף הרכב הישראלי זה שנים.
משבר השבבים
הקונים הסכימו לחכות
אחד המאפיינים המעניינים של השוק הישראלי בשנה החולפת לא היה המכוניות שנמסרו, אלא המכוניות שלא נמסרו: משבר השבבים העולמי הגיע ב־2021 לממדים מפלצתיים, כאשר התחזיות שיצרני הרכב עצמם פרסמו ציינו גריעה של מיליוני מכוניות. כלומר, מיליוני מכוניות שיצרני הרכב לא יכלו לייצר.
כתוצאה מכך זמני האספקה בישראל הלכו והתארכו. בחלק מהמותגים משך ההמתנה לקבלת מכונית חדשה הגיע לחצי שנה ואפילו יותר. העובדה הזו גרמה ליבואני הרכב להשקיע בלא מעט חלופות ואמצעי שימור, כלומר דרכים לגרום ללקוחות שהזמינו מכונית חדשה להמשיך ולחכות לה בלי לבטל את ההזמנה. אתרים מיוחדים עם שאלות ותשובות, השתלמויות מיוחדות ללקוחות על הרכבים שיועדו להמחיש את החוויה שתגיע בבוא היום עם קבלת הרכב, סרטוני יוטיוב מושקעים שממחישים ללקוחות כיצד ייראה היום החגיגי — יבואני הרכב עשו הכל, ועל הדרך גם עשו הכל כדי שהמכוניות אכן יגיעו. מספרי המסירות הגבוהים של 2021 הם פועל יוצא של יכולת של יבואני הרכב להשיג מכוניות יש מאין. הבעיה היא שה"יש מאין" הזה אינו חינמי: בהיעדר מכוניות זמינות, יבואני הרכב נאלצו לשלם יותר ובחלק מן המקרים ההתייקרויות עברו אל הצרכן. לא עזרו שערי המטבע ולא עזרו הסכמי סחר: המכוניות החדשות התייקרו ויתייקרו. משבר השבבים צפוי להסתיים אולי בשנה הבאה, אבל יבואני הרכב גם למדו לקח: להשיג סחורה עולה יותר.
נזילות חופשית
חגיגות מפרארי ליונדאי
2021 תיזכר בתולדות ענף הרכב המקומי כשנת ה"יש". השנה שבה הובהר מעבר לכל ספק שלישראלים יש יכולת לקנות מכוניות. כאלה שמתווספות למשקי הבית, שמייצרות פקקים. אפשר לטעון שמדובר בכסף שלא יצא על החופשות בחו"ל, אפשר להאשים את היוניקורנים, האקזיטים והסטארט־אפים, אבל השורה התחתונה היא שלישראלים ב־2021 היו רזרבות אדירות של כסף שנשפכו בסוכנויות של יבואני הרכב.
התופעה הזו של זינוק במכירות כתוצאה מהנזילות וכפיצוי על תקופת הקורונה תקפה לגבי כל סוגי הרכבים: פרארי רשמה השנה שיא מכירות של 16 יחידות שמצאו בית חם, אבל גם באולמות התצוגה של יונדאי, קיה, טויוטה ורוב יבואני הרכב האחרים לא ממש שקטו על השמרים. העובדה שהישראלים קנו עוד ועוד מכוניות בגלל שהכסף שם, עומדת בניגוד גמור להצהרות של חלק מהרגולטורים על כוונה למתן את נטל הפקקים, להקטין את היקף הזיהום ולגרום לישראלים לקנות פחות, כי בסופו של יום ישראל היא מדינה שרמת המינוע בה עדיין נמוכה לעומת אירופה. לא מדובר בהכרח בגחמה, פשוט בכורח המציאות.