אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההסכמים נשחקו - וחברות ההסעדה רוצות לפתוח חוזים ממשלתיים צילום: מורג ביטן

בלעדי

ההסכמים נשחקו - וחברות ההסעדה רוצות לפתוח חוזים ממשלתיים

לנוכח קריאת ראש הממשלה לצמצם עבודה מהמשרדים בשל הגל החמישי, חברות הקייטרינג מבקשות מהאוצר לשנות הסכמים מול גופים ממשלתיים: "צריך לשלם לי בין אם באים 200 סועדים או 20 סועדים. לא רוצים לשלם? שחררו אותי מהחוזה"

27.12.2021, 06:02 | אורנה יפת

חברות ההסעדה מבקשות מהחשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג לאפשר להן לפתוח חוזים ארוכי טווח מול גופים וחברות ממשלתיים שלהם הן מספקות שירותי קייטרינג. זאת על רקע התפרצות הגל החמישי של הקורונה והקריאה של ראש הממשלה נפתלי בנט לחברות הממשלתיות לצמצם עבודה מהמשרדים, ולעבור לעבודה מהבית. 

קראו עוד בכלכליסט:

עמיר עופר, המייצג את ענף המזון וחברות הקייטרינג באיגוד לשכות המסחר, פנה לחשכ"ל בבקשה לאפשר לחברות הסעדה לצאת ממכרזים הפסדיים ארוכי טווח, שבהם אין נקודת יציאה לחברת ההסעדה, או להתאים את הדרישות במכרז ולעדכן את המחירים כלפי מעלה. עוד מבקשות חברות הקייטרינג לאפשר מנגנון הצמדה שישקף את סל התשומות שלהן – מחירי מוצרי המזון ושכר עבודה. 

“אם בנט אומר לגופים ממשלתיים לעבור למתכונת של 50%, יש לזה קשר ישיר לחברות הסעדה”, אומר עופר. “המשמעות היא שהחברות מגישות פחות מנות כי יש פחות עובדים במשרדים, אבל הן מגיעות עם אותו צוות עובדים שלהן. יש פה פגיעה ממשית”. עוד הוסיף: “אנחנו נמצאים באינפלציית מחירים, ויש חוסר ודאות בדבר מרכיבי הוצאה שונים. שר האוצר חתם על צוי מיסוי על משקאות ממותקים וכלים חד־פעמיים והחלת פיקדון על מיכלי משקה גדולים. מנגנוני ההצמדה שקבועים בהסכמי ההתקשרות מול גופים ממשלתיים לא נותנים פיצוי הולם לעלויות האלה, וגם זה  נופל על כתפי חברות ההסעדה”.

מימין: רן כצמן, מנכ”ל עידית, ואודי בן שימול, מנכ”ל סודקסו. חוזים סגורים לשלוש עד חמש שנים, צילומים: מורג ביטן, טל שחר מימין: רן כצמן, מנכ”ל עידית, ואודי בן שימול, מנכ”ל סודקסו. חוזים סגורים לשלוש עד חמש שנים | צילומים: מורג ביטן, טל שחר מימין: רן כצמן, מנכ”ל עידית, ואודי בן שימול, מנכ”ל סודקסו. חוזים סגורים לשלוש עד חמש שנים, צילומים: מורג ביטן, טל שחר

בענף ההסעדה אומרים כי יש עלייה במספר הסועדים המשתמשים בכלים חד־פעמיים, שמהווים כיום כ־30% מכלל הסועדים בכל חברה, לעומת 5% עד 10% טרום הקורונה. זה כשלעצמו העלה את ההוצאות העודפות של חברות ההסעדה במאות אלפי שקלים בחודש. כל ערכת הגשה של כלים חד פעמיים עולה לחברה 4־4.5 שקלים בממוצע, מה שמייקר את העלויות של המנה והופך להוצאה עודפת של 5% מהמחזור.

ערב התפרצות הקורונה סיפקו חברות הקייטרינג המוסדי כ־500 אלף ארוחות ביום לכלל המשק, בין היתר למשרדים ממשלתיים. גופי הממשלה מהווים כ־45% מכלל שוק ההסעדה, שהתכווץ ב־15%־20% בעקבות המגפה ומוערך כיום ב־2.2־2.5 מיליארד שקל בשנה. יש חברות בענף ההסעדה שהגיעו לחדלות פירעון כמו שולץ או נסגרו כמו מועב.  

”אין הדדיות בהסכמים”

בעטיו של גל הקורונה החמישי הורה נפתלי בנט לגופים הממשלתיים לעבור למתכונת עבודה של 50% מהמשרדים, והדבר כאמור משפיע על חברות ההסעדה שמקבלות תשלום לפי מספר הסועדים. מול אותם גופים חתומות חברות ההסעדה בחוזים ארוכי טווח של שלוש עד חמש שנים, וכעת הן מבקשות לפתוח חוזים, כלומר לשלם להן עבור עובדי הקייטרינג, ולחלופין — לשחרר אותן מהחוזה.  

הגופים הממשלתיים שמקבלים שירותי הסעדה מחברות כמו סודקסו, עידית, שולץ, ל.אשל, פוד האוס, מבושלת ועוד הם בין היתר בתי חולים, חברת חשמל, רפאל, התעשייה האווירית, גופי צה"ל, מפעלים ביטחוניים, המשטרה, הכנסת, בנק ישראל. 

רן כצמן, מנכ"ל חברת ההסעדה עידית, מקבוצת מלונות דן: "מרבית ההסכמים שלנו מול חברות ממשלתיות חתומים לתקופה של חמש שנים בממוצע. ההסכמים הללו נשחקו אל מול עליות חומרי הגלם ושכר העבודה, אל מול מנגנוני הפיצוי הקיימים בהסכמים מול הגופים הממשלתיים, וחלקם הפכו להיות הפסדיים. ההסכמים האלו מחייבים, אין הדדיות בסיום הסכם, וחברת ההסעדה מחויבת עד תום החוזה. מאז הקורונה יש אינפלציה גבוהה ועליית מחירים של 15%־20% במוצרי הבשר עופות, דגים, מוצרי חלב, מאפייה וכלי פלסטיק חד־פעמי". 

חדר אוכל שבו חברת עידית מספקת מזון. מבקשים גם מנגנון הצמדה שישקף את סל התשומות, צילום: מורג ביטן חדר אוכל שבו חברת עידית מספקת מזון. מבקשים גם מנגנון הצמדה שישקף את סל התשומות | צילום: מורג ביטן חדר אוכל שבו חברת עידית מספקת מזון. מבקשים גם מנגנון הצמדה שישקף את סל התשומות, צילום: מורג ביטן

”יש לנו עלויות קבועות”

"בימים האחרונים זה מטורף מה שקורה", אומר אודי בן שימול, מנכ"ל סודקסו ישראל. "לקוח מתקשר, בהתחלה אומר שעברו למודל היברידי, אז סידרנו את כמות העובדים שלנו שמועסקים במטבח של אותה חברה, בהתאם למודל ההיברידי. עכשיו הוא הודיע שהוא חוזר לעבוד בקפסולות, ולי אין מה לעשות עם 24 העובדים באתר. אני צריך להוריד 10 מהם, ואין לי מה לעשות איתם. העובדים שלנו מאבדים את האמון ואת הביטחון במקום העבודה שלהם. זה גל של שלושה שבועות, ואחר כך עובדי החברות הללו יחזרו לעבודה, אבל בינתיים אני מממן את העובדים שלי ואת עובדי הניקיון והשמירה באותן חברות. החשכ"ל צריך להסביר לגופים הממשלתיים שגם לחברות ההסעדה יש עלויות קבועות כמו כוח אדם, ושצריך לשלם לי גם אם באים 20 סועדים וגם אם באים 200 סועדים. אתה לא רוצה לשלם לי? תשחרר אותי מהחוזה".

מכרזים כמו של רפאל או התעשייה האווירית נאמדים ב־50 מיליון שקל בשנה. "אני סגור לחמש שנים במכרז, אבל החברה הממשלתית יכולה להודיע על סיום ההסכם מהרגע להרגע", אומר בן שימול. "המכרז שחתמנו לא צפה קורונה, אז צריך לשחרר אותנו, אבל הם מסרבים לפתוח הסכמים. מה אני אעשה עם כל העובדים שגייסתי לצורך המכרזים הללו? האוצר הודיע שאין יותר חל"ת קבועה. אבל החל"ת צריכה להיות נקודתית. אם אני מחויב בחוזה ל־170 עובדים עבור חברה ממשלתית ושניים מהם חולים, אני משלם קנס. אז במצב הנוכחי מן הראוי שהמודל ישתנה, והחברות הממשלתיות ישלמו לחברות הקייטרינג על העובדים העודפים". 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות