עו"ד רועי לייכטמן - תאונות עבודה באתר בנייה | צילום:סיוון צדוק
תאונת עבודה באתר בניה: כל הזכויות שאתם זכאים להן
מדי יום, נפגעים פועלי בניין במקום עבודתם – כאשר רוב תאונות העבודה הקטלניות בישראל מתרחשות באתרי בניה. נפגשנו לשיחה עם עו"ד ניל חברוני, על מנת להבין את זכויות הנפגעים והאופן שבו יש לפעול מיד לאחר הפגיעה
החוק קובע כי המעביד חב חובת זהירות רחבה כלפי עובדיו. במסגרת חובת הזהירות של המעביד כלפי עובדיו, עליו לדאוג לסביבת עבודה בטוחה, לשיטות עבודה נאותות, לספק כלי עבודה מתאימים ובטוחים, להדריך את עובדיו ולהזהירם מפני הסיכונים הכרוכים בביצוע עבודתם.
על אף האמור, מדי יום נפגעים פועלי בניין במקום עבודתם, ורוב תאונות העבודה הקטלנית בישראל מתרחשות באתרי בניה. עניין זה נגרם בשל העובדה כי מדובר בסביבת עבודה פיזית, אשר מבוצעת בגובה רב ובתנאי מזג אוויר לא פשוטים, תוך שימוש בכלים מסוכנים. בנוסף, המחסור בעובדים מיומנים, הציוד הלא תקין, היעדר אמצעי המיגון וההדרכה הלקויה בנושא הבטיחות והגהות שמקבלים העובדים, תורמים גם הם לתאונות אלה.
אם נפגעתם בתאונה כזו או שאתם עובדים באתר בניה – אלה הפעולות שבהן עליכם לנקוט על מנת לוודא זכויותיכם.
תביעת פיצויים נגד מזמין העבודה (יזם הבניה)
עו"ד ניל חברוני מסביר כי תקנות הבטיחות בעבודה קובעות את חלוקת האחריות בין יזם הבניה, הקבלן הראשי וקבלני המשנה. בהיעדר מינוי של מנהל עבודה באתר בניה, כל האחריות מוטלת על יזם הבניה.
לאחר שיזם הבניה מתקשר עם קבלן ראשי – כלומר הקבלן המבצע את כל העבודות עד למסירת המפחת ליזם – על הקבלן הראשי החובה למנות מנהל עבודה, ובהיעדר מינוי שכזה, האחריות תוטל על הקבלן.
בית המשפט העליון פסק כי בעת שמזמין העבודה לא מינה קבלן ראשי הרשום ברשם הקבלנים לביצוע עבודת הבניה, ו/או לא מינה מנהל עבודה מוסמך לביצוע העבודות, ו/או הטיל את ביצוע הפעולות על יותר מקבלן אחד – יחולו החובות המוטלות על הקבלן המבצע את הבניה, גם על יזם הבניה. קביעה זו מתיישבת עם התכלית שיש להבטיח כי זהותו של הגורם האחראי תהיה ברורה מתחילת הבניה ועד לסיומה.
תביעת פיצויים נגד המעביד
האחריות באתר הבניה מוטלת על הקבלן, המעביד או מחזיק המקרקעין, וחלה עליהם חובה מוגברת לדאוג לביטחונם ולשלומם של העובדים באמצעות מתן הדרכות בדבר הסיכונים, אמצעי מיגון ופיקוח.
מפקחים אזוריים מטעם מנהל הבטיחות והבריאות אחראים לערוך ביקורת באתר, ועליהם לוודא כי המעביד מקפיד על עבודה בטוחה על פי הנהלים. במידה והאתר אינו בטיחותי – עליהם להוציא צו סגירה, לקנוס ואף לפתוח בחקירה פלילית כנגד המעסיק.
במקרה שעובד נפגע בתאונת עבודה בשל רשלנות המעביד, על העובד להגיש תביעת נזיקין לקבלת פיצויים. על העובד להוכיח כי המעביד הפר את חובתו המושגית והקונקרטית כלפיו, כאשר לא נקט בכל האמצעים כדי למנוע את פגיעתו, בהעדר אמצעי מיגון או הדרכה לקויה או כתוצאה משימוש בציוד פגום.
מה ניתן לעשות במצב שארעה לעובד תאונת עבודה?
•בראש ובראשונה, יש לפנות לקבלת טיפול רפואי. חשוב מאוד לפרט ולתאר לרופא את הכאבים וההגבלות מהן הנפגע סובל.
•יש לספק תיאור של קרות התאונה והשתלשלות האירועים, לוודא שכל הפרטים אכן נרשמים בדו"ח הרפואי בדיוק בצורה שבה הם מתוארים ולקבל העתק של כל תיעוד רפואי.
מתי יש לייחס לעובד אשם תורם?
בתי המשפט אינם ממהרים לייחס אשם תורם לעובד, שהרי הוא אינו מבצע את תפקידו באווירה נינוחה ואין באפשרותו להיעזר בעצת מומחים. לעיתים, העובד מקבל החלטות במצבי לחץ ובמקומות מסוכנים, ולא סביר לצפות שייטול יוזמה להבטחת קיום אמצעי זהירות – שכן על המעביד חלה החובה להבטיח קיום שיטת עבודה בטוחה, להדריך ולהזהיר את העובד מפני הסיכונים הרלוונטיים.
לצורך בדיקת אשם תורם, נקבעו שלושה מבחנים:
1.מבחן הציפיות של האדם הסביר.
2.מבחן האשמה.
3.מבחן השכל הישר.
בקביעתו לפיצוי, בוחן בית המשפט את שלושת המבחנים וקובע לפיהם מהן נסיבות התאונה, האם המעביד הפר את חובתו כלפי העובד והאם יש לייחס לעובד אשם תורם, אשר יפחית את הפיצוי שעל המעביד לשלם לו.
מיצוי זכויות אל מול המוסד לביטוח לאומי
כאשר הדבר מתאפשר, על העובד לפנות למעביד ולהחתימו על טופס ב.ל 250. בטופס זה, מציין המעביד את פרטיו ואת פרטי התאונה כפי שנמסרו לו על ידי העובד, ולאחר מכן חותם במקום המיועד לכך. את הטופס יש למסור לרופא המטפל בקופת החולים לצורך קבלת מסמך המכונה "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה" עבור המוסד לביטוח לאומי.
הפיצוי שמעניק המוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה מתחלק לשניים:
1.תביעה לקבלת דמי פגיעה (טופס ב.ל 211) עבור הימים בהם העובד באי כושר עבודה מוחלט, בהתאם לאישורים הרפואיים שבידיו ועד למקסימום של שלושה חודשים לאחר תאונת העבודה. את הטופס החתום והמסמכים הרפואיים יש להעביר אל סניף הביטוח הלאומי הסמוך למקום מגורי העובד.
2.תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה (טופס ב.ל 200) – במידה והעובד חושב כי בעקבות התאונה נגרמה לו נכות כלשהי, יש להגיש תביעה לנכות מעבודה. לטופס זה יש לצרף את כל המסמכים הרפואיים אשר טרם הועברו לביטוח הלאומי, כמו גם חוות דעת רפואיות, אם נערכו כאלו.
לאחר שהוועדה הרפואית קובעת לעובד נכות צמיתה בשיעור של 9% ועד 19%, הוא זכאי לקבלת מענק נכות חד פעמי. כל מי שנקבעה לו נכות צמיתה של 20% ומעלה, יקבל קצבה חודשית לכל אורך חייו, ובעת הגיעו לגיל פרישה, תינתן לו אפשרות הבחירה בין קצבת הנכות מהעבודה לבין קצבת זקנה – כאשר מומלץ, כמובן, לבחור את הגבוהה שבהן.
חשש לנקמנות מצד המעביד
במקרים רבים, עובד אשר נפגע בתאונת עבודה חושש לתבוע את המעביד בגין אחריותו לתאונה, מחשש לנקמנות מצדו. אולם מרבית המעבידים רוכשים פוליסת ביטוח שתפצה את העובד, ואילו המעביד אינו נושא בנטל, למעט השתתפות עצמית.
עם זאת, יש מעבידים הרואים בעת הגשת התביעה נגדם משום פגיעה או הטלת דופי מצד העובד, ומנסים לחבל בסיכויי תביעתו. מסיבה זו, מומלץ להתייעץ עם עו"ד ניל חברוני כבר בשלבים הראשונים לאחר הפגיעה, על מנת לבחון את הבסיס הראייתי לתביעה.