עלייה בשיעור העוני ובאי שוויון ב-2021, מעל 800 אלף סובלים מרעב

תחולת העוני למשפחות בישראל ב-2021 עלתה ב-1.1% ל-21.5%, ותחולת העוני של ילדים עלתה ב-2.5% ל-31.2% - כלומר כמעט כל ילד שלישי הוא עני. כך עולה מאומדנים שמפרסם היום הביטוח הלאומי במסגרת דו"ח העוני. לפי הנתונים, אי השוויון הנמדד על ידי מדד ג'יני עלה בשנה שחלפה ב-3.3% לעומת 2020.

כמו בשנה שעברה, הדו"ח מתבסס על נתוני שכר מנהליים ולא על סקר משקי הבית של הביטוח הלאומי. זאת משום שהלמ"ס לא העבירה את הנתונים הדרושים זו השנה השנייה ברציפות. התוצאה היא שלא ניתן להשוות את הדו"ח עם הדו"חות שנעשו עד 2019 באמצעות סקרי הלמ"ס, אלא רק עם נתונים מנהליים שחישב הביטוח הלאומי מ-2019 ואילך. 

בדו"ח 2020 נרשמה, למרות משבר הקורונה והמוני המובטלים, דווקא ירידה בעוני. הדבר נבע משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא האבטלה ההמונית של מקבלי שכר נמוך. זו העלתה את חציון ההכנסה ואת קו העוני הצמוד אליו והפכה באופן סטטיסטי הרבה עניים ללא עניים. הסיבה השנייה היא הסיוע הגדול שחילקה ממשלת נתניהו באמצעות דמי אבטלה ומענקים לכל אזרח.

בעוד רוב הדו"ח שמתפרסם היום עוסק בהרחבה ב-2020, העניין העיקרי הוא כמובן באומדני העוני שחישב הביטח הלאומי ל-2021. על פי אומדנים אלה, כאמור, תחולת העוני של משפחות לפי ההכנסה נטו עלתה מ-20.4% ל-21.5% ובכך חזרה פחות או יותר לרמתה מ-2019 (21.2%) . תחולת העוני של נפשות עלתה מ-21% ל-22.7% - 2.1 מיליון עניים. בכך עברה תחולת העוני לנפשות ב-2021 ביותר מ-1% את תחולת העוני ב-2019, לפני הקורונה, שעמדה על 21.6%. 

עלייה חדה במיוחד נרשמה כאמור בתחולת העוני של ילדים - מ-28.7% ב-2020 ל-31.2% ב-2021, שהם 950 אלף ילדים עניים. זאת לעומת 29.2% בלבד ב-2019. 

תחולת העוני של קשישים עמדה ב-2021 על 13.1% והיא נותרה נמוכה בהרבה מזו של 2019 (15.8%). נראה שהדבר נובע מכך שקצבאות הקשישים לא נפגעו במשבר. בשנה הבאה צפויה עלייה גדולה בקצבאות הקשישים, דבר שיביא כנראה לירידה דרמטית בתחולת העוני שלהם.

עוד שני נתונים קשים: מדד חומרת העוני המעניק משקל גדול יותר לעניים קשים עלה מ-22.1 ל-25.1, לעומת 23.7 ב-2019; ומדד ג'יני למדידת אי השוויון עלה ב-3.3%, מ-0.3703 ל-0.3824. 

בביטוח הלאומי מסבירים את העלייה המשמעותית במדדי העוני בהפחתת הסיוע הממשלתי הרחב שניתן ב-2020 בדמות דמי אבטלה ומעניקים לכל אזרח. "הצמיחה הכלכלה ב-2021" נקבע בדו"ח, "לא חלחלה בצורה שווה לכלל האוכלוסיות".

סמנכ"לית הביטוח הלאומי למחקר ותכנון, ניצה קסיר, כותבת כי "אחד האתגרים המרכזיים העומד לפתחנו הוא שילוב מובטלים בשוק העבודה. נדרשת השקעה במדיניות אקטיבית לעידוד תעסוקה, שההוצאה עליה במונחי תוצר נמוכה בישראל ועומדת על שליש מההוצאה בממוצע המדינות המפותחות". לדבריה, יש להשקיע בהכשרה מקצועית, שיפור מיומנויות המובטלים והשמה. במקביל, לדבריה, יש להעלות את קצבת הבטחת ההכנסה המשמשת רשת ביטחון אחרונה למשפחות עניות  שראשיהן אינן יכולים לעבוד.

חלוקת מזון בלוד | צילום: דנה קופל

דו"ח העוני כולל גם ממצאים מפתיעים ראשונים מסקר הביטחון התזונתי שערך הביטוח הלאומי במחצית הראשונה של 2021, חמש שנים אחרי הסקר הקודם ב-2016. שיעור המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי חמור, מונח שהוא שווה ערך לרעב, ירד מ-8.9% ב-2016 ל-8.2% ב-2021. אבל גם אחרי הירידה יש 265 אלף משפחות כאלו, שבהן 821 אלף נפש. שיעור המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי חמור או מתון עמד ב-2021 על 16.2% לעומת 18.2% ב-2016. 

317 אלף ילדים, שהם 10.1% מהאוכלוסייה, חיים בחוסר ביטחון תזונתי חמור, לעומת 14.5% ב-2016. עם זאת שיעור חוסר הביטחון התזונתי באוכלוסייה הערבית (חמור ומתון) לא השתנה  מ-2016 והוא עומד על 42.4%. בחברה החרדית חלה ירידה תלולה בחוסר הביטחון התזונתי מ-22.6% ל-15.8%. הדו"ח מסביר את הירידה ברעב בחברה החרדית, למרות העוני הקשה, במערכת הסיוע החברתית (הגמ"חים) ובארגוני הצרכנות הקהילתיים.

שר הרווחה מאיר כהן אמר שתוצאות העלאת הקצבאות לנכים ולקשישים יראו בדו"ח העוני של 2022.  לדבריו, אם תהיה החמרה במצב הקורונה והסגרים "אין ספק שהמדינה תדע לפצות את מי שצריך". עם זאת, אמר ש"ההחלטה לצמצם את החל"ת נכונה. אנחנו חייבים לייצר מקומות עבודה להוציא אנשים לעבוד". בניגוד לדברי שר האוצר שקרא לאנשי התיירות להחליף מקצוע, כהן אמר שלדעתו מורי דרך ותיקים צריכים להמתין לשיפור המצב ולא להחליף מקצוע.

מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר אמר שב"בעידן הקורונה היתה לדמי אבטלה משמעות קריטית ליכולת של אנשים לתפקד כלכלי. האוכלוסייה שנפגעה ביותר במשבר היא העצמאים ובעלי העסקים. יש לתת גם להם בטחון סוציאלי בדמות דמי אבטלה". הוא קרא להעלות את קצבת הבטחת ההכנסה המיועדת למשפחות העניות ביותר.

סמנכ"לית המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי ניצה קסיר אמרה ש"למרות השיפור בביטחון התזונתי, התמונה די קודרת. למעלה מחצי מיליון משפחות סובלות מאי ביטחון תזונתי (חמור או מתון ש"א). חל גידול דרסטי באחוז הערבים שחשים עניים בעוד היתה ירידה באחוז שלהם אצל היהודים. זה מטריד מאוד". 

מנכ"ל ארגון "לתת" ערן וינטרוב אמר ש"דו"ח המוסד לביטוח לאומי, שמתייחס מתבסס על פרמטר ומותח קו עוני וירטואלי". לדבריו, בניגוד לדו"ח של הביטוח הלאומי " דו"ח העוני האלטרנטיבי ומדד העוני הרב ממדי של ארגון לתת, בוחן את מידת המחסור ביחס לצרכים החיוניים הדרושים לקיום. על פ הדו"ח האלטרנטיבי בישראל חיים יותר מ-2.5 נפשות ו1.1 מיליון ילדים בעוני בשנת 2021. בשנה זו חלה החמרה בממדי העוני בהשוואה לטרום משבר הקורונה, וכן שחיקה מהותית במעמד הביניים,  תוך היווצרות מעמד חדש - עניי מעמד הביניים".

מנכ"ל ארגון "פתחון לב", אלי כהן  אמר ש"נתוני דו"ח הביטוח הלאומי שמוגש היום מוכיחים למעשה את מה שאנחנו הרגשנו בשטח בשנתיים האחרונות מאז שפרצה לעולמנו המגפה - הפערים הכלכליים-חברתיים בישראל רק גדלו ואילו מעמד הביניים נשחק מטה ונושק לפתחו של קו העוני". לדברי כהן, "הנזקים הכלכליים והחברתיים של הקורונה ימשיכו איתנו שנים רבות גם אחרי שהמחלה תחלוף. מדינת ישראל לקראת משבר חברתי שלא ידענו כמותו כאשר כל הנורות האדומות דלוקות". 

יו״ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים עו״ס ענבל חרמוני אמרה ש"בשנתיים האחרונות העוני גדל, העמיק מתעצם. זה אומר ילדים, קשישים, נשים נפגעות אלימות ומשפחות שאינן יודעות מה יאכלו מחר בבוקר או אם יהיה להם היכן לגור בחודש הבא. ללא שינוי מדיניות- ממדיניות נאו ליברלית דורסנית למדיניות של ביטחון סוציאלי ושרותים ציבוריים יציבים ומתוקצבים- אנשים ימשיכו להיות בעוני, ודוח העוני ימשיך לנסות ולמדוד אותם גם בשנים הבאות״. ,

ח״כ קטי שטרית (הליכוד) אמרה ש"הדרך של ראש הממשלה לשעבר נתניהו שוב הוכחה כנכונה ואחראית שמיטיבה עם כלל אזרחי ישראל. אמרו על בנימין נתניהו⁩ שהוא מפזר כספים לחינם, שהוא מתנהל בחוסר אחריות ועוד ועוד.. ‏אז אמרו".