יאיר אבידן: "הבנקים יכולים לסייע ללקוחות במקורות עצמיים או בעידוד להלוואות מדינה"

עליית מחירי הנדל"ן מקורה בהיצע הדירות ולא במשכנתאות, כך אמר היום (ד') המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, בוועידת תחזיות 2022 של כלכליסט ובנק הפועלים. בשיחה עם סגן עורכת כלכליסט, גולן פרידנפלד, שעסקה בנושאי תחרות, יציבות וסיכונים פיננסיים, אמר אבידן כי בנק ישראל יצא בהוראה חדשה להנגשת המשכנתא לציבור כדי שיוכל להוזיל אותה. לדבריו, הפיקוח על הבנקים הוציא הבוקר מכתב שקורא לבנקים לתמוך ולסייע ללקוחות לנוכח הגל החמישי.

אנחנו ערב סערת האומיקרון ודווקא כעת, לפני הגל החמישי, החלטתם להפסיק את ההקלות שנתתם. לא תרצו לחזור בכם? 

אבידן: "אנחנו לא רוצים לחזור בנו. בתקופה שבין הגל הראשון לרביעי כולל ראינו הפנמה ויכולת פיתוח. המערכת היתה נתונה לסגרים, ולעובדי המערכת הבנקאית אין חיסון טבעי. חלקם חלו, לאחרים היתה אבטלה במשפחה, הילדים היו בזום. הם היו צריכים להמשיך לתת את השירות ושמרו על הרציפות התפקודית ברמה ראויה להערכה".

"הפיקוח על הבנקים נתן מענה ראוי בין הקלות למערכת הבנקאית להסתכלות ברמה הצרכנית. המערכת הבנקאית טיפלה בדחיית הלוואות ל-570 אלף משקי בית ודחיית הלוואות ל-182 אלף בתי עסק. הדחיות נתנו מענה מצוין למשקי הבית והעסקים הקטנים לצלוח את התקופה. היום רק 7 אחוז מההלוואות נותרו בפריסה. ולרובן ככולן היקף הפיגורים מינורי. לגבי חלק מההקלות חשבנו שהן כבר לא רלוונטיות, אלה שחשבנו שהן רלוונטיות – הפכנו להוראות קבע". 

יאיר אבידן המפקח על הבנקים | צילום: אוראל כהן

"אנחנו עומדים לקראת הגל החמישי ואפשר להגיד שכל גל הוא גל שונה. אנחנו כרגע בסיטואציה שעוקבים אחרי המערכת יש לנו כלים ויכולות להגיב מהר מאוד. הבוקר הוצאנו מכתב למערכת הבנקאית שמגדיר ומעודד אותה לקחת אחריות, התפיסה שלקוח שהיה איכותי ערב המשבר - סביר שצריך לתמוך בו אחרי המשבר. אנחנו מעודדים את המערכת הבנקאית בין אם לסייע במקורות עצמיים או לקחת הלוואות בערבות המדינה".

חצינו את 100 מיליארד השקלים בנטילת משכנתאות חדשות השנה, וגם ההלוואות במינוף גבוה כבר ברף של 42%. האם בבנק ישראל אין תפקיד של מבוגר אחראי שיכול לעשות משהו בצד הביקוש, פעולות שיקררו את שוק הדיור?

"בנק ישראל הוא מבוגר אחראי, אני אומר את זה בצניעות ובאחריות. כרגע היקף המשכנתאות בארץ נושק ל-500 מיליארד שקלים. אפשר להסתכל בפער מ-6.5 מיליארד שקל משכנתאות בחודש לפני שנה לקצב של 12 מיליארד שקל בחודש כיום. בזמן הקורונה המערכת הבנקאית סיפקה את המוצר. יש לנו הוראה חדשה בתהליך שבאה להנגיש את המשכנתא ללקוח. זה מוצר עיקרי ומורכב במיוחד, בגלל עוד ימי האינפלציה. אנחנו רוצים לאפשר להעביר חלק מהכוח ללקוח כדי שיוכל לתמחר ובשוליים להוזיל את המחירים. עליית מחירי הנדל"ן מקורה בהיצע הדירות ולא במשכנתאות. המשכנתא מאפשרת לנו ולילדנו להתגורר בבתים". 

בעוד כמה חודשים יעלה בנק דיגיטלי. יש רפורמת בנקאות פתוחה. אפשר לעבור בנק בקליק. איך אתה רואה את השוק בעוד 3 שנים מהיום?

"קשה לחזות את השוק. בנושא הבנקאות הפתוחה לרגולטורים בדרך כלל יש טבע ללכת אחרי המחנה. עולם הבנקאות הפתוחה, צריך להגיד שאפו לבנק ישראל ולפיקוח על הבנקים שהלכו לפני המחנה ופרצו את הדרך. נכון לשנות את תפיסת האזרחים וצריך להעביר את הכוח של הלקוח, ולראות מה המשמעות של העברת המידע. דיברנו על בנקאות פתוחה, אנחנו צריכים לעבור ל-Open Finance ובהמשך ל-Open Data. זהו הנכס העיקרי שלי ושלך והוא ישפיע על מבנה המערכת והתחרות. יכול להיות שחלק מהאנשים יעדיפו לעשות אנ-בנדלינג ולהנות ממגוון שירותים פיננסיים. צריך לזכור שהשימושיות במידע היא מאוד טריקית. צריך לזכור את הגנת הפרטיות ושכשאתה אומר כן לשימוש במידע – למה אתה מתכוון. הרבה גופים אוספים עלינו מידע אם בהסכמתנו או לא. כל אחד בקהל מסכים לקוקיז באתרי האינטרנט שכוללים תנאים ומגבלות ולא קורא עד עמוד 48".

כמה עברו מבנק לבנק בקליק?

"זה עלה בחול המועד סוכות אחרי מהלך מאוד מורכב. המעבר בקליק כרגע מייצג קרוב ל-15,000 בקשות. אנחנו עוד קצת בחבלי לידה. זו מערכת שמייצגת פעם אחת את חווית הלקוח, ופעם שנייה שמה את הכח אצל הלקוח. יש ניהול שיחות שימור אבל לא מצפים שהמעבר בקליק יגרום לתנועת עמים הרבה יותר גדולה. גם הניסיון באנגליה גם לא הראה זאת. רק שהחוויה שלך שבהינתן שהחלטת לעבור תהיה יותר נעימה".

האם קנית ביטקוין?

"לא."

האם בסיום הקדנציה נראה אותך בהייטק?

"מקווה שאהיה בעולם החברתי".